תומאס טאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תומאס טאואנגלית: Thomas Tew, נפטר בספטמבר 1695), המכונה גם שודד רוד איילנד, היה שודד ים אנגלי מהמאה ה -17. הוא יצא לשני מסעות פיראטים גדולים והשני היה המסע הקטלני. הוא חלוץ המסלול שנודע בכינוי "סבב הפיראטים", שהוביל ממערב האוקיינוס האטלנטי, סביב אפריקה לאוקיינוס ההודי והים הערבי. שודדי ים רבים הלכו בדרכו, ובהם הנרי אברי ויליאם קיד.

חיים וקריירה

קפטן תומאס טאו וידידו מושל מחוז ניו-יורק

טאו התגורר ברוד איילנד משנת 1640, אך לא ידוע היכן נולד. ייתכן שהוא נולד בניו אינגלנד. השערה אחרת עולה כי הוא נולד במיידפורד, נורת'אמפטונשייר, אנגליה לפני שהיגר למושבות האמריקאיות כילד עם משפחתו. לסברה זאת אין הוכחות מוצקות. הוא גר בזמן מסוים בניופורט, רוד איילנד. הוא היה נשוי והיו לו שתי בנות. על פי מקור אחד, אשתו וילדיו נהנו כולם מאוד מהסצנה החברתית של העיר ניו יורק לאחר שטאו התעשר,[1] אך אין שום ראיות תומכות לכך.

בשנת 1691 עבר טאו לברמודה.[2] ישנן עדויות לכך שהוא כבר נחשב לפיראט באותה תקופה. ייתכן שהוא פשוט עסק בפירטיות נגד ספינות צרפתיות וספרדיות.[3] הוא היה ביחסים קרובים עם עמיתו קפטן ריצ'רד וונט שהיה בעל בריתו. וונט הפך לבן זוגו הראשון של טאו בשייט הפיראטים הראשון שלו,[4] והפליג בספינתו ״דולפין״ לצד הספינה ״אמיטי״, של טאו בשייט הפיראטים השני.

שייט פיראטים ראשון

בשנת 1692 השיג תומאס טאו מכתב ממושל ברמודה - רישיון שמתיר לו להיות ״פריוואטיר״ - ״שכיר חרב״ ימי, שיכול לתקוף ספינות של ארצות הנמצאות במלחמה עם בריטניה. בעלי הון מברמודה סיפקו לו את הספינה בת 70 טון, חמושה בשמונה תותחים ומופעלת על ידי 46 אנשים. טאו וקברניט נוסף השיגו מסגן מושל ברמודה אישור להשמיד מפעל צרפתי מול חופי מערב אפריקה.[5] טאו הפליג בחודש דצמבר, לכאורה כדי לשמש כפרוואטיר נגד מאחזים צרפתיים בגמביה.[6] הוא יצא לדרך לצד הפיראט ג'ורג' דיו על סיפון הספינה ״איימי״. זמן קצר מחוץ לנמל הם נפרדו בעקבות סערה בים. הספינה של דיו נפגעה בסערה, אך הצליחה להגיע לבדה למפרץ סלדנה בדרום אפריקה, שם הוא נעצר על ידי ההולנדים.[7] זמן לא רב אחרי שיצאו מברמודה הודיע ​​טאו לצוות על כוונתו לפנות לפיראטיות, וביקש את תמיכתם מכיוון שהוא לא יכול לאכוף את התוכנית הבלתי חוקית ללא הסכמתם. על פי הדיווחים, ענה הצוות של טאו בקריאה״ "שרשרת זהב או רגל מעץ, נעמוד איתך!" [8] הפיראטים המשיכו לבחור קצין ראשון, מנהג פיראטי מקובל לאזן את כוחו של הקברניט.[9]

טאו הגיע לים האדום ותפס ספינה גדולה בדרך מהודו לאימפריה העות'מאנית בשלהי שנת 1693. הספינה נכנעה ללא התנגדות רצינית, ולא היו נפגעים. הפיראטים של טאו פשטו על אוצרות האוניה, בשווי של 100,000 ליש"ט בזהב וכסף בלבד, בלי לקחת בחשבון את הערך של שנהב, תבלינים, אבני חן ומשי שנתפסו. 45 הגברים של טאו חלקו אחר כך ביניהם 1,200 ל -3,000 ליש"ט לאדם, וטאו עצמו קבל כ -8,000 ליש"ט.[10] טאו דחק בצוותו לצוד ולשדוד את הספינות האחרות בשיירה ההודית, אך הוא נכנע לדעתו שסגנו, ולא תקף. הוא חזר לכיוון כף התקווה הטובה, ועצר [11] ביישוב הפיראטים של אדם בלדרידג' בסנט מרי במדגסקר כדי לטפל בספינה.[12]

טאו הגיע חזרה לניופורט באפריל 1694. בנימין פלטשר, מושל מחוז ניו יורק, התיידד איתו ועם משפחתו.

שייט פיראטים שני

דמותו של קפטן תומאס טאו על פרסומת לקופסת סיגרים, 1888

בנובמבר 1694 קנה טאו רישיון ״פריוואטיר״ חדש מהמושל פלטשר ויצא לשייט נוסף. הפעם צוותו היה מעט יותר קטן 30–40 איש.[13] ג'ון אירלנד שימש כנווט בספינה ״אמיטי״ של טאו במהלך השייט השני שלהם, אם כי טען לאחר לכידתו שגם הוא וגם טאו נאלצו לשרת תחת איומי הצוות של הספינה. על פי תצהירו,[14] הצוות איים על שניהם במהלך מה שהיה יכולה להיות נסיעה מניו יורק לבוסטון כדי להתכונן למאבק נגד הצרפתים. עם זאת, כשהגיעו למדגסקר, ככל הנראה טאו הגדיל את כוחו ל -50 או 60 איש.[15]

הם הגיעו למיצר באב אל מנדב בפתח ים סוף באוגוסט 1695, שם מצא טאו כמה פיראטים נוספים בתקווה לשכפל את הצלחתו הקודמת, כולל הנרי אברי בספינת המלחמה החמושה בעוצמה שלו. כמו כן היו גם פיראטים שהכיר, כג'וזף פארו ותומאס ווייק, ויליאם מאי, וריצ'רד וואנט. טאו ושאר הקברניטים החליטו להפליג בתיאום.

בספטמבר 1695 התקרבה שיירת המלך ההודי המוסלמי המוגול עם 25 ספינותיו למיצר מנדב, ועברה על פני הפיראטים במהלך הלילה. טאו וחבריו הפיראטים רדפו אחריהם. ה״אמיטי״ תקפה את אחת מספינות המוגולים, כנראה הייתה זאת ״הפתח מוחמד״. טאו נהרג בקרב זה, שעל פי הדיווחים מירי תותח. מותו הביא לדמורליזציה, והצוות שלו נכנע מיד. מאוחר יותר הצוות שוחרר כש״פנסי״ של אברי כבשה את ה״פתח מוחמד״.[16] לאחר שיפוצים בחוף, החליפו את שם הספינה ״אמיטי״ ובזזו אוניות באוקיינוס ההודי בפיקוד הקברניט ריצ'רד בובינגטון.[11]

מורשת

אתר הקבורה של טאו אינו ידוע, אך אומרים שהוא אביו של אדם שיצר ממלכה בחוף המזרחי של מדגסקר.[17] בנוסף נטען כי טאו היה ממקימי מושבת הפיראטים המסתורית (ויש הסבורים בדיוני) של ליברטטיה.[18] המלך ויליאם השלישי הורה לקפטן ויליאם קיד לצוד כמה שודדי ים - תומאס טאו וג'ון אירלנד ביניהם,[19] אך טאו כבר היה מת כשקיד הפליג לחפש אחריו.[20]

הדגל האישי של טאו מתואר לעיתים קרובות כדגל עם זרוע לבנה אוחזת בחרב קצרה על רקע שחור.

מקורות

  • Botting, Douglas. The Pirates. Time-Life Books, 1978.
  • Johnson, Charles. The History of the Pirates: containing the lives of Captain Mission…. London: Printed for, and sold by, T. Woodward, 1728.
  • Merchant, Gloria. Pirates of Colonial Newport. The History Press, 2014.
  • Zacks, Richard. The Pirate Hunter, 2003.

הערות שוליים

  1. ^ Douglas Botting, The Pirates, Time-Life Books, 1978, p. 67.
  2. ^ Merchant, 25.
  3. ^ Christine L. Putnam, "Of Captain Thomas Tew"
  4. ^ "Thomas Tew". www.jcs-group.com. Retrieved 2 July 2017.
  5. ^ Merchant, 26.
  6. ^ Botting, p. 67-69.
  7. ^ Marley, David (2010). Pirates of the Americas. Santa Barbara CA: ABC-CLIO.
  8. ^ Johnson, p. 86.
  9. ^ Charles Johnson, A General History of the Pyrates London: Printed for, and sold by, T. Woodward, 1728, p. 86.
  10. ^ Johnson, p. 86-87; Thomas Tew
  11. ^ 11.0 11.1 Jameson, John Franklin (1923). Privateering and Piracy in the Colonial Period: Illustrative Documents. New York: Macmillan.
  12. ^ Johnson, p. 87.
  13. ^ Thomas Tew (website by Paul Orton)
  14. ^ Fox, E. T. (2014). Pirates In Their Own Words. Lulu Press, Inc. מסת"ב 9781291945218.
  15. ^ Pirate ship list – Amity
  16. ^ Botting, p. 82; Putnam [1]; Johnson, p. 108-09.
  17. ^ Trillo, Richard (2015). The Rough Guide to Madagascar. London: Penguin. מסת"ב 9780241216446. Retrieved 5 July 2019.
  18. ^ Johnson, Charles (1724). The history of the pyrates: containing the lives of Captain Mission. Captain Bowen. Captain Kidd ... and their several crews. London: T. Woodward. Retrieved 26 July 2017.
  19. ^ English Letter of Marque Against Pirates, 1695 also reprinted in Merchant, 41-2.
  20. ^ Douglas Botting, The Pirates, Time-Life Books, 1978, p. 106.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33442008תומאס טאו