לדלג לתוכן

שיטור עירוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
סמל של משרד שיטור עירוני של תחנת רהט

השיטור העירוני בישראל מהווה מודל ייחודי של שיתוף פעולה בין משטרת ישראל לרשויות המקומיות, המשלב סמכויות אכיפה משטרתיות עם צרכים עירוניים מקומיים. מודל זה החל באוגוסט 2011 עם חקיקת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות, שהוסדר תחילה כהוראת שעה במספר רשויות מקומיות, ובמהלך השנים התרחב באופן משמעותי. המטרה המרכזית היא חיזוק הביטחון האישי והקהילתי, הגברת יכולת האכיפה וההרתעה ברמה המוניציפלית, והפחתת רמת האלימות והעבריינות, תוך דגש ברור על עבירות איכות החיים.[1]

היקף התפרסות והמבנה הארגוני

נכון לשנת 2023, השיטור העירוני פועל בעשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ, כולל ערים גדולות כמו תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע, רהט, אשקלון, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון ועוד. בשנת 2025 התקבל בוועדה לביטחון לאומי חוק "שיטור עירוני" שמסדיר ומרחיב את הכלים של הרשויות המקומיות במאבק בפשיעה, ומעגן לראשונה הסדר קבוע ומקיף למערכי השיטור העירוני. החוק מאפשר לכל רשות מקומית, ללא הגבלת גודל, להקים מערך אכיפה רשותי.[2]

מערך השיטור העירוני מורכב מכוח שיטור ייעודי של שוטרים ומיחידת פיקוח עירונית ייעודית של פקחים. השוטרים העירוניים מועסקים על ידי הרשות המקומית אך פועלים תחת פיקוד והנחיות משטרת ישראל, ועוברים הכשרה משטרתית מלאה במכללת השיטור. הכשרת השוטרים כוללת קורס בסיסי, קורס סייר מתקדם וקורס ייעודי לשוטרי שיטור עירוני. לעומת זאת, הפקחים המסייעים עוברים הכשרה קצרה יותר ומקבלים סמכויות מוגבלות יותר.[2]

תקנים ודרישות להצטרפות

החוק קובע אמות מידה מקצועיות ותנאים להפעלה, כולל רמת פשיעה, גודל אוכלוסייה, מרחק מתחנת משטרה ומדד ביטחון אישי. בנוסף, קיימת חובת הכשרה מקצועית וריענון שנתי לפקחי השיטור המקומי. הכללת רשויות בתוכנית נעשית על פי תבחינים הקבועים בהחלטות הממשלה ובהתאם לתקציבים המוקצים. ככלל, רשויות מקומיות שאוכלוסייתן מונה מעל 16,000 תושבים זכאיות להצטרף לתוכנית, אך ברשויות ערביות תנאי הסף הוא 10,000 תושבים בלבד.[2]

הפעלת התוכנית מתבצעת בשיטת מימון מותאם: המשרד לביטחון לאומי משתתף במימון שכרם של פקחים מסייעים בשיעור של 25%-35% מתוך שכר כלל הפקחים. ברשויות ערביות ההשתתפות גבוהה יותר ומגיעה ל-70%. נוסף על כך, הרשות המקומית מחויבת להעמיד משאבים לתפעול השיטור העירוני, כולל הקצאת רכבים וניידות, מבנה לתפעול וגיוס והכשרה של פקחים מסייעים.[2]

סמכויות ומגבלות הפעילות

השוטרים העירוניים מוסמכים לבצע מגוון רחב של פעולות אכיפה: מעצרים, חקירות, אכיפת תעבורה, טיפול באלימות במשפחה וטיפול בעבירות רכוש. עם זאת, קיימות מגבלות משמעותיות על פעילותם – השוטרים מוגבלים לפעול בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות המקומית המעסיקה אותם, למעט מצבי חירום או במסגרת סיוע לכוחות אחרים.[3]

פקחי השיטור המקומיים יכונו "פקח שיטור מקומי" ויקבלו סמכויות שטרם היו להם, כולל סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גנבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי. פקחים אלה יפעילו את סמכויותיהם רק בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה, כשהם לבושים מדים ייעודיים ועונדים תג מזהה.[3]

החוק דורש תיעוד מלא של כל פעולות הפקחים, והתיעוד מועבר למפקד יחידת השיטור המקומית. בנוסף, קצין משטרה בכיר מעביר דיווח חודשי על הפעלת סמכויות פקחי השיטור המקומיים.[3]

אתגרים ובעיות ביישום

מחקרים מצביעים על מספר אתגרים מרכזיים בהפעלת השיטור העירוני. האתגר הראשון נוגע לתיאום בין הרשויות המקומיות למשטרת ישראל - יש מקרים של חוסר בהירות בשרשרת הפיקוד, במיוחד בסיטואציות דינמיות. מתח נוסף נובע מהציפיות השונות: הרשות המקומית מצפה לשירות ממוקד בצרכי העיר והקהילה המקומית, בעוד שמשטרת ישראל רואה ביחידות העירוניות חלק מהמערך המשטרתי הכולל ומצפה להם להיענות לפריוריטטים ארציים.[4]

האגודה לזכויות האזרח בישראל הביעה ביקורת על התיקונים המוצעים לחוק, וטענה כי הם מרחיבים יתר על המידה את הנסיבות שבהן מוסמכים הפקחים להפעיל סמכויות אכיפה, באופן היוצר פגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם. כמו כן, התיקונים מבטלים את הפיקוח והדיווח הפרלמנטריים ומעניקים לשר לביטחון לאומי שיקול דעת כמעט בלתי מוגבל בקביעת אמות המידה להחלטה בדבר הקמת מערך שיטור עירוני ברשות מקומית.[4]

אתגר נוסף נוגע לפערי הכשרה בין פקחים מסייעים לשוטרים. בעוד שוטרים עוברים הכשרה של מספר שבועות, פקחים מסייעים עוברים הכשרה של ימים ספורים בלבד. מחקרים העלו כי הכשרת הפקחים המסייעים אינה מספקת להתמודדות עם מצבי אלימות, והפערים בהכשרה משפיעים על האמון ההדדי ועל ביצוע משימות משותפות.[4]

מקרי בוחן – רשויות מובילות

מספר רשויות מקומיות בולטות בהפעלת השיטור העירוני. אור יהודה, שבה יחידת השיטור העירוני החלה לפעול ב-2015, נחשבת למובילה בתחומה. מאז הקמת השיטור העירוני נרשמה בעיר ירידה של עשרות אחוזים בהפרות המנוחה, הסדר והפשיעה הסטנדרטית. היחידה מטפלת במניעת ונדליזם, שמירה על השקט והשלווה, מניעת מכירת אלכוהול לקטינים ואבטחת אירועים עירוניים.

בהרצליה, מחלקת השיטור העירוני הוקמה גם היא ב-2015 כחלק מתוכנית משותפת של משרד לביטחון פנים, העירייה ומשטרת ישראל. המחלקה עובדת 24/7 ומתגברת את פעילותה בהתאם לימים ולשעות בהן יש ריבוי אירועים. היא בעלת יכולת גמישות וזמינות לביצוע משימות ונותנת מענה מהיר לכלל תושבי העיר.[5] גם עיריית אופקים הקימה מחלקה לשיטור עירוני על מנת לחזק את יכולת האכיפה וההרתעה ולהפחית באופן ניכר את רמת האלימות, עבריינות והתנהגות אנטי חברתית.[6]

סיכום ומבט לעתיד

השיטור העירוני בישראל הפך לחלק בלתי נפרד ממערך אכיפת החוק במדינה. החוק שאושר ב-2025 אמור להביא להגדלה דרמטית של מספר הפקחים ברשויות המקומיות, תוך התאמת כללי המימון ליכולות הכלכליות של כל רשות, כך שגם רשויות מוחלשות יוכלו להצטרף למערך. החוק מאפשר לכל רשות מקומית להקים מערך אכיפה רשותי המשלב פקחי שיטור מקומי ושוטרי משטרה, שיפעלו יחד לשמירה על הסדר והביטחון במרחב הציבורי.

עם זאת, נדרשת המשך חשיבה מעמיקה על האיזון הנכון בין אוטונומיה מקומית לפיקוח ארצי, ועל הדרכים להבטיח שהשיטור העירוני ימשיך לשרת את האינטרסים של הקהילה המקומית תוך שמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים ועל זכויות האדם. האתגרים העיקריים שעומדים בפני המערך הם גיוס ושימור כוח אדם איכותי, צמצום פערי הכשרה, שיפור התיאום בין הגורמים השונים, והבטחת פיקוח ואחריות ציבורית על פעילות המערך.[4][2]

הערות שוליים

שיטור עירוני42133854