שקע סונדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרום אוקייני נוצר ברכס המרכז אוקייני, בעוד שהליתוספירה (הקרום הימי) נוחתת חזרה ל-אסתנוספרה, דרך תעלות כמו זו של תעלת סונדה.

שקע סונדה (באנגלית: Sunda Trench) שנודע בעבר (ולעיתים עדיין) כתעלת ג'אווה, הוא שקע אוקייאני (אנ') הממוקם באוקיינוס ההודי ליד סומטרה, שנוצר במקום בו לוחות אוסטרליה (אנ') – קפריקורן נוחתים מתחת לחלק מהלוח האירואסייתי[1]. אורכו 3,200 קילומטרים, ועומקו המקסימלי היה שנוי במחלוקת על ידי פרסומים שונים שנקבו עומקים שונים. במאמר הסוקר את כל המחקרים אודות העומקים של כלל חמשת השקעים העמוקים בעולם[א], בחתך איזה מחקר הצביע על איזה עומק, עודכן העומק המקסימלי של שקע ג'אווה/סונדה ל-7,725 מטרים או 7,450 מטרים[2]. עם זאת, מחקרים אחרים הצביעו על עומק קטן יותר. בסופו של המאמר, ולאחר דיון בממצאים השונים, קבעו Stewart & Jamieson את עומקו של שקע סונדה/ג'אווה ל-7,290 מטרים מתחת לפני הים[3]. השקע משתרע מאיי סונדה הקטנים מעבר לג'אווה, סביב החוף הדרומי של סומטרה ועד לאיי אנדמן, ויוצר את הגבול בין הלוח ההודי-אוסטרלי ללוח האירואסיאתי (וליתר דיוק, לוח סונדה). השקע נחשב לחלק מהחגורה האלפידית[4] או חגורת האורוגנים האלפינית-הימלאית[5], וכן לאחד השקעים האוקייניים סביב הקצוות הצפוניים של הלוח האוסטרלי. בשנת 2005, מדענים מצאו ראיות לכך שפעילות רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004), שהתרחשה על מדרון השקע הזה[6], עלולה להוביל לשינויים קטסטרופליים נוספים בתוך פרק זמן קצר יחסית, אולי פחות מעשור[7]. איום זה הוביל להסכמים בינלאומיים להקמת מערכת התרעה מפני צונאמי לאורך חוף האוקיינוס ההודי וביפן (אנ')[8][9].

מאפיינים

בערך במחצית אורכו, מול סומטרה, התעלה מחולקת לשתי תעלות משנה המופרדות על ידי רכס תת-ימי, וחלק ניכר מהתעלה מלא לפחות בחלקו במשקעים. מיפויים לאחר רעידת האדמה באוקיינוס ההודי בשנת 2004 של גבול הלוחות, הראו דמיון לכבלים של גשרים תלויים, עם שיאים חיוביים ושליליים (סינוסואידיים), המעידים על חיספוס והעתקים נעולים, במקום בצורת הדחיסה המסורתית הצפויה[10].

מחקרים

חלק מהמחקרים המוקדמים ביותר של התעלה התרחשו בסוף שנות ה-50, כאשר רוברט ל. פישר[ב], גאולוג חוקר במכון סקריפס לאוקיינוגרפיה, חקר את התעלה כחלק מחקירה מדעית עולמית של קרקעית האוקיינוס ומבנה הקרום התת-אוקייני. מדידת גלי הלם מפיצוצים, ניתוח תהודה ומנומטר היו חלק מהטכניקות ששימשו לקביעת עומק התעלה. המחקר תרם להבנת מאפייני תהליכי ההפחתה של שולי האוקיינוס השקט[11]. סוכנויות שונות חקרו את התעלה בעקבות רעידת האדמה של 2004, וחקירות אלו חשפו שינויים נרחבים בקרקעית האוקיינוס[11].

ב-5 באפריל 2019, ויקטור וסקובו(אנ') ביצע את הצלילה הראשונה עם צוות לנקודה העמוקה ביותר של התעלה בכלי השיט Deep-Submergence Vehicle (צוללת מדגם Triton 36000/2(אנ')) ומדד עומק של 7,192 מטר ±13 מטר, באמצעות מדידות לחץ ישירות של CTD(אנ')[ג] בקו רוחב 11°7'44" דרום, ובקו אורך 114°56'30" מזרח[12][13], כ-500 ק"מ דרומית לבאלי. אזור הפעולה נסקר על ידי ספינת התמיכה, כלי השיט Deep Submersible Support Vessel DSSV Pressure Drop, עם מערכת תהודה רב-קרן Kongsberg SIMRAD EM124. הנתונים שנאספו נתרמו ליוזמת GEBCO Seabed 2030[14]. הצלילה הייתה חלק ממשחתת חמשת המעמקים. מטרת המשלחת הזו הייתה למפות ולבקר באופן יסודי את הנקודות העמוקות ביותר של כל חמשת האוקיינוסים בעולם[15].

אירועים סייסמיים

ההפחתה של הלוח ההודי-אוסטרלי(אנ') אל מתחת לגוש של הלוח הלוח האירואסייתי קשורה לרעידות אדמה רבות. כמה מרעידות אדמה אלו בולטות בגודלן, בגל הצונמי הנלווה אליהן או במספר מקרי המוות שגרמו.

שקע סונדה ומוקד רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי (2004) והרעידות העוקבות שהתרחשו בתוך שקע סונדה עקב תהליך ההפחתה שבו הלוח ההודי נוחת אל מתחת לחלקים היבשתיים של המיקרו-לוחות המזרחיים[6].

סגמנט סומטרה

  • רעידת 1797 במגניטודה מוערכת של 8.6–8.8 (אנ').
  • רעידת 1833 במגניטודה מוערכת של 8.8–9.2 (אנ')
  • רעידת 1861 במגניטודה מוערכת של 8.5~ (אנ')
  • רעידת 1935 במגניטודה של 7.7 (אנ')
  • רעידת 2000 באנגאנו במגניטודה של 7.9 (אנ')
  • רעידת 2002 במגניטודה 7.3 שהתרחשה בגבול שבין אזורי הקרע של רעידות האדמה של 2004 ו-2005 המפורטים להלן (אנ')
  • רעידת 2004 והצונאמי באוקיינוס ההודי.
  • רעידת Nias–Simeulue 2005 במגניטודה 8.6 (אנ')
  • רעידות Bengkulu ב-2007 – רצף רעידות שהגדולות שבהן היו במגניטודה 8.5, 7.9 ו-7 (אנ')
  • רעידת Simeulue 2008 במגניטודה 7.4 (אנ')
  • רעידת האדמה בסומטרה (2009) במגניטודה 7.9
  • רעידת 2010 וצונאמי ב-Mentawai במגניטודה 7.8 (אנ')

סגמנט ג'אווה

  • רעידת 1917 בבאלי במגניטודה 6.6 (אנ')
  • רעידת 1994 בג'אווה במגניטודה 7.8 (אנ')
  • רעידת וצונאמי 2006 בפאגאנדאראן במגניטודה 7.7 (אנ')
  • רעידת 2009 במערב ג'אווה במגניטודה 7.0 (אנ')
  • רעידת 2019 במצר סונדה במגניטודה 6.9 (אנ')

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקע סונדה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ יש לסייג, שמדובר בשקע העמוק ביותר בכל אחד מחמשת האוקיינוסים, כך שיש שקעים עמוקים יותר באוקיינוסים השונים, מאלה שהמאמר מתייחס אליהם.
  2. ↑ בהיעדר ערך עליו בוויקיפדיה כלשהי, ראו פרסומים שלו ממכון סקריפס כאן.
  3. ↑ CTD הוא ראשי תיבות של מוליכות, טמפרטורה ועומק. מכשיר CTD הוא חיישן אוקיינוגרפי המשמש למדידת המוליכות החשמלית, הטמפרטורה והלחץ של מי ים. הלחץ קשור קשר הדוק לעומק. מוליכות משמשת לקביעת מליחות.

הערות שוליים

  1. ↑ McCaffrey, R. 2009, The Tectonic Framework of theSumatran Subduction Zone, Annual Review of Earth and Planetary Sciences 37: pp. 345–366.
  2. ↑ Stewart, H., A. & Jamieson, A., J. 2019, The Five Deeps: The Location and Depth of the Deepest Place in Each of the World's Oceans, Earth-Science Reviews 197: 102896 Table 1: Java Trench.
  3. ↑ Stewart, H., A. & Jamieson, A., J. 2019, The Five Deeps: The Location and Depth of the Deepest Place in Each of the World's Oceans, Earth-Science Reviews 197: 102896 Chap. 6 Conclusion.
  4. ↑ K.M. Storetvedt, 1990, The Tethys Sea and the Alpine-Himalayan Orogenic Belt; Mega-Elements in a New Global Tectonic System, Physics of the Earth and Planetary Interiors 62: pp. 141-184
  5. ↑ Where do earthquakes occur?, U.S.G.S., via WayBackMachine
  6. ^ 6.0 6.1 Tsunami Generation from the 2004 M=9.1 Sumatra-Andaman Earthquake, USGS
  7. ↑ Katharine Davis, Asia Primed for Next Big Quake, NewScientist, 16 March 2005
  8. ↑ International Coordination Meeting for the Development of a Tsunami Warning and Mitigation System for the Indian Ocean within a global framework, UNESCO – IOC/IOTWS-I/1, Paris, 2 March 2005
  9. ↑ Flow of Issuance of Information about Tsunami and Earthquake, Japan Meteorological Agency
  10. ↑ Andrea Messer, Folded Sediment Unusual in Sumatran Tsunami Area, PennState, December 27, 2018 via WayBackMachine
  11. ^ 11.0 11.1 Robert L Fisher, Presentation of a Replica of the Drake Medal (1589) to Dr Robert (Bob) L Fisher, Scripps Institution of Oceanography University of California San Diego, USA, 7th July 2004 , via WayBackMachine
  12. ↑ Heather Stewart, Alan Jamieson and Cassie Bongiovanni, Exploring the Deepest Points on Planet Earth, Hydro-International, June 18, 2019
  13. ↑ Deep Sea Pioneer Makes History Again as First Human to Dive to the Deepest Point in the Indian Ocean, the Java Trench, Fivedeeps.com, ‏April 16, 2019
  14. ↑ James Killin & Stephanie Fitzherbert, Major Partnership Announced Between The Nippon Foundation-GEBCO Seabed 2030 Project and The Five Deeps Expedition, WayBackMachine, 11 March 2019
  15. ↑ The Five Deep Expeditions - The world's first manned expedition to the deepest point in each of the five oceans, https://fivedeeps.com/, December 1st., 2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שקע סונדה41742905Q118394

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שקע_סונדה&oldid=3466443"