חוק מערכי אכיפה מקומיים

חוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011
פרטי החוק
מדינה	ישראל
כינוי	חוק השיטור העירוני
סוג	חוק
תאריך חקיקה	15 באוגוסט 2011
תאריך חקיקה עברי	ט"ו באב תשע"א
גוף מחוקק	הכנסת העשרים וחמש
מטרת החוק	להסדיר את פעילותם של מערכי השיטור העירוני והאזורי, הפועלים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
חוברת פרסום	ספר החוקים ,2313
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	המשרד לביטחון לאומי
תיקונים לחוק	2025
סטטוס החקיקה	עבר

חוק מערכי אכיפה מקומיים, תשע"א-2011 הוא חוק ישראלי שמטרתו להסדיר את פעילותם של מערכי השיטור העירוני והאזורי בשלטון המקומי והאזורי, הפועלים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. החוק מחליף את "חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011", והוא נועד לחזק את הביטחון האישי של תושבי הרשויות המקומיות באמצעות מנגנוני אכיפה משולבים.

הרקע לחוק

החוק המקורי נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה, ונועד ליצור מסגרות פעולה בין פקחים עירוניים לבין כוחות שיטור ייעודיים, כדי להתמודד עם פשיעה עירונית במרחב הציבורי. עד לשנת 2025 פעלו מערכי האכיפה המקומיים בישראל מכוח חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א–2011, אשר נחקק במקור כהסדר זמני שנועד לאפשר שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות לבין משטרת ישראל. החוק במתכונתו דאז הסמיך רשויות מקומיות להקים יחידות פיקוח עירוניות שיפעלו לצד כוחות שיטור ייעודיים, בעיקר בתחומי איכות חיים, שמירה על הסדר הציבורי ואכיפת חוקי עזר עירוניים. עם זאת, ההסמכה שניתנה לפקחים הייתה זמנית, תחולת החוק הוגבלה לתקופות קצובות, והיקף סמכויותיהם היה מצומצם יחסית.^[1]

ביולי 2025 חלה תפנית חקיקתית משמעותית, כאשר הכנסת אישרה את חוק מערכי האכיפה המקומיים במתכונתו הקבועה. החוק החדש החליף את הוראת השעה והפך את מודל האכיפה המקומי למנגנון מוסדר וקבוע בדין. הוא הרחיב באופן ניכר את סמכויות הפקחים, קיבע את מעמדם כתשתית קבועה בתוך מנגנוני האכיפה של הרשויות המקומיות, והסדיר את תנאי הסמכתם, הכשרתם ויחסי העבודה עם משטרת ישראל.^[2]

מטרות החוק

מטרת החוק, כפי שנוסחה בסעיף 1, היא לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, גניבה, גרימת נזק חמור לרכוש ומעשים המסכנים חיים באמצעות רכב, המתבצעים במרחב הציבורי, תוך שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו. זאת מבלי לגרוע מתפקידי המשטרה והרשויות המקומיות לפי כל דין. החוק קובע כי בכל רשות מקומית יפעל מערך אכיפה מקומי אשר יסייע למשטרה בביצוע תפקידיה, לצד פיקוח ואכיפה עירוניים בתחומי סמכותה של הרשות.

הקמה והפעלה של מערך אכיפה מקומי

הקמת מערך האכיפה המקומי ברשות מסוימת טעונה צו ייעודי של השר לביטחון לאומי, הניתן בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הכנסת לביטחון לאומי. בצו זה מפורטות הרשויות המקומיות שבהן יוקם המערך, אשר יורכב מיחידת פיקוח עירונית ייעודית של פקחי שיטור מקומיים ומכוח שיטור ייעודי של שוטרים. השר לביטחון לאומי מחויב לפרסם באתר משרדו הודעות בדבר הקמת המערכים, הפסקת פעילותם, והרשימה העדכנית של הרשויות המשתתפות.

קריטריונים להכללת רשות מקומית

החוק מפרט אמות מידה ותבחינים לקביעת הרשויות שיכללו בצו, ובהם היקף העבריינות בתחומי הרשות לפי תחומים שהוגדרו מראש, גודל האוכלוסייה, רמת הביטחון האישי כפי שהיא נמדדת במדדי משטרת ישראל, מיקומה הגאוגרפי של הרשות ומידת זמינות המענה המשטרתי בה. בנוסף, נקבעו סמכויות מיוחדות לממשלה להכליל בצו גם רשויות הנמצאות באזורים שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית או אזורי מיקוד לאומי, במקרים שבהם מתעורר צורך לחזק את הביטחון האישי באותם אזורים.

מבנה כוח האדם במערך

מבנה כוח האדם במערך נקבע בהתאם לגודל הרשות המקומית ולצרכיה. עקרונית נקבע יחס של שוטר אחד לכל פקח שיטור מקומי, אך החוק מאפשר חריגות בהתאם לשיקול דעת השר, ובהתייעצות עם גורמי מקצוע. ברשויות גדולות ניתן לקבוע עד ארבעה פקחים לכל שוטר, במגבלות שנקבעו בנוהל, ובכפוף לאישור שר הפנים. החוק מאפשר גם הסתייעות במתנדבי משטרה שהוסמכו לכך.

תנאים מוקדמים והסכמת הרשות

מערך אכיפה מקומי לא יוקם ברשות מקומית אלא אם נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים שנקבעו, ובהם הקצאת כוח אדם, מבנים, ציוד וכלי רכב, מדים ואמצעים, ביצוע הכשרות, הקמת מנגנון ניהול משותף עם המשטרה, ועמידה בחובות דיווח ובקרה. תנאים אלה מפורסמים באתר המשרד לביטחון לאומי.

סיוע ומימון

החוק מסמיך את משרד הביטחון הלאומי להשתתף במימון המערכים, בהתאם ל"מדד משולב" של המדד החברתי-כלכלי ומדד הפריפריאליות. הרשויות מחויבות להשתמש בתקציב אך ורק לצורכי המערך. שיעורי ההשתתפות נקבעים לפי דירוג הרשות, תוך שמירה על עקרון השוויון בין רשויות באותו מדרג. הממשלה רשאית לקבוע סיוע חריג לאזורים מועדפים לפי החלטותיה.

הפסקת פעילות מערך

פעילות מערך אכיפה מקומי ברשות עשויה להיפסק אם הרשות המקומית ביקשה זאת או לא עמדה בהתחייבויותיה. הפסקה כזו מותנית בפרק זמן משמעותי של כשל בהקמה או בהפעלה, מתן זכות טיעון לרשות המקומית, ומתן זמן סביר לתיקון הליקויים. בנוסף, המשרד לביטחון לאומי רשאי להפחית את מימונו בהתאם ליכולות הרשות ועמידתה בתנאים.

היחידה הארצית למערכי אכיפה מקומיים

החוק קובע את הקמתה של יחידה ייעודית במשרד לביטחון לאומי שתהיה אמונה על תפעול המערכים. בין תפקידי היחידה: קביעת סדרי עדיפויות, הקמה והפסקת פעילות, בקרה על עמידה בתנאים, טיפול בתלונות על שימוש לרעה בסמכויות וגיבוש דוחות הערכה שיימסרו לוועדת הכנסת אחת לשלוש שנים.

סמכויות ההנחיה של משטרת ישראל

מערכי האכיפה המקומיים פועלים תחת הנחיית משטרת ישראל. הפקחים העירוניים מוכוונים באופן ישיר על ידי המשטרה בכל הנוגע להפעלת סמכויות לפי החוק, והמשטרה נדרשת לקבוע נוהל אחיד להבטחת אחידות תפקודית ברמה הארצית. הפעלת הסמכויות מותנית בנוכחות שוטר מוסמך.

שמירה על מאמץ האכיפה הקיים

החוק מבטיח כי הקמת המערך לא תשמש עילה להפחתת כוחות או משאבים קיימים. משטרת ישראל אינה רשאית לצמצם את פעילותה בתחנה בה פועל מערך אכיפה מקומי, והרשות המקומית אינה רשאית להפחית את היקף יחידות הפיקוח הרגילות, אלא באישור פרטני ובנסיבות חירום.

סמכויות מערך השיטור המקומי

מערך האכיפה המקומי, ובפרט פקחי השיטור העירוני הפועלים במסגרתו, נושא סמכויות אכיפה מגוונות במגוון תחומי עבירה, במטרה לחזק את הביטחון האישי, את הסדר הציבורי ואת איכות החיים במרחב העירוני. סמכויות אלה נקבעו תוך הבחנה בין סוגי העבירות, בהתאם לאופי האיום הציבורי שהן מציבות, וליכולת ההתמודדות של מערכי האכיפה המקומיים בשטח.^[1]

עבירות "איכות חיים": גרימת רעש מדירה, רכב, אתר בנייה או מקום ציבורי, השלכת פסולת מבית עסק, רכב או בשטח פתוח וכן עבירות מנהליות.
עבירות אלימות: איומים במרחב הציבורי, הטרדה במרחב הציבורי, קטטה, תקיפה, התעללות בחסר ישע, לחצן מצוקה מעסק, אלימות והתעללות בבעלי חיים, בעל חיים משוטט, חטיפת תיק או חפץ במרחב הציבורי, שוטר במצוקה, העלבה או תקיפת שוטר.
עבירות ביטחון: עיכוב ותשאול אדם חשוד, החזקת פגיון, הפעלת חזיזים ונפצים ותפיסת אמל"ח.
עבירות חירום וסכנות לציבור: חשש לחיי אדם, מטרד לציבור, אדם במצוקה, עישון במקום ציבורי, קבצנות, רוכלות ושִכרות. כמו כן, לפקחים יוענקו סמכויות באירוע דליפה של חומרים מסוכנים, פגיעה בתשתיות, שרפות בשטח עירוני ובשטח פתוח.
עבירות סדר ציבורי: תלייה או הסרה של שלטי תעמולה, תליית תעמולה אסורה, הפגנה ללא אישור, משמרת מחאה, הפרת סדר והתקהלות.
עבירות הנוגעות לפעילות משטרתית: הפרת צו וסיוע לבעלי סמכות חוקית, פגעי מזג האוויר, צונאמי, רעידת אדמה ושיטפון.
עבירות רכוש: גנבה, השחתת פני מקרקעין, פגיעה בצומח, אורות דולקים ברכב, רכב נטוש, רכב פתוח, רכב שרוף.
עבירות תנועה: הפרעה לתנועה, חסימת מעבר, נהג שיכור ורכב חונה באיסור.