תזמורת הגוונדהאוס
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מיקום | לייפציג, גרמניה |
| אולם קונצרטים | בניין הגוונדהאוס השלישי |
| מנצח | אנדריס נלסונס |
תזמורת הגוונדהאוס (גרמנית: Gewandhausorchester) מלייפציג היא תזמורת גרמנית שמקום מושבה הקבוע בלייפציג, גרמניה. היא קרויה על שם אולם הקונצרטים שבו היא שוכנת, הגוונדהאוס ("בית האריג").
ראשיתם של הקונצרטים בלייפציג בשנת 1743. תחילה קיימו אותם בבתים פרטיים, ואחר כך בפונדק, לפני שהתזמורת עברה לגוונדהאוס בשנת 1781. בראשית המאה ה-19 היה פליקס מנדלסון-ברתולדי מנצחה הראשי.[1] בשנת 1885 עברה התזמורת לאולם חדש. בשנת 1936 הרסו הנאצים את האנדרטה לזכר מנדלסון שהוקמה בחזית בית הגוונדהאוס. בשנת 1944 נהרס אולם הגוונדהאוס. הבניין הנוכחי הוא הבניין השלישי הנושא שם זה. הוא נפתח בשנת 1981. בשנת 2008 נחנכה מחדש אנדרטה משוחזרת של מנדלסון, ליד כנסיית סנט תומאס.
בשנים הראשונות לקיום התזמורת היה קשר הדוק בין התזמורת לבין מקהלת הנערים סנט תומאס. המקהלה פעלה בהנהלת עיריית לייפציג, והודות לקשריה עם המקהלה, זכתה התזמורת למעמדה כמוסד עירוני. במשך שנים רבות כיהנה מקהלת סנט תומאס כמקהלה הרשמית של תזמורת הגוונדהאוס, ועד סוף המאה ה-19 הופיעה עמה בקביעות. התזמורת והמקהלה הרבו להופיע בשתי הכנסיות העיקריות של לייפציג - סנט ניקולאי וסנט תומאס.[2]
על ביצוע המוזיקה הליטורגית בכנסיות אלה היו אחראים חלילני העיר. עקב הביקוש הגובר והולך למוזיקה במהלך המאה ה-18, היה עליהם לגייס נגנים נוספים, כדי לעמוד בהתחייבויותיהם. נגנים אלה באו, במספרים גדלים והולכים, משורות התזמורת. בשנת 1789 קיבל המנהל המוזיקלי של תזמורת הגוונדהאוס, יוהאן אדם הילר, את הסכמת מועצת העיר לקבל עוד שבעה נגנים בשכר מלא לתזמורת הכנסייה, שאותם הביא מתזמורת הגוונדהאוס. מכאן ואילך היה תפקידו הרשמי של הילר מנצח ומנהל מוזיקלי מטעם העירייה. בשנת 1835 התמנה פליקס מנדלסון למנהל המוזיקלי והמנצח הראשי של תזמורת הכנסייה, ובשנת 1840 זכו 27 הנגנים, שהיוו את גרעין התזמורת והיו זכאים לתשלום גמלאות, למעמד של תזמורת העיר, שחייב אותם להשתתף בטקסי הפולחן בשתי הכנסיות הראשיות, בימי ראשון ובחגים. מנדלסון השתדל לשכנע את מועצת העיר לקבל לשורות התזמורת העירונית את כל נגני הגוונדהאוס, ולאחר שנים רבות, רק ב-1920, הושגה המטרה וכל נגני תזמורת הגוונדהאוס היו לעובדים בעיריית לייפציג.[2]
עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, בוטלו הופעות התזמורת ומקהלת תומאס בכנסיות. בשנות מלחמת העולם השנייה הופיעו התזמורת והמקהלה רק בנגינה ושירה של מוטטים, שבוצעו מדי שבת. הופעות אלה של שבת אחר הצהריים המשיכו להוות נקודת שיא בלוח ההופעות של נערי המקהלה. המקהלה והתזמורת ממשיכות להופיע עד היום בטקסי התפילה בכנסייה בביצוע קנטטה של יוהאן סבסטיאן באך, שהיה מנצח המקהלה.[2] [דרוש מקור]
בין המנצחים המאוחרים יותר ארתור ניקיש, וילהלם פורטוונגלר, ברונו ולטר, ואצלב נוימן, ומשנת 1970 עד 1996 קורט מאזור. ב-1998 קיבל עליו הרברט בלומסטדט את המשרה, עד 2005. מחליפו הוא ריקרדו שאיי שסיים בשנת 2016 את תפקידו.
המנצח הלטבי אנדריס נלסונס התחיל את כהונתו כמנהל המוזיקלי של התזמורת בשנת 2018.
מנצחים ראשיים
- אנדריס נלסונס (אנ'), (2018 - ממשיך)
- ריקרדו שאיי, (2005 - 2016)
- הרברט בלומסטדט, (1998 - 2005)
- קורט מאזור, (1970 - 1996)
- היינץ בונגארץ, (1968 - 1970)
- ואצלב נוימן, (1964 - 1968)
- פרנץ קונויצ'ני, (1949 - 1962)
- הרברט אלברט, (1946 - 1949)
- הרמן אבנדרות, (1934 - 1945)
- ברונו ולטר, (1929 - 1933)
- וילהלם פורטוונגלר, (1922 - 1929)
- ארתור ניקיש, (1895 - 1922)
- קרל ריינקה, (1860 - 1895)
- יוליוס ריץ, (1847-1854)
- פליקס מנדלסון-ברתולדי, (1835 - 1847)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של תזמורת הגוונדהאוס
הערות שוליים
22879522תזמורת הגוונדהאוס