תאודוריק בלנד
 | |||||
| לידה |
21 במרץ 1741 מחוז פרינס ג'ורג', מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 ביוני 1790 (בגיל 49) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית  | ||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הקונגרס | ||||
| |||||
תאודוריק בלנד (באנגלית: Theodorick Bland; 21 במרץ 1741 – 1 ביוני 1790),[1] היה בעל מטעים, רופא, חייל ופוליטיקאי אמריקאי ממחוז פרינס ג'ורג', וירג'יניה. כדמות מרכזית בהקמת ממשלת ארצות הברית החדשה, בלנד ייצג את וירג'יניה הן בקונגרס הקונטיננטלי והן בבית הנבחרים של ארצות הברית (עד מותו בתפקיד), וכן כיהן מספר קדנציות בבית הנבחרים של וירג'יניה וייצג את מחוז פרינס ג'ורג', שאותו ייצג גם באמנת האשרור של וירג'יניה (והתנגד ללא הצלחה לאשרור). [2]
ביוגרפיה
ראשית חייו והשכלה
בלנד נולד במחוז פרינס ג'ורג' ב-21 במרץ 1741 למשפחת בעלי מטעים בולטת בווירג'יניה הקולוניאלית. הוריו היו תאודוריק בלנד מקאוסונס ופרנסס אליזבת' (בולינג) בלנד. אמו הייתה הילדה והיורשת היחידה של קפטן דרורי בולינג ואליזבת מריוות'ר מ"קיפקס", המטע שתאודוריק הצעיר יותר ירש והפעיל לאחר מכן.
אבותיו התיישבו בווירג'יניה שנים קודם לכן, הפכו למנהיגים אזרחיים (ולכן מכונים לעיתים המשפחות הראשונות של וירג'יניה) ושגשגו על ידי הפעלת מטעים תוך שימוש בעבודה משועבדת. כמו אביו (ששירת בסנאט של וירג'יניה במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית שייצג את מחוז פרינס ג'ורג' ואת רוב מחוזות האי וייט וסארי), הוא נקרא על שמו של תאודוריק בלנד מווסטובר, ששימש כיושב ראש בית בורגס בשנת 1660 וגם ייצג את מחוז צ'ארלס סיטי ולאחר מכן את מחוז הנריקו החדש) מ-1661 ועד מותו, כנראה ב-1672. סבו, ריצ'רד בלנד, התחתן עם אליזבת רנדולף, בתו של ויליאם רנדולף מהאי טורקיי. דודו, שנקרא גם ריצ'רד בלנד, בן דודו הראשון של אביו פייטון רנדולף, ובן דודו השני תומאס ג'פרסון יקדמו אותו בבחירתו לתפקידי מחוקקים במדינה וכן לקונגרס.
בגיל 11, לאחר שהתחנך בבית כמקובל בכיתתו, הוא נשלח לבריטניה לחינוך שלו, מלווה בנער משועבד, טום, כמשרתו האישי. בלנד למד תחילה ביורקשייר. לאחר מכן הוא נסע לסקוטלנד כדי ללמוד רפואה באוניברסיטת אדינבורו, וסיים את לימודיו כרופא בשנת 1763.[1]
קריירה מוקדמת ונישואים
לאחר מכן חזר בלנד לווירג'יניה והחל בעיסוק רפואי, כמו גם בעקבות מסורות משפחתיות של מעורבות פוליטית וחקלאות תוך שימוש בעבודה משועבדת. הוא התחתן עם מרתה דיינג'רפילד בשנת 1768 וסביר להניח שהם התיישבו בכיפקס בערך באותה תקופה. (הוריו עברו לקאוסונס.) כך הפך בלנד לבעל מטעים ולבעל עבדים מרכזי.[1] בלנד פרש מעיסוק רפואי בסוף שנות ה-60 של המאה ה-18, "בעד חקלאות ופוליטיקה".[1] הוא נעשה פעיל בפוליטיקה לפני המלחמה, ושימש כפקיד של מחוז פרינס ג'ורג'.
מלחמת המהפכה
כשהמהפכה התקרבה, הדעות הוויגיות של בלנד יישרו אותו עם המורדים. [3] הוא או אביו פרסמו מכתבים המבקרים את לורד דאנמור בעיתון Virginia Gazette תחת השם הבדוי "קסיוס". בשנת 1775 הצטרף בלנד ל"ועדת המודיעין" המקומית וכן סייע באיתור נשק ותחמושת למען מטרת הפטריוטים. ביוני 1776 קיבל בלנד מינוי כקפטן בחיל הפרשים של וירג'יניה. הוא קודם במהירות לקולונל ופיקד על רגימנט הדרגונים הקלים הקונטיננטלי, אשר מוזכר לעיתים קרובות כ"סוסי וירג'יניה של בלנד" בשדרים ובהתכתבויות מהפכניות. בתפקיד האחרון דיווח בלנד ישירות לגנרל וושינגטון. הוא פרש ב-1779 משירות פרשים פעיל עקב בריאות לקויה, ממנה סבל מנעוריו.
תצפיותיו של בלנד בברנדיווין סיפקו לגנרל וושינגטון את המיקום הנכון של הצבאות העיקריים של הלורד קורנווליס והאו; בלנד כתב שני הודעות נפרדות, וקולונל ג'יימס רוס מרגימנט פנסילבניה ה-8 כתב משלוח נוסף שדיווח על תנועות חיילים בריטיים. השדרים של שני הגברים תמכו בזו של קולונל האזן. עם זאת, השדרים שלהם פורשו בתחילה לא נכון, עד שכמעט היה מאוחר מדי. ללא התרומות המדויקות של בלנד, רוס והאזן, תוצאה גרועה יותר עשויה הייתה לפקוד את צבא וושינגטון בברנדיווין.
בכמה דיווחים מאוחרים יותר הוקצה לאחר מכן הרגימנט של בלנד לתפקיד הסיור. בביוגרפיה שלו על ג'ון רנדולף משנת 1922, ההיסטוריון ויליאם קייבל ברוס הציע שתקרית ברנדיווין עודדה את וושינגטון להשתמש בפרשיו יותר לסיור במקום להתמקם במבנה בחזית, כפי שעשו בברנדיווין. עם זאת, היעדר סיור הוביל לטעויות ברנדיווין.
לבקשתו של גנרל וושינגטון, כאשר חזר בלנד לווירג'יניה להתאושש ב-1779, הוא גם שירת כסוהר בשארלוטסוויל על קצינים בריטים שנפלו בשבי. הוא גם פעל כדי לספק לקצינים ולפרשים של וושינגטון סוסים איכותיים הן מהאורוות שלו והן מאחרות. כמשתתף בקהילת מרוצי הסוסים האמריקאית המוקדמת, בלנד היה הבעלים של אורווה גדולה והייתה לו גישה לסוסים אחרים דרך קרובי משפחה וחברים. בלנד פרש מוקדם יותר מעיסוקו הרפואי הפעיל בשל אותן בעיות בריאותיות בסוף שנות ה-60 של המאה ה-18, כמעט עשור לפני תחילת המלחמה, ולבסוף הורשה לפרוש מהצבא מסיבות בריאותיות בסוף 1779. עם זאת, הוא קיבל ב-1785 מינוי מהמושל פטריק הנרי בתור סגן מחוז פרינס ג'ורג', עם אחריות צבאית.
בעל מטעים
כבעל מטעים כמו אביו, סבו ושם שמו, בלנד גידל טבק, אינדיגו וחיטה.[1] במפקד המס של וירג'יניה ב-1787, היו לו 18 עבדים שחורים בני 16 לפחות, ו-13 מתחת לגיל זה, וכן 11 סוסים, 21 בקר ומרכבה בעלת 4 גלגלים. כפי שצוין להלן, אביו עבר למחוז אמיליה לאחר הסכסוך, אך מת לפני מפקד המס. לפיכך, באחוזת אביו היו גם 13 עבדים שחורים בוגרים במחוז אמיליה, וירג'יניה, וכן 10 עבדים צעירים יותר וארבעה סוסים.
פוליטיקאי
הקריירה הפוליטית של בלנד החלה לפני המהפכה, כששימש כפקיד של מחוז פרינס ג'ורג', והיה לו קשר רב עם בית בורגס. לאחר המלחמה, בלנד המשיך לכהן כפקיד המחוז, מה שגרם לו לתקשר עם האספה הכללית של וירג'יניה, שבה שירת אביו בסנאט של וירג'יניה ואדמונד בלנד שירת בבית הנבחרים של וירג'יניה. ב-1780, האספה הכללית מינתה את בלנד כאחד הנציגים של וירג'יניה לקונגרס הקונטיננטלי, שם כיהן עד 1783 ובכך עזר להקים את ממשלת ארצות הברית החדשה.
לאחר שאביו עבר למחוז אמיליה, השתלט בלנד על קאוסונס (ככל הנראה בערך בשנים 1783–1784 לאחר שובו לווירג'יניה מהקונגרס הקונטיננטלי ומותו של אביו.) בלנד הפעיל אז את קיפקס כמטע חוץ.[1] ב-1786, בלנד נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה, שם כיהן עד 1788.
בשנת 1788, מצביעי מחוז פרינס ג'ורג' בחרו בבלנד ורופין כנציגיהם לוועידת וירג'יניה שנקראה לאשרר את חוקת ארצות הברית. בלנד הצביע נגד אשרור, מכיוון שלדעתו החוקה העניקה כוח רב מדי לממשלה מרכזית.
לאחר אימוץ החוקה, בחרו המחוקקים של וירג'יניה בבלנד לקונגרס הראשון של ארצות הברית (הוא התמודד ללא התנגדות). הוא כיהן בבית הנבחרים מ-4 במרץ 1789 ועד מותו ב-1 ביוני 1790 בגיל 49. הוא מת בזמן שהשתתף בקונגרס בניו יורק, וויליאם ב. ג'יילס ממחוז אמיליה נבחר כמחליפו. בלנד היה חבר בית הנבחרים הראשון שמת בתפקידו.
מורשת
בלנד נקבר במקור בחצר טריניטי בניו יורק במנהטן תחתית. (כנסיית טריניטי סומנה בסוף המאה ה-20 כנקודת ציון היסטורית לאומית ). בשנת 1828, שרידיו הועברו ונקברו מחדש בבית הקברות של הקונגרס בוושינגטון הבירה.
אשתו מרתה התחתנה לאחר מותו פעמיים נוספות. היא הייתה אישה עצמאית, ששמרה על נחלות בלנד על ידי ביצוע חוזי נישואין כדי לשלוט באדמותיה.[1]
בלנד הוריש 2 דונם של אדמה בגבעת בלנדפורד ליד הכנסייה כדי להקים בית ספר לחינוך נוער, אך התעקש שיוקם תוך 15 שנים מיום מותו, מה שלא קרה ולכן הקרקע חזרה ליורשיו.
למרות שהבניינים של מטע קיפקס נעלמו מזמן, והעיירה הופוול צמחה במקום, היא נרכשה לאחרונה על ידי הרשות הארכאולוגית, וחפירות ארכאולוגיות נמשכות.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ביו-קונגרס
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים תאודוריק בלנד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)- תאודוריק בלנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Donald W. Linebaugh (12 במרץ 2007). "National Register of Historic Places Registration Form: Kippax Plantation Archaeological Site". United States Department of the Interior.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ תאודוריק בלנד באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ^ Lloyd Dobyns; Erik Goldstein (3 באפריל 2006). "A new look at the Governor's Palace". The Colonial Williamsburg Foundation.
{{cite web}}: (עזרה)
תאודוריק בלנד40146253Q1749152