שער חליפין נייד
במקרו-כלכלה ובמדיניות כלכלית, שער חליפין נייד (ידוע גם כשער חליפין צף או שער חליפין גמיש) הוא סוג של משטר שער חליפין שבו ערכו של מטבע מורשה להשתנות בתגובה לאירועים בשוק המט"ח.[1] מטבע המשתמש בשער חליפין צף מכונה מטבע צף. לעומת זאת, מטבע שער חליפין קבוע הוא כזה שערכו מוגדר במונחים של סחורות חומריות, מטבע אחר, או סל מטבעות. הרעיון של מטבע קבוע הוא להפחית תנודות במטבע.[2]
בעולם המודרני, רוב המטבעות בעולם הם צפים, וכוללים את רוב המטבעות הנסחרים ביותר: דולר אמריקאי, האירו, הין יפני, הלירה שטרלינג, או הדולר אוסטרלי. עם זאת, אפילו עם מטבעות צפים, בנק מרכזיים לפעמים משתתפים בשווקים כדי לנסות להשפיע על ערך שער החליפין הצף. הדולר קנדי לא ראה התערבות מצד בנק קנדה במחירו מאז ספטמבר 1998.[3] הדולר האמריקאי גם כן רואה שינוי מועט מאוד ביתרות המט"ח שלו.
מ-1946 ועד תחילת שנות ה-70, הסכם ברטון-וודס הפך משטר שער חליפין קבוע לנורמה; עם זאת, ב-1971, ממשלת ארצות הברית החליטה להפסיק לשמור על שער החליפין של הדולר ב-1/35 אונקיה של זהב ולכן מטבעו כבר לא היה קבוע.[4] לאחר סיום הסכם סמיתסוניאן ב-1973, רוב המטבעות בעולם עקבו אחר כך. עם זאת, חלק מהמדינות, כמו רוב מדינות מדינות ערב במפרץ הפרסי, קבעו את המטבע שלהן לערך של מטבע אחר, מה שהיה קשור לאחרונה לשיעורי צמיחה איטיים יותר. כאשר מטבע צף, כמות אחרות מלבד שער החליפין עצמו משמשות לניהול מדיניות מוניטרית.
נימוק כלכלי
חלק מהכלכלנים מאמינים שבמרבית הנסיבות, שער חליפין צף עדיף על שער חליפין קבוע. כיוון ששערי חליפין צפים מתאימים אוטומטית, הם מאפשרים למדינה להפחית את השפעת הלם כלכלי ומחזור עסקים זר ולהקדים תרופה לאפשרות של משבר מוניטרי. עם זאת, הם גם יוצרים חוסר ודאות כתוצאה מהמשתנות שלהם, שעלולה להפוך את תכנון העסקים למועד לריסק מאחר ששערי החליפין העתידיים בתקופות התכנון שלהם אינם בטוחים.
עם זאת, במצבים מסוימים, שערי חליפין קבועים עשויים להיות עדיפים בשל יציבות וודאות גדולה יותר. זה עשוי לא בהכרח להיות נכון, בהתחשב בתוצאות של מדינות שמנסות לשמור על מחירי המטבע שלהם "חזקים" או "גבוהים" יחסית לאחרים, כמו בריטניה, או מדינות דרום מזרח אסיה לפני המשבר הפיננסי באסיה (1997).
הדיון על בחירת שיטות שער חליפין קבועות וצפות נקבע על ידי דגם מונדל-פלמינג, שטוען שכלכלה (או הממשלה) אינה יכולה לשמור בו זמנית על שער חליפין קבוע, תנועת הון חופשית, ומדיניות מוניטרית עצמאית. עליה לבחור שתיים לשליטה ולהשאיר את השלישי לכוחות השוק.
הטיעון העיקרי בעד שער חליפין צף הוא שהוא מאפשר למדיניות מוניטרית להיות שימושית למטרות אחרות. באמצעות שיעורים קבועים, מדיניות מוניטרית מחויבת למטרה היחידה של שמירה על שער החליפין ברמתו המוכרזת. עם זאת, שער החליפין הוא רק אחד מהמשתנים המאקרו-כלכליים הרבים שמדיניות מוניטרית יכולה להשפיע עליהם. מערכת של שערי חליפין צפים משאירה לבעלי המדיניות המוניטרית חופש לרדוף אחר מטרות אחרות, כגון יציבות תעסוקה או מחירים.
במהלך ייסוף או פיחות של מטבע, בנק מרכזי בדרך כלל מתערב כדי לייצב את המטבע. הבנק הלאומי עשוי, למשל, לאפשר למחיר מטבע לצוף בחופשיות בין תקרה ורצפה, תקרת מחיר ורצפת מחיר. ניהול על ידי בנק לאומי עשוי לכלול קנייה או מכירה של מנות גדולות כדי לספק תמיכה או התנגדות למחיר או, במקרה של חלק מהמטבעות הלאומיים, עשויות להיות עונשים חוקיים על מסחר מחוץ לגבולות אלה.
התנגדות למשטר שער חליפין נייד
שער חליפין צף חופשי מגביר את התנודתיות של החליפין. חלק מהכלכלנים מאמינים שזה עלול לגרום לבעיות רציניות, במיוחד בכלכלות מתפתחות. כלכלות אלה יש להן מגזר פיננסי עם אחד או יותר מהתנאים הבאים:
- התחייבות גבוהה בהתחייבות למטבע המקומי
- שבירות פיננסית
- השפעות חזקות על המאזן
כאשר התחייבויות מונפקות במטבעות זרים בעוד נכסים נמצאים במטבע המקומי, פיחותים בלתי צפויים של שער החליפין מחמירים את דוחות הכספים של בנקים וחברות ומאיימים על יציבות המערכת הפיננסית המקומית.
לכן, נראה שמדינות מתפתחות נוטות יותר להתנגד לציפה, שכן יש להן שינויים קטנים יותר בשער החליפין הנומינלי אך חוותות זעזועים גדולים יותר משינויים בריבית ושינויים במלאי.[5] זוהי תוצאה של תגובת מדינות צפות חופשיות תכופות לשינויי שער חליפין עם מדיניות מוניטרית או התערבות בשוק המט"ח.
מספר המדינות המראות התנגדות למשטר שער חליפין נייד עלה משמעותית בשנות ה-90.[6]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ MAURICE OBSTFELD, Douglas A. Irwin, Floating Exchange Rates at Fifty, Peterson Institute for International Economics, 2024-04-15, מסת"ב 978-0-88132-749-6. (באנגלית)
- ↑ MCCONNELL, eBook: Economics 20th Edition, McGraw Hill, 2017-02-15, מסת"ב 978-1-5268-6501-4. (באנגלית)
- ↑ Foreign exchange intervention, www.bankofcanada.ca (באנגלית אמריקאית)
- ↑ de Haan Jakob, Advanced Introduction to Central Banks and Monetary Policy, Edward Elgar Publishing, 2022-08-12, מסת"ב 978-1-83910-487-9. (באנגלית)
- ↑ G. A. Calvo, C. M. Reinhart, Fear of Floating, The Quarterly Journal of Economics 117, 2002-05-01, עמ' 379–408 doi: 10.1162/003355302753650274
- ↑ Eduardo Levy-Yeyati, Federico Sturzenegger, Classifying exchange rate regimes: Deeds vs. words, European Economic Review 49, 2005-08-01, עמ' 1603–1635 doi: 10.1016/j.euroecorev.2004.01.001
שער חליפין נייד41703513Q594063