תובנה
תּוֹבָנָה (באנגלית: Insight) היא תופעה קוגניטיבית המתארת גיחה פתאומית למודעות של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או פתרון של בעיה מסוימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסוימים התחושה של גיחה זו מכונה "חוויית "אהא!""[1], ומתוארת בביטוי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה בדעת (מיינד)[2].
היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיביים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית[4][5][3], וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסוימות[6]. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם[7][8]. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיביים אחרים. מלבד השפעות של רגש חיובי, לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה[9][10], מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינכן מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, הקלה, ודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות[11]. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון תגמול, אשר מחזק התנהגות של חשיבה יצירתית, או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה[3][12]. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו חידות, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי[3].
ארבעת השלבים של וולאס
הסוציולוג גרהאם וולאס (אנ') פרסם בשנת 1929 ארבעה שלבים אשר לדידו מהווים את הדרך ליצירת רעיון יצירתי[13][14], ומטא אנליזה של רגע התובנה אשר פורסמה בשנת 2018 מצאה דפוס של פעילות מוחית אשר תואם לארבעת השלבים[15].
- הכנה: הבהרת המצב כולל ניסוח הבעיה, מחשבה על דרישות לפתרון טוב, איסוף וסקירת נתונים רלוונטיים.
- דגירה: תקופת פעילות מנטלית תת-הכרתית המתרחשת בזמן שהחושב עסוק בפעילות אחרת כלשהי העוסקת בפתרון השאלה.
- הארה: גילוי פתאומי, שינוי פתאומי בתפישה, שילוב של רעיון חדש או "העברה" המייצרת רעיון חדש המתאים לדרישות הבעיה.
- אימות: בחירת ואימות הפתרון (בדיקת היתכנות).
התיאוריה ספגה במהלך השנים ביקורות רבות[16][17][18] והופעת השלבים כחלק מתהליך היצירתיות היא דבר הנתון לוויכוח עד היום.
אלקטרופיזיולוגיה של התובנה
כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר יונים במוחו אשר משפיע על השדה החשמלי הסמוך לקרקפת. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות אלקטרואנצפלוגרם (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של המתח החשמלי על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה כמו פתרון אנגרמות כאשר לנבדק ישנו פתרון הוא נדרש ללחוץ על כפתור[19][3]. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה. את הסיגנל המתקבל מן ה-EEG נהוג לפרק לתדרים המרכיבים אותו באמצעות התמרת פוריה.
גלים המופיעים כמה רגעים לפני התובנה
במטלת פתרון אנגרמות לפני הופעת התובנה נמצאת פעילות של גלי תטא (4 הרץ) ובטא (16–19 הרץ). פעילות גלי הטא משוערת כמבטאת תהליך עיבוד של פיסות מידע קטנות, והשארתם בזיכרון עבודה. מקור פעילות גלי הבטא המשוער הוא בין היתר באזורי פיתול החגורה ובחלקו התחתון של קדמת המוח[20]. פעילות בפיתול החגורה משוערת כמבטאת תיווך בין תהליכים פנימיים המתחרים זה בזה, דיכוי מחשבות לא רלוונטיות לבעיה והכנה להסטת קשב, הפעילות באזורים המצחיים משוערת כמבטאת תהליכי בחירה בין אפשרויות, המאפשרת שליפה של פתרון נכון מהזיכרון לטווח ארוך.
גלים המופיעים בזמן התובנה
סמוך לפריצת התובנה למודעות מופיע פרץ של גלי גמא (30-37)[1][21][3] באזורים מצחיים ורקתיים. גלי גמא מעורבים בחיבור פיסות מידע לכדי שלם אחדותי, הכוונת קשב ואחזור מידע רלוונטי מהזיכרון[3].
גלים המופיעים לאחר התובנה
לאחר רגע התובנה מופיע קלסטר של גלי בטא גבוהיים/ גלי גמא נמוכים ( 30–33 הרץ) באזורים קדמיים של קליפת המוח הקדם-מצחית בולטת במיוחד פעילות באזור ה-OFC, אזור המשתתף ברשת התגמול ונחשב כמקשר בין גירויים לערך תגמולי ספציפי[22]. אזור זה מקבל עצבוב מבוסס דופמין מהסטריאטום ומגרעינים נוספים במוח הביניים, המעורבים בלמידה מבוססת תגמול ובפעילות מוכוונת מטרה[22]. חלק מפעילות זו הייתה ביחס ישר לרמת הרגישות של האנשים לתגמול[3], ובנוסף תדר הגלים שנמצאו נפוץ בפעילות קשורת תגמול, בפרט תגמול לא צפוי[23]. סמיכות הזמנים בין הפריצה למודעות לבין סיגנל התגמול מעיד על כך שאין התגמול מגיע כתוצאה ממודעות לפתרון, אלא מעוררת על ידי מנגנון התובנה עצמו[3].
לבסוף, מופיע פרץ מאוחר של גלי גמא אשר מקורו משוער ב-MFG וב-IFG. פעילות זו כבר נמצאת כחלק מלחיצת הכפתור של נבדקים המעידה על שסיימו את המטלה. ייתכן כי פעילות זו היא בדיקה מחודשת שהפתרון שעלה דרך תובנה אכן מתאים[3][24][20].
תובנה ותגמול
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Kounios, J., & Beeman, M. (2014). The cognitive neuroscience of insight. Annual review of psychology, 65.
- ^ Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.
- ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.
- ^ Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).
- ^ Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.
- ^ Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.
- ^ Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.
- ^ Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.
- ^ Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.
- ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
- ^ Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.
- ^ Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.
- ^ Wallas, G. (1926). The art of thought.
- ^ אברום תומר, "יצירתיות בחלל חינוכי", השילוח גיליון 14, אפריל 2019
- ^ Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.
- ^ Weisberg, R. (1986). Creativity: Genius and other myths. WH Freeman/Times Books/Henry Holt & Co.
- ^ Metcalfe, J., & Wiebe, D. (1987). Intuition in insight and noninsight problem solving. Memory & cognition, 15(3), 238-246.
- ^ Medin, D. L., Ross, B. H., & Markman, A. B. (2005). Cognitive Psychology. (4th ed.) New York: wiley pages 421-449
- ^ Kounios, J., Fleck, J. I., Green, D. L., Payne, L., Stevenson, J. L., Bowden, E. M., & Jung-Beeman, M. (2008). The origins of insight in resting-state brain activity. Neuropsychologia, 46(1), 281-291.
- ^ 20.0 20.1 Shen, W., Tong, Y., Li, F., Yuan, Y., Hommel, B., Liu, C., & Luo, J. (2018). Tracking the neurodynamics of insight: A meta-analysis of neuroimaging studies. Biological psychology, 138, 189-198.
- ^ Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).
- ^ 22.0 22.1 Berridge, K. C., & Kringelbach, M. L. (2015). Pleasure systems in the brain. Neuron, 86(3), 646-664.
- ^ Marco-Pallarés, J., Münte, T. F., & Rodríguez-Fornells, A. (2015). The role of high-frequency oscillatory activity in reward processing and learning. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 49, 1-7.
- ^ Jung-Beeman, M. (2005). Bilateral brain processes for comprehending natural language. Trends in cognitive sciences, 9(11), 512-518.
28491851תובנה