שירה גלזרמן

שירה גלזרמן
לידה	1975 (גיל: 50 בערך); יפו
השכלה	בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, אוניברסיטת תל אביב

שירה גלזרמן (נולדה ב-1975) היא אמנית ישראלית העובדת במדיומים של ציור ורישום פיגורטיבי ומגזרות נייר.

ביוגרפיה

גלזרמן נולדה ביפו בשנת 1975 לצביה, מורת דרך ופרופסור מרק גלזרמן, רופא, וגדלה בבאר שבע.

גלזרמן היא בוגרת של המחלקה לאמנות בבצלאל, לימודים אותם סיימה בשנת 2000 ובוגרת בהצטיינות של התכנית הבינתחומית לתואר שני באומנויות באוניברסיטת תל אביב (2006) ולמדה בסטודיו של ישראל הרשברג בירושלים. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. עבודותיה מופיעות באוספים פרטיים ומוסדיים רבים, ביניהם אוסף מוזיאון ישראל, אוסף מוזיאון חיפה לאמנות ואוסף שיף.

חיה ועובדת בתל אביב.

אמנות

בין השנים 2000–2010 התמקדה גלזרמן בציור מבוסס צילום המתאר סצנות משפחתיות טעונות. בטקסט תערוכת היחיד הראשונה של גלזרמן "בעצם ילדותי", במוזיאון חיפה ב-2006 כתבה האוצרת יהודית מצקל: ״גלזרמן מעלה באוב את הדימויים מהאלבום המשפחתי וחוקרת את הסיטואציות המשפחתיות דרך מעשה הציור – ציור מסורתי קלאסי, המנהל דיאלוג עם תולדותיו [...] לעיתים עיניהן של הדמויות עצומות – מחווה גופנית שעוברת כחוט השני בחלק גדול מהעבודות [...] באופן מכוון יוצרת האמנית מציאות חמקמקה, ואין זה ברור אם הדמויות הללו מצויות במנוחה, בתרדמה או שמא בשנת-עד [...] גלזרמן מרמזת על אסון, אך אינה מורה על כך במפורש. [...] יצירה אחרת של גלזרמן [...] מציגה את הילד דן כשהוא עומד על כיסא בתחפושת סופרמן. התחפושת הגדולה ממידותיו הופכת אותו ליצור מעורר גיחוך וחמלה, היפוכו המוחלט של הגיבור הכל יכול. לדברי האמנית, ציור זה הושפע מציורי הגמדים של האמן הספרדי בן המאה ה-17 ולסקז, על אף שרוב הגמדים שהוא צייר היו בוגרים. גלזרמן מעידה כי היא מתייחסת "לתחושה העזה של העליבות הנובעת מהסיטואציה המצוירת", אך נקודת המבט אמפתית ואינה מבקשת לגחך על הדמות או ליצור קריקטורה שלה.^[1]"

ב-2011 הציגה גלזרמן בגלריה שי אריה את תערוכת היחיד יום הולדת לאינפנטה, אשר נקראה על שם סיפור קצר של אוסקר ויילד. בגוף עבודות זה הרחיבה גלזרמן את היריעה מהאישי והמשפחתי לאינטראקציות אנושיות המתגלמות בקשת רחבה של נושאים, מחיות מחמד ועד משבר האקלים, תוך שהיא בוחנת את יחסי הכוחות במערכות היחסים המתקיימות בין אדם לאדם, בין האדם לסביבתו ובינו לבין מינים אחרים, ואת המבנים החברתיים, הפוליטיים והרגשיים עליהם יחסים אלה מושתתים. בנימוקי ועדת פרס רוזנבלום, בו זכתה בשנת 2013,^[2] כתבה האוצרת מורן שוב רובשוב:

״בציוריה מביימת שירה גלזרמן סצנות דוממות רק לכאורה אבל רוויות מתח [...] ציוריה הן כפצצות השהייה: אווירה פנטסטית-חלומית מתבררת כנוכחות מטרידה; מה שנדמה כחמלה (כלפי חיה זעירה למשל), עשוי להתברר כמעשה צייד, כלקיחה בשבי, ואז הטוהר לכאורה מתגלם בגרוטסקה. את ההשראות לציוריה מרכיבה גלזרמן מחלקי דימויים שהיא צוברת מן המדיה הפופולרית [...] דימויים המעידים על מציאות תוקפנית למדי, מציאות שגלזרמן רוקמת לתוך הדימוי האמנותי, ומעמתת אותו עם תולדות האמנות והתרבות בכלל – כדי להציב מראה ביקורתית לחברה כוחנית ולתבוע הומניזם עבור כל נפש חיה.״

בין השנים 2016–2018, עבדה גלזרמן בעיקר בטכניקה של מגזרות נייר ומתכת. בשנת 2017 יצרה את הסדרה "ג'ורג' הבודד", מגזרות נייר עגולות ושחורות המתארות בעלי חיים אשר נכחדו כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית. הבחירה בטכניקה מסורתית, המקושרת לרוב לפולקלור או לדקורציה, אפשרה לה, לדבריה, לייצר אי נוחות בפער שנוצר בין האסתטיקה המינימליסטית, הנשענת על דימוי מרומז, לבין התכנים והשאלות הקשות העולות מהם. שמה של הסדרה נגזר מכינויו של צב פינטה ענק, האחרון מסוגו, שמת באיי גלאפגוס ב־2012. היא הוצגה בתערוכה הקבוצתית ג'ונגל פיתוח באוצרות קרן בר גיל ועדי גולדנר בגלריה רוזנפלד בתל אביב.

מיצב הקיר "גן התענוגות הארציים", תערוכת יחיד של גלזרמן שהוצגה ב-2018 בגלריה P8 התייחס לטריפטיכון האיקוני של הירונימוס בוש בשם זה כנקודת מוצא רעיונית, והווה המשך ופיתוח של ג׳ורג׳ הבודד. המיצב הורכב ממגזרות נייר שחורות גדולות ממדים, אשר יצרו פנורמה המתפרשת על שלושה מקירות הגלריה ותיארו סצנות שונות של אסונות טבע הנובעים משינויי אקלים, משיטפונות ועד שריפות יער. אוצרת התערוכה, רוית הררי, כתבה: "הבחירה בצלליות מייצרת השטחה וריקון מפרטים המאפשרות ייצוג של רעיון הגדול מסך פרטיו. מתוך כך, מייצרות הצלליות סצנות הנשזרות אלה באלה, ואלמנטים מתרחישים שונים מתערבבים לכדי סצנות סוריאליסטיות מתעתעות שלא ניתן למקמן בוודאות כסצנות מהמציאות. באמצעות סצנות אלה, המבוססות על דימויים חדשותיים יומיומיים, מציע המיצב פרשנות עכשווית לאיקונוגרפיה הקלאסית של שבעת החטאים, תוך התייחסות לאסונות אלה כאל תוצרים של חטאי הגרגרנות, תאוות הבצע והיוהרה. ואולם, בין שלל דימויי חורבן ונבואות אפוקליפטיות שהתגשמו, קיימים גם דימויים של חמלה ותקווה ובקשה שקטה מן הצופה לבחון את הרגלי הצריכה שלו, ולשאול שאלות על אחריות ובחירה. כך, לצד היותו קינה על עולם חרב, מזכיר המיצב גם שלמרות נבואות הזעם של אנשי המדע, הקסנדרות של ימינו, האפשרות לגאולה עדיין קיימת."^[3]

ב"ציפור גן עדן", תערוכת יחיד אשר הוצגה בגלריה קרן בר גיל לאמנות עכשוית ברמת השרון ב־2024 חזרה גלזרמן לרישום עיפרון ככלי המרכזי בעבודתה. גוף העבודות החל כפרויקט רישום העוקב אחר התהליך המואץ והאגרסיבי של הריסה ובנייה מחדש של תל אביב והפך לתהליך מתמשך של רישום השבר, האישי והלאומי, בעקבות טבח שבעה באוקטובר. במבט ביקורתי על תנופת ההתחדשות העירונית בתל אביב החלה גלזרמן לתעד את התמורות בנוף האורבני שלה כהשתקפות של תהליכים היסטוריים, חברתיים ונפשיים, כשברקע שלו מרחפות אימה וחרדה סביב הרפורמה המשפטית ומשמעויותיה. רוב הרישומים בגוף עבודות זה מתארים סצנות ליליות של גינות תל אביביות וחצרות נטושות של בניינים שפונו מיושביהם לקראת הריסה והם מאופיינים בניגודיות חזקה ובמוטיב חוזר של סבך שבליבו אפלה. בתקופה זו החלה גלזרמן לרשום לראשונה בעפרונות לבנים על גבי נייר שחור. טבח שבעה באוקטובר הנכיח בתהליך עבודתה שאלות על זהות, שייכות וביטחון, וטען את הרישומים בפחדים קולקטיביים היסטוריים. לנוכח האסון נדמים רישומי ההרס המבוקר והמתוכנן בתל אביב כנבואת זעם, ורישומי הסבך הפראי בחצרות העזובות נדמים כצופנים בחשכתם איום נסתר. למרות זאת, דווקא ברישומים שנוצרו אחרי השבעה באוקטובר יש מוטיב חוזר של אור הבוקע מתוך העלטה, עדות לחיפוש מתמיד אחרי תקווה והנחמה שביופי.

השכלה

1996–2000 – בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, B.F.A, המחלקה לאמנות
2000–2001 – הסטודיו הירושלמי לציור של ישראל הרשברג
2002–2006 – אוניברסיטת תל אביב, .M.A, התכנית הבין תחומית באמנויות

תערוכות

תערוכות יחיד ופרויקטים מיוחדים

2006 – בעצם ילדותי, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת יהודית מצקל
2007 – ציורים חדשים, גלריה בארי, תערוכה זוגית עם נעה חרובי, אוצרת זיוה ילין
2011 – יום הולדת לאינפנטה, גלריה שי אריה, תל אביב, אוצרים שי הינדי ואריה פרנקו
2013 – אסטרולנד, תיאטרון תמונע, תל אביב, אוצרת מורן שוב
2018 – גן התענוגות הארציים, גלריה P8, תל אביב, אוצרת רווית הררי
2020 – מה את מרגישה, חנות הקונספט של קום איל פו, תל אביב, אוצרת תמי כץ-פרימן
2024 – ציפור גן עדן, קרן בר גיל אמנות עכשווית, רמת השרון, אוצרת קרן בר גיל

תערוכות קבוצתיות נבחרות

2005 – משחקים במחבואים, גלריה ברנרד, אוצרת דנה גולן
2006 – ראשומון, הגלריה החדשה, ירושלים, אוצרים רועי סופרין, יונתן הרשפלד ונעה חרובי
2009 – D.Z.34, גלריה המדרשה בתל אביב, אוצרים קבוצת אצירות
2010 – רשמים IV, הביאנלה ה-4 לרישום, בית האמנים, ירושלים, אוצרת תמר מנור פרידמן
2010 – ישראליזם, גלריה שי אריה, תל אביב, אוצרים שי הינדי ואריה פרנקו
2011 – הוצאה להורג, גלריה מנשר, תל אביב, אוצרת גליה יהב
2013 – סוף ידוע מראש, גלריה P8, תל אביב, אוצרים אורה ראובן ושמעון לב
2017 – חתירה למגע, גלריה P8, תל אביב, אוצר שגיא רפאל
2017 – ג'ונגל פיתוח, גלריה רוזנפלד, תל אביב, אוצרת קרן בר גיל
2018 – פרא אדם וחיות אחרות, מוזיאון חיפה, אוצרת עדי שורק
2019 – עושות היסטוריה, מוזיאון חיפה, אוצרת סבטלנה ריינגולד
2020 – נוף, דיוקן, טבע דומם, גלריית האוניברסיטה המורמונית, ירושלים, אוצרת לולה וילנקין
2022 – שעה ארוכה, מרכז תיאו, הרצליה, אוצרת קרן בר גיל
2023 – עוטף ליבי, עזריאלי שרונה, אוצרת קרן בר גיל
2024 – כל הימים, כל הימים, מוזיאון רמת גן, אוצרות עדייה פורת ושרי גולן
2024 – שבעה באוקטובר, מוזיאון אנו, תל אביב, אוצרות כרמית בלומנזון ומיכל הומינר
2024 – בואי ואראה לך מקום, קרן בר גיל אמנות עכשווית, רמת השרון, אוצרת קרן בר גיל

פרסומים נבחרים

2000 – מישהו לרוץ אתו, דויד גרוסמן, ציור כריכת הספר, הוצאת הספריה החדשה
2005 – משחקים במחבואים, קטלוג תערוכה קבוצתית, גלריה ברנרד
2006 – בעצם ילדותי, קטלוג תערוכת יחיד, מוזיאון חיפה לאמנות
2006 – ראשומון, קטלוג תערוכה קבוצתית, הגלריה החדשה ירושלים
2009 – קול של פרפרים/רקפת זיו-לי, ציור כריכת הספר, הוצאת מודן
2010 – רשמים, נאחז בסבך, קטלוג הביאנלה לרישום
2011 – חיית כיס, Time Out תל אביב, גליה יהב, אפריל 2011
2011 – Jerusalem, מגזין A5 גיליון 11
2011 – יום הולדת לאינפנטה, קטלוג תערוכת יחיד, גלריה שי אריה
2012 – Ritual, מגזין A5 גיליון 12
2012 – RiverLit, שער המגזין, יולי 2012
2013 – Animal, מגזין A5, גיליון 13
2016 – Youth, מגזין A5, גיליון 14

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ קטלוג התערוכה
↑ אלי ערמון-אזולאי, פרס רוזנבלום יוענק לאמנית שירה גלזרמן, באתר הארץ, 5 במרץ 2016
↑ טקסט התערוכה גן התענוגות הארציים באתר הגלריה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שירה גלזרמן41307241Q133933676

[1] קטלוג התערוכה

[2] אלי ערמון-אזולאי, פרס רוזנבלום יוענק לאמנית שירה גלזרמן, באתר הארץ, 5 במרץ 2016

[3] טקסט התערוכה גן התענוגות הארציים באתר הגלריה

[1]

[2]

[3]