שער המלך
מידע כללי | |
---|---|
מאת | רבי יצחק נוניש בילמונטי |
סוגה | חידו"ת |
נושא | משנה תורה לרמב"ם |
הסכמות | רבי חיים אבולעפיה, רבי חיים אלבעלי, רבי מרדכי בנט, רבי אלעזר קאליר, רבי אלעזר פלקלס, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי יצחק שמלקיש, רבי אריה ליב הורוויץ, רבי עובדיה יוסף (למהדורת מכון ירושלים). |
הוצאה | |
מקום הוצאה | שאלוניקי |
תאריך הוצאה | ה'תקל"א |
מהדורות נוספות | |
תאריך מהדורות נוספות | ה'תקס"א, ה'תרי"ט, ה'תרנ"ה, ה'תר"ע, ה'תשנ"ה |
פרשנים | ראו כאן |
שער המלך הוא חיבור על הרמב"ם מאת רבי יצחק נוניש בילמונטי.
אודות הספר
את הספר אמנם חיבר על סדר הרמב"ם, אך פעמים רבות נוטה לפרש את סוגיות הש"ס ושאר הראשונים.
הספר אינו נכתב כספר הלכה, אך פעמים רבות אף פוסק הלכות.
בספר מרבה לצטט ספרים שאינם בידינו כיום, כגון שיטה מקובצת למסכתות יבמות וקידושין, ספר לאחד מהראשונים שכנראה היה בזמן הרשב"א, חדושי רבי אהרן לפפא ועוד.
כמו כן פעמים רבות מביא רבנו חידושים ששמע מרבני דורו, כגון רבי יהודה אשכנזי, רבותיו רבי חיים אבולעפיה, רבי ברזילי יעבץ[1], ורבי יצחק רפפורט[2].
מהדורות
הספר נדפס לראשונה על ידי המחבר בסלוניקי בשנת ה'תקל"א, עם הסכמותיהם של רבי חיים אבולעפיה ורבי חיים אלבעלי. תוך זמן קצר הספר הופץ והתקבל בכל תפוצות ישראל.
בשנת ה'תקס"א נדפסה בברונא המהדורה השניה, יחד עם הסכמותיהם של רבי מרדכי בנט, רבי אלעזר קאליר, ורבי אלעזר פלקלס.
נדפס בשלישית בלבוב בשנת ה'תרי"ט יחד עם הסכמתו והגהותיו של רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שואל ומשיב.
המהדורה הרביעית נדפס בלבוב ה'תרנ"ו יחד עם הסכמותיהם של רבי יצחק שמלקיש ורבי אריה ליב הורוויץ.
המהדורה החמישית נדפסה בשנת ה'תר"ע, יחד עם חדושי רבי שלמה קלוגר, ורבי חיים שמואל בירנבוים[3].
בשנת ה'תשנ"ה יצא הספר במהדורה חדשה על ידי מכון ירושלים, בתוספות הערות וציונים, ובתוספת מפרשי הספר, למהדורה צורפה הסכמתו של רבי עובדיה יוסף.
הערכה
” | וכאשר הובא למדינת פולין ואשכנז אשר להם יד ושם בטוב הכרת החיבורים, הנה עלה על שולחן רבנן | “ |
– רבי יוסף שאול נתנזון, הסכמתו למהדורה השלישית של הספר |
עם צאת הספר, זכה להערכה רבה מצד הלומדים, החיד"א בשם הגדולים[4] כותב על הספר ”ספר נחמד מאוד ויהללוהו בשערים המצוינים”, ובמחזיק ברכה[5] כתב עליו ”הרב הכולל אביר בתורה”.
אף רבי עקיבא איגר העריך מאוד את הספר[6].
רבי צבי יחזקאל מיכלזון כתב[7] שהורה לו רבו רבי יעקב שור שלא ימוש מפי הספר, כדי שעל ידו יתחנך לבקיאות ראויה.
פרשני הספר
- טעם המלך, הערות מאת רבי ברוך ייטליס, נדפס במהדורת ה'תקס"א.
- מעשה חושב מאת רבי חיים שמואל הלוי בירנבוים, חתנו של רבי עקיבא איגר, נדפס במהדורת ה'תר"ע.
- הערות רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שואל ומשיב, נדפס במהדורת ה'תרי"ט.
- הערות מאת רבי עקיבא איגר, ה'תשכ"ט.
- אפריון שלמה מאת רבי שלמה קלוגר, נדפס במהדורת ה'תר"ע.
- הגהות ברוך טעם, נדפס בספר הזכרון "זכר שלמה" לרבי שלמה זלמן גולדשטוף[8].
- הגהות רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ מחבר ספר סדר המשנה, נדפס בקובץ "כרם שלמה".
- הגהות רבי שמואל לנדא (בנו של הנודע ביהודה), בעיקר על הגהות טעם המלך. נדפס בקובץ "כרם שלמה".
- הגהות רבי בצלאל רנשבורג נדפס לראשונה מכת"י בהוצאתם של מכון ירושלים.