שמירת שבת
שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת. פרטי וגדרי שמירת שבת נידונים בהרחבה במסכת שבת ובספרות הלכתית ענפה שמרחיבה את הנידון בה.
שמירת השבת במקרא
שמירת השבת מובאת בתנ"ך כבר בספר בראשית. ששה ימים אלוקים יוצר את החיות, הארץ, השמים, המאורות, הים האדם ועוד, וביום השביעי של השבוע (יומו האחרון של השבוע), יום שבת, שובת הקדוש ברוך הוא מכל מלאכתו.
וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹקִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹקִים לַעֲשׂוֹת.
אחר מכן מצווה אלוקים שלזכר השביתה שערך ביום השבת (ועל כן גם ברך וקידש אותו) הוא מורה גם לבני ישראל לשמור את השבת. ראשית, הוא מורה על כך לאדם הראשון כבר ביום הבראו כמצווה הראשונה כי יש לשמור את השבת. מצוות השבת נכללת גם בעשרת הדיברות (דיבר רביעי) שנתנו לבני ישראל במעמד הר סיני שבו מנחיל ומוריש הקדוש ברוך הוא את שמירת השבת לבני עמו, עם ישראל.
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
בשבעה עשר מספרי התנ"ך מופיעות לא מעט התייחסות לשבת. ביניהן: חזרה על ציווי שמירת השבת וביאורים פרטניים יותר של המצווה הכללית, כאשר ספר ויקרא וספר שמות מביאים את מירב הדברים.[1]
בספר שמות מודגש כמה חשובה השבת לאלוקים וכמה עומק וגדולה יש במצוות שמירת השבת. ניתן להסיק זאת על פי דבריו למשה רבנו:
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ... וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ.
השבת נידונה גם במשנה, כאשר מסכת שבת מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת. מסכות כגון, מסכת עירובין, מסכת מנחות ואחרות אף הן מתייחסות לאלו.[1] עד לכתיבת המשנה נשמרו הלכות שבת לפי מסורת התורה שבע"פ, שנמסרה לעם ישראל במעמד הר סיני. עם כתיבת המשנה ערכו חז"ל סדר בהלכות אלו והעלו על הכתב דיונים שונים בנושא: 'שבת'. חכמי התלמוד הישוו את הלכות השבת להלכות כשפים.[2] הקבלה זו נוגעת רק לאיסורי השבת ש"יש מהן סקילה ויש מהן פטור אבל אסור. ויש מהן מותר מלכתחילה,"[3] כפי שיש בענייני כישוף.[4] במסורת ובאגדה השבת מתוארת כיום בו נח כל היקום, אף החי הצומח והדומם. רעיון זה מופיע בהקשרים שונים: כך מסופר כי בהיות עם ישראל במדבר, לא ירד המן בשבת וכי ביום שישי קיבל העם 'לחם משנה', תבשיל משובח יותר מזה אשר ניתן בימות חול; האגדה מספרת כי פרה של יהודי הנמכרת לנוכרי, תסרב לחרוש בשבת כדי לשמרה; במסכת סנהדרין, דף ס"ה עמוד ב' מסופר כי ישנו נהר מופלא, ששמו סמבטיון, אשר שומר שבת; ושלל אגדות מעין אלו המתארות בעלי חיים שונים, צמחים, ואף מחוזות, כמו הגיהנום, השובתים בשבת, ואחרים המתעוררים מתהדרים ומתעלים כעץ החיים וכלל הנשמות, או רוח שכינה ועדנה הנושבת ביום זה מן העולם הבא אל עולמנו.[5] השבת כמופיע ביהדות מתייחדת מימי החול בשלושה אופני התקדשות: מעשה, דיבור ומחשבה.[6]
שמירת השבת בפועל
פירושים נרחבים על מה מדברת מצוות שמירת השבת ביהדות וכיצד בני העם היהודי מצווים לשמור את השבת כך שלא ייגרם חילולה נקבעו בתורה שבעל-פה. כשמתייחסים לשמירת השבת בדרך כלל מתכוונים להימנעות מהאיסורים הרבים שנאסרים לעשייה בשבת. ל"ט "אבות מלאכה" שנעשו בהקמת המשכן, המצריכות מומחיות בעניין לעשייתן הן אבות המלאכה הראשיות והמרכזיות ביהדות האסורות לעשייה בשבת. נוסף על כך, ישנם איסורים הנקראים "תולדות" והן פעולות הנגזרות מהמלאכות העיקריות. עם התקדמות העולם והתפתחותה של הטכנולוגיה סווגו גם מלאכות "מודרניות" כאבות מלאכה או תולדות שאסורות בשבת, כגון נסיעה בכלי רכב או אי הדלקת תאורה. כדי להימנע מחילול שבת נעשה שימוש במוצרים טכנולוגיים מותאמים כמו שעון שבת, פלטת שבת, מקרר עם מצב "שומר שבת" ועוד.
שמירת השבת בדרך כלל מתייחסת למלאכות האסורות בשבת אך ישנן מצוות שחובה לעשותן בשבת כדי לשמרה כיום המנוחה וכיום הקדושה של העם היהודי וכדי לשמור את הייחודיות שבה. עריכת סעודות שבת, קידושים וסדר עריכת קבלת שבת הן מצוות או מנהגים המשלבים עשייה בשבת. מצוות עונג שבת ביהדות, שאיננה כוללת איסורים בשבת אלא עשייה של מצוות ותענוגים בשבת גם כן נחשבת לסוג של מצווה השומרת ומקדשת את השבת ועל כן יהודים מצווים לעשותה בשבת.
שמירת השבת בעולם המודרני
כיום, לאחר גילוי החשמל, ניתן לבצע פעולות יומיומיות רבות, כגון בישול, הרתחת מים ומיזוג אוויר, על ידי שעון שבת, שמפעיל מכשירים חשמליים באופן אוטומטי כשנכנסת השבת, וכך שהמשתמשים במכשירים אינם מפעילים אותם בעצמם. למעשה, נחלקו הפוסקים אלו פעולות ניתן לבצע בשבת באמצעות שעון שבת.
מעלית שבת - ישנן מעליות בהן ניתן להפעיל מצב שבת, ואז פעולת המעלית אוטומטית לגמרי. המעלית עוצרת כל קומה וקומה, ולפני סגירת הדלת מופעלת צפצפה, ואז כבר אסור להיכנס למעלית.
שמירת השבת במדינת ישראל
בחוקיה של מדינת ישראל אין התייחסות ספציפית לשמירת השבת, חלק מחוקיה של מדינת ישראל ניתנים להתייחסות לכניסת שבת בחוקי המדינה בנושאי השבת, לדוגמה, סגירת בתי עסקים ולחדול מעשיית עסקאות בשבת במרכזי ערים ובמרכזי מגורים יהודים בשבת הוא חוק במדינת ישראל, אלא שעל פי הנהוג, כבר כמה שעות לפני כניסת שבת נסגרים בתי העסקים. (כדי שפעולת סגירת בתי העסק לא יהיו בשבת עצמה, דבר שיחלל את השבת). ניתן לראות תופעה זו בריכוזי מגורים חרדיים שם נסגרים בתי העסקים כבר בשעות הצהריים המוקדמות בעוד שבערים אחרות ימשיכו העסקים לפעול בזמנים אלו.
ישנן שעות במהלך יום שישי שמתחילתן חל האיסור להפעיל בתי עסקים וכל בתי העסקים שממשיכים לפעול בשעות הללו עשויים להיקנס בשל עבריה על החוק. למרות זאת ולמרות כל החוקים שחוקקה מדינת ישראל בדבר, ישנם בתי עסקים הממשיכים לפעול עד זמן כניסת השבת עצמה, ובזמן כניסת השבת עצמה הם מתחילים בפעולת סגירת העסקים דבר שמקובל בחלק מהמקומות בישראל אך מהווה מקור לחיכוך ולא פעם גרם לעימותים בין בעלי העסק לבין מוחים חרדים. מכיוון שבית העסק נסגר עם כניסת השבת, פעולת סגירתו נעשית בזמן השבת דבר שנחשב לחילול שבת.
בנוסף לכך מקפידים בריכוזי מגורים חרדיים שטרם כניסת השבת סוגרים את הדרכים למכוניות. הרי שאם הכביש נסגר טרם כניסת השבת אז בשבת כבר לא ייסעו בו מכוניות וכך שמירת השבת לא תופר. בריכוזים מגורים חרדיים נהוג להפעיל צופר הקרוי צפירת שבת, הצופר פועל טרם השבת ובזאת מבשר לתושבים כי הגיעה העת לחדול ממעשים המפרים את שמירת השבת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר: אתר השבת
- מאמר: גדולי האומה אודות מעלת שמירת שבת, באתר: "הידברות"
- אתר: אתר מכון צומת: צוותי מדע ותורה
- השאלה שהסעירה את יהודי קהיר לפני אלף שנה: האם לפתוח חנות בשבת?, באתר הספרייה הלאומית, פברואר 2018
- שבת באוספי הספרייה הלאומית, סרטון, באתר החינוך של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ראו, קונקורדנציה: שבת, בחיפוש חלקי מילים, אתר סנופי קונקורדנציה
- ^ "אמר אביי: הלכות שבת כהלכות כשפים". מסכת סנהדרין, דף סז ד
- ^ מסכת סנהדרין, דף סז ה
- ^ עמנואל לוינס מבהיר כי דיון זה בשבת ובכשפים עוסק למעשה בהבדלה, "... הבדלה מן העולם שבו מראית העין משנה את מראה הדברים... ובו סילוק הקודש אינו אלא קסם חדש המחזיר את הקודש ומנוון אותו עד כדי כישוף. ...חכמי התורה דנים בטוהרה על פי ההלכה, המסתמכת על אמות מידה חיצוניות. המעשה החיצון נדרש כדי שהטוהרה הפנימית תהיה יותר מאשר מילים." עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות (2001), עמ' 188-9
- ^ ד"ר יום-טוב לוינסקי, אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות(1975), כרך ב', עמ' 740-41
- ^ גדולה שבת שנתקדשה בשלש קדושות: מעשה, דיבור ומחשבה, אתר 'שומר שבס'
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
28382566שמירת שבת