שמחה גולדין

שמחה גולדין
לידה	1955 (גיל: 70 בערך)
מדינה	ישראל
ענף מדעי	היסטוריה של עם ישראל

שמחה גולדין (נולד בשנת 1955) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, מתמחה בהיסטוריה של החברה היהודית בימי הביניים. בין השנים 2006 - 2021 כיהן כראש המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן^[1]. יושב ראש ועדת מקצוע ההיסטוריה בחינוך הממלכתי במשרד החינוך.

פרופסור גולדין הוא אביו של חלל צה"ל ממבצע צוק איתן, הדר גולדין, ונודע בשל מאבקו להשבת גופת בנו מידי חמאס, שהושבה לבסוף ב-9 בנובמבר 2025.

קורות חיים

נולד וגדל בחיפה, בנם של מנחם וצפורה גולדין, ניצולי השואה יוצאי פולין. שירת כמג"ד בצה"ל. בשנת 1991 קיבל תואר דוקטור להיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' שלמה סימונסון. עבודת הדוקטורט נשאה את הכותרת "היחסים בין היחיד והקבוצה בקהילה היהודית בצפון צרפת וגרמניה (1100–1300)".

גולדין הוא פרופסור להיסטוריה של ימי הביניים בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של הקהילות היהודיות בצפון צרפת, גרמניה ואנגליה. הוא מכהן כיושב ראש ועדת מקצוע ההיסטוריה בחינוך הממלכתי במשרד החינוך (החליף את פרופ' חנה יבלונקה). משמש גם יועץ מדעי באתר ההיסטוריה של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ("תולדוט"), ונמנה עם צוות ההקמה של "מאו"ר" (מאגר ישראלי לאובייקטי למידה), שפותח על ידי מיט"ל (מרכז ידע טכנולוגיות למידה). בשנת 2006 מונה לראש המרכז לחקר התפוצות על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת תל אביב.

חיבר ספרים ומחקרים היסטוריים בתחומי התמחותו. היה שותף לתרגומו מאנגלית של הספר "התפילה היהודית" מאת שלמה קלמן רייף.

נשוי לד"ר לאה גולדין, לשעבר ראש המחלקה להנדסת תוכנה בפקולטה להנדסה בשנקר. בעבר התגורר הזוג באשחר (אז היה גולדין מורה להיסטוריה בבית הספר "אורט הורוביץ" בכרמיאל^[2]), וכיום מתגוררים בכפר סבא. הם הורים לאיילת, חמי (עורך דין), וצור. בנם הרביעי, הדר, תאומו של צור, שהיה קצין בפלס"ר גבעתי, נשבה על ידי ארגון חמאס במהלך לחימה ברפיח במבצע צוק איתן, וכעבור יום הוא הוכרז כחלל צה"ל. ההחלטה התקבלה לאחר הקמת בית דין מיוחד, בראשות הרב הצבאי הראשי, רפי פרץ, שבחן את הממצאים שהובאו משטח הלחימה.^[3] גולדין פעל רבות במאבק ציבורי להבאת בנו לקבורה בישראל. ב-9 בנובמבר 2025 גופתו של הדר הוחזרה לישראל במסגרת הסכם חמאס–ישראל.^[4]

ספריו

הייחוד והיחד – חידת הישרדותה של הקהילה היהודית, הוצאת הקיבוץ המאוחד וכתר, 1997
עלמות אהבוך, על-מות אהבוך - תופעת קידוש השם בקרב יהודי אירופה בימי הביניים, הוצאת דביר, 2002