שיחת משתמש:Davidnead/טיוטה/כללים לגיור תאריכים

כללים לגיור תאריכים

תגובה אחרונה: לפני 8 שנים4 תגובות2 אנשים בשיחה

(העתקה מתוך התכתבות בדוא"ל)

ראיתי את הדף שלך כבר ביצירתו, והוא חיובי. להכריע בו דעה לא אוכל, כי אני לעצמי עוד לא ברור בכל זה. הסיבה שאני לא נוקט בזה דעה ברורה, משום שאני יודע שזה אחרי הכל סוג של המצאה, ורק הכרעה על ידי ציבור רב של משתתפים שיצביע מתוך מגוון הצעות, תהיה מענה הולם לכך. אין ברירה אלא להמתין. מבדיקה שעשיתי בעבר בספרים ומאמרים חרדיים ו"פוסט-חרדיים" מצאתי שיש שתי שיטות מרכזיות: האחת - "שנות הת"ר" (לצורך הדוגמה). יש בזה חסרון בכך שקשה לדעת אם מדובר בעשור של ת"ר-תר"י, או בכל המאה. פתרון חלקי לכך אפשר על ידי הקישורים: שנות הת"ר. השיטה השנייה שראיתי משתמשים בה - "המאה השביעית לאלף השישי". אני אישית בכלל לא מתחבר לזה, כי אני (רק?) כל פעם צריך להתחיל לחשב מה זה אומר. בדיוק כמו התאריך הלועזי שהחרדי הממוצע צריך להמיר אותו בראש שלו. מה שאין כן בראשון. את הביטוי "המאה המ"ב" לא מצאתי בשום מקום ויש לחשוש לו למחקר ראשוני. לטעמי. מוסיף והולך

--לצורך פתרון שתי בעיות אלו, הצעתי 2 פתרונות. האחת היא שיטת הניסוח שלי. השניה היא לא להשמיט את המאה הלועזית ולהשאירה בסוגריים.

אני מסכים שהניסוח שלי הוא ראשוני, אך אני חושב שמפני שאין זה מחקר אלא שאלה של ניסוח, ומפני שעד עכשיו לא נעשה ניסיון חרדי אמיתי ליצור בזה מתודולוגיית ניסוח סבירה ומתקבלת על הדעת, יכולה אינציקלופדיה להרשות לעצמה לעשות זאת. אם הפרוייקט יצליח בסדר גדולה של החזון (ויקיפדיה חרדית) זו עשויה להיות החדרה של שיח מובן לציבור החרדי (לא כמטרה, כרווח משני). דוד (שיחה) 14:07, 8 במאי 2017 (IDT)תגובה

(סוף העתקה)

עם זאת, מוסיף והולך, הכנסתי בטבלה גם את השיטות (?) החלופיות שהזכרת, כדי שהמשתמש/הקורא יבחר כראות עיניו. דוד (שיחה) 14:15, 8 במאי 2017 (IDT)תגובה

בעניין שיטת שנות הת"ר, עדיף "שנות א'ת"ר" (או "שנות ה-א'ת"ר") מאשר "שנות הת"ר לאלף השני".

על פתרונך, הבעיה השנייה שהזכרתי לעיל, לכאורה שייכת גם בו. סתם קורא צריך לחשב מתי יוצא המאה המ"ב. מה שכתבת כי מותר לנו לחדש המצאה, זה אמנם נכון, אך צריך לזכור שכמה שיותר פשטות - יותר מושך קוראים. אנחנו לא החרדיים הראשונים שבאים לתארך מאורעות, ועל כן אין סיבה לחדש מונחים וביטויים. עם זאת, אינני פוסל את פתרונך כאופציה נוספת. בשורה אחרונה, דבר כזה מתאים יותר להחלטה אחר הצבעה בין משתתפים, ורצוי שיהיו רבים ככל הניתן. מוסיף והולך (שיחה) 14:36, 8 במאי 2017 (IDT)תגובה

רק להבהיר, ברור שעדיין לא עוסקים בהכרעה. אלא בגיבוש וליבון והשבחה של פתרונות תוך ביקורת הדדית מפרה. דוד (שיחה) 14:39, 8 במאי 2017 (IDT)תגובה