רבי שמשון אהרן פולונסקי
 | |
| הרב שמשון אהרן פולונסקי | |
| לידה |
1876 תרל"ו צ'רקאס שבפלך קייב |
|---|---|
| פטירה |
יולי 1948 (בגיל 72 בערך) כ"ח בסיוון תש"ח ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
| מקום פעילות | ירושלים |
| כינוי | הרב מטפליק |
| תחומי עיסוק | רבה של שכונת בית ישראל |
| תפקידים נוספים | |
| רבה של העיירה טפליק | |
רבי שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל[1].
תולדותיו
נולד במחוז צ'רקאס שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, לאסתר רייזל ויצחק אברהם מקלינבלט. על מצבתו נכתב שהיה מגזע רבי פנחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ורבי נחום מצ'רנוביל. אביו היה ממקורבי האדמו"ר מטולנה. למד אצל הרב שמואל אברהם בלכמן, המכונה רבי אלטר קונסטנטינר. נישא למרים בת רבי מרדכי קונסטנטינר.
בהיותו בן עשרים התקבל לרבה של העיירה מדווין בפלך קייב, שבה כיהן כחמש שנים. בשנת תרס"א מונה לרבה של העיירה טפליק שעל יד אומן בפודוליה. שימש בתפקיד זה במשך 21 שנים.
בחורף תרפ"ב הגיע לקישינוב בין פליטי פרעות סימון פטליורה ואנטון דניקין, שם עמד בראשות ישיבת קישינוב. בשנת תרפ"ב (1922) השיג עבורו הרב יוסף חיים זוננפלד סרטיפיקט, והוא עלה ארצה עם אשתו ושתי בנותיו.
בבואו מונה כרב שכונת בית ישראל, בירושלים, שם סידר לו הרב זוננפלד דירה בחצר בית הכנסת השכונתי "בית יעקב", בו התגורר עד ליומו האחרון.
בהשפעת הרב זוננפלד סירב לקבל משרת דיינות בהרבנות הראשית[דרוש מקור].
בשנת תש"ב הקים את "ישיבת רבינו חיים יוסף", בישיבה למדו עשרות אברכים ובחורים במגמה שיוכשרו כ"מורי הוראה"[2]. השיב לשאלות בהלכה בבית ההוראה שעל יד הישיבה. לעיתים שימש כבורר בין סוחרים ובנקאים[3]. בסוף ימיו היה דיין בבית הדין של אגודת ישראל[דרוש מקור].
היה מיודד עם הראי"ה קוק, שסידר לו משרת משגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית על טחנות הקמח בחיפה. במסגרת זו היה הרב מטפליק עושה תקופות בחיפה, בעיקר בחודשי החורף.
נפטר בכ"ח בסיוון תש"ח[4], ובשל מלחמת העצמאות שהתחוללה אז נקבר בבית הקברות סנהדריה. על שמו נקרא רחוב שמשון פולנסקי סמוך לשכונת שמואל הנביא בירושלים.
נכדתו נישאה לרבי ישראל האדמו"ר מז'מיגראד בניו יורק בנו של רבי סיני הלברשטאם. בנו, רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד ארצות הברית, עורך מדי שנה טיש ביום פטירתו. חתנו של רבי סיני, הרב אלישע יונגרייז, פתח בירושלים את "בית מדרש טעפליק" לזכרו.
אישיותו ודרכו ההלכתית
הרב פולנסקי חתם על איסור השתתפות בבחירות שבהן יש לנשים זכות לבחור ולהיבחר, וכן התנגד להיתר מכירה[5]. נודע כמומחה בהלכות נידה, ודרכו בהוראה הייתה לחפש את צד ההיתר וה'קולא', מסורותיו ופסיקותיו בהלכות כתמים ומראות השפיעו רבות בתחום זה[6].
הוא זכה להערכה רבה מכל גדולי ישראל, וחידושים משמו מופיעים בספרים רבים. לפי מקור מאוחר, הרב צבי פסח פרנק לא היה פוסק בשאלות חמורות בלי לקבל את חוות דעתו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק אמר עליו שהוא "הלמדן מספר אחד בירושלים"[7]. הרב מטפליק העריך את הרב קוק ואמר על דברי תורתו שהם "תורת כנסת ישראל"[8].
נתן הסכמות לספרים רבים.
ש"י עגנון כתב סיפור בשם "האתרוג" (בתוך "האש והעצים"), שבו הוא מתאר טיפוס של איש הלכה מובהק המגשים את הצדק והיושר בחייו נגד גזל עניים ואנקת יתומים. גיבורו של הסיפור הוא הרב שמשון אהרן פולונסקי, וכפי שכותב עגנון ”הטיתי עצמי ושאלתי אותו, זה שאתה קורא לו רבי מי הוא? לחש לי: זה הרב מטפליק, תמיה אני שאין אתה מכירו; כל ירושלים אומרת עליו שהוא גאון אמיתי. אמרתי לחנוני, את שמו שמעתי, את פניו לא ראיתי אלא עכשיו. מה שמעתי עליו? מלבד שהוא גדול בתורה ויראה, הרי הוא עוסק בצרכי העניים ומשחיר עצמו עליהם בפני קשוחי לב הגבאים הרחוקים מצדקה ומתבזה בפני הממונים שפרנסת העניים מסורה בידם”.
תלמידיו
רבים מרבני ירושלים ומפוסקי הדור הבא שימשו גם אצלו בהוראה, בהם: הרב דוד יונגרייז, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב ישראל יעקב פישר, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חנוך דב פאדווא והרב בנימין מנדלזון[9].
ספריו
בשנותיו האחרונות כונסו דברי תורתו בספר 'דברי אהרן' שחובר על ידי תלמידיו ובפרט הרב אברהם אהרון פראג (ירושלים, תש"ח) ויצא לאור בשנית בשנת תשד"ם בשם 'חידושי הרב מטפליק', על ידי אברהם ביק (שאולי) והרב חיים אורי ליפשיץ, עם הוספות רבות[10]. הרב יעקב משה חרל"פ כתב קונטרס גדול בשם "קונטרס ונצדק קודש" שבו השיב על קושיות שהקשה בספר "דברי אהרן"[11].
תלמיד נוסף שלו, הרב יוסף שאול אלישר, הכניס בספרו "ויוסף שאול" עשרים ושניים סימנים של "חידושי הגאון מטפליק". הספר יצא לאור בירושלים בשנת תש"ב.
בשנים ה'תרפ"ו - ה'תרפ"ז השתתף בעריכת המאסף התורני "אוהל תורה", שעורכו האחראי היה הרב גרשון לפידות. תשובות שלו נדפסו גם בשו"ת "יפה לבשמים" של הרב חיים אבא יפה, ירושלים ה'ת"ש. כמו כן סייע הרבה בביקורת והוספת הערות לספר "מדרש דוד", פירוש על מסכת אבות מאת רבי דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם, שיצא לאור בהוצאת בן ציון קרינפיס[12].
לקריאה נוספת
- הרבנים סיני וברוך שמשון הלברשטאם (נכדיו), שר ההוראה - הרב מטעפליק, ברוקלין ה'תשע"ח
- אברהם ביק (א. שאולי), גאון ההלכה והמדות, שנה בשנה ה'תשל"א, עמ' 407
- 'שבחו של אהרן', בתוך חידושי הרב מטפליק, ירושלים ה'תשמ"ד
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ז, בני ברק ה'תשמ"ט, עמ' עו-קח
- הרב משה צבי נריה, 'ידידות-עוז עם הרב מטעפליק הגאון ר' שמשון אהרון פולונסקי ז"ל', בתוך ליקוטי הראי"ה, כרך א, כפר הרואה ה'תשנ"א, עמ' 177-190
- 'הרבי של מורי ההוראה', גיליון "דורות" - הגיליון השבועי של העדה החרדית, 21, כ"ג סיון תש"ע, עמ' 10-11 ו-27
קישורים חיצוניים
- שמשון אהרן פולונסקי, דברי אהרן, ירושלים תש"ח, באתר היברובוקס
- יוסף שאול אלישר, ויוסף שאול, ירושלים תש"ב, באתר היברובוקס
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמשון אהרן פולנסקי זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 96, באתר HebrewBooks
- חוברת "עמוד ההוראה" שיצאה לזכרו בתש"ע (2010), מתוך אתר שטייגן
- הרב מטעפליק והרב גרשון לפידות, אשכול מתוך פורום בחדרי חרדים
- קוים לדמותו ותשובה ממנו בהלכה, ישורון כרך ג', אלול תשנ"ז, עמ' תשמ"ו
- הרב הגאון ר' שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל - הרב מטעפליק, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 30 סיוון תשס"ב, עמ' 4
הערות שוליים
- ↑ ראו: "ישורון", ג, עמ' תשמו. וכן בספר "ודרשת וחקרת", ג, עמ' קסט: "...שהגאון מטעפליק היה מורה ובא כן, וכידוע שהמנהג בירושלים עיה"ק בהוראה היא כהגאון הנ"ל"; ובספר "פותח שער", יח, כב: "הגאון מו"ה שמשון פאלאנסקי ז"ל מטעפליק שהייתה הוראתו מקובלת בירושלים"
- ↑ הפרדס, כז, עמ' 25–26. ראו גם: קובץ "תורת בית הוראה" שהוציאה הישיבה
- ↑ הרב אלטר מאיר, רבי שמשון אהרן פולונסקי - הרב מטפליק ז"ל, הצופה, 28 ביוני 1949, עמ' 3
- ↑ הרב ש. א. פולונסקי ז"ל, הצופה, 7 ביולי 1948, עמ' 4
- ↑ הרב אהרן יצחק זסלנסקי חיבר ספר בשם ונצדק קדש, המתפלמס בעיקר עם הרב קלמן כהנא ומצדיק את היתר המכירה, ובו גם התייחסויות לטענותיו של הרב מטפליק נגד ההיתר.
- ↑ לדברי הרב לוי רבינוביץ, מחבר ספר "מעדני השלחן" בהלכות נדה, "ניתן לומר שרוב מניין ובניין של גדולי מורי הוראה בישראל בדור האחרון הם תלמידים בהוראה של הגאון מטעפליק, במיוחד בהלכות יו"ד". (הוד קדומים: במחיצת הגאון מטעפליק, המבשר (יומון), מוסף תורני כ"ז בכסליו תשע"ה)
- ↑ הרב משה רבלסקי, ישיבת קישינוב, תל אביב תש"ך, עמוד 74. בספר "ירושלים של מעלה" מסופר שהחכם הספרדי רבי שלמה אליעזר אלפנדרי אמר עליו כשבא לבקרו: "זכיתי היום כי גדול מורי הצדק בא בצל קורתי" (מנחם מנדל גרליץ, ירושלים של מעלה, כרך ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 54
- ↑ קרובו הרב יצחק שילת, הרב הגאון ר' שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל - הרב מטעפליק, "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 30 סיוון תשס"ב, עמ' 4
- ↑ יעקב הייזלר, אבי ההוראה - כתבה על רבנים בולטים ששימשו אצלו, גיליון "המבשר התורני" של העיתון המבשר, כ"ה בסיון תשע"ה, עמ' ד-ז
- ↑ נפתלי קראוס, ספרות תורנית: מנקיי דעת שבירושלים, מעריב, 12 באוקטובר 1984, עמ' 30
- ↑ מודפס ב'בית זבול' ח"ג. מתוך 'מועדי הראי"ה' לרמ"צ נריה זצ"ל עמוד רע"ז בהערה.
- ↑ ראו: בהקדמת המוציא לאור
| תקופת חייו של רבי שמשון אהרן פולונסקי על ציר הזמן |
|---|
 |
שמשון אהרן פולונסקי31537718