לדלג לתוכן

משתמש:Davidnead/טיוטה/כללים לגיור תאריכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

קוים מנחים לתיארוך והמרת תאריכים

המרת מילולית של תאריכים החל מבריאת העולם אינה עוסקת בתיארוך, אין בה התנגשויות עם המדע המודרני, והיא שאלה טכנית בלבד. הצורך לתרגם מילולית את הכינויים המקובלים בפי החוקרים לתאריכים שאחרי בריאת העולם - לנוסח יהודי המקובל אצלנו. את טבלת התירגום והניסוחים שהצעתי תוכלו לקרוא כאן.

התייחסות לתיארוך מדעי היא בדרך כלל בעייתית יותר, היא עוסקת בדרך כלל בתקופות שכביכול קדמו לבריאת העולם, וגם לאחר בריאת העולם היא אינה עולה תמיד בקנה אחד עם הידוע לנו מהתורה ומחז"ל. להלן התייחסות מפורטת לבעיה זו.

מושגי יסוד

פרהיסטוריה - התקופה שקדמה להופעת הכתב (סוף האלף הראשון לבריאת העולם).

הסטוריה - התקופה שמתחילה עם הופעת הכתב והתעודות הראשונות. תחילת תקופה זו משתנה מאיזור לאיזור, ואמריקה היא מתחילה רק לפני כמה מאות שנים.

כרונולוגיה - רצף מאורעות לפי סדר התרחשותם, גם בלי למקמם על נקודת זמן מסוימת. חוקרי העבר מנסים לשלב את כל תחומי הידע אודות העבר אל תוך כרונולוגיה אחידה שתתן תמונה הסטורית של התרחשויות העבר מתחילת היווצרות היקום ועד ימינו. זוהי משימה יומרנית מאוד, ובדרך כלל מסתפקים בה ברמה מצומצמת ומקומית יותר.

התנגשויות בין תיארוך מדעי לתיארוך יהודי

ניתן לחלק את הבעיות המצויות בתרגום תאריכים מדעיים לתאריכים יהודיים לשלושה חלקים.

  • תיארוך מוחלט בתקופה הפרהיסטורית - תיארוך על פי ממצאיים פיזיקליים המתארך ממצאים לתאריכים שקדמו לבריאת העולם.

על הפתרון לבעיות מסוג זה תוכלו לקרוא כאן.

  • תיארוך יחסי בתקופה הפרהיסטורית ובתחילת ההיסטוריה - תיארוך הנשען על ממצאים אריכאולוגיים ומדעים חופפים, הקובע תאריכים או סדר מאורעות שקדמו לבריאת העולם או לתחילת היווצרותו.
  • תיארוך מוחלט או יחסי לאורך ההסטוריה - תיארוך מכל סוג היוצר כרונולוגיה שאינה תואמת את הידוע לנו מהתורה ומחז"ל. (דוגמא מפורסמת - פער של 160 שנה במשך ימי האימפריה הפרסית בתקופת בית שני).

תרגום תאריכים - מלפני בריאת העולם

תרגום תאריכים מלפני ביראת העולם אינו שאלה טכנית של ניסוח "גיור" התאריך. לפני בריאת העולם לא היה זמן וממילא לא היו תאריכים. כל שימוש של מדענים ו/או הסטוריונים במושג "תאריך" על התקופה שלפני בריאת העולם הינו פרשנות בלבד של ממצאים המונחים לפניהם - פרשנות שאינה לוקחת בחשבון את הידיעות שיש בידינו מהתורה ומחז"ל על ההסטוריה של העולם.

לפיכך, משימת המרת תאריך הקודם לבריאת העולם לעולם לא תהיה משימת חישוב וניסוח - אלא משימת הבאת הממצאים שהובילו את המדענים לתיארוך המדובר, בלי לקבל את התיארוך כשלעצמו כעובדה.

הצעה: הבחנה בין גיל פיזיולוגי לבין גיל הסטורי

הרציונל מאוחרי התארוך המדעי

מעצם טבעו, התיארוך אינו עוסק בקביעת עובדות שהיו בעבר, אלא קובע את משך הזמן הדרוש למושא התיארוך להגיע  למצב הפיזיקלי הנתון. אם נניח שחוקי הפיזיקה הרלוונטיים למדידה לא השתנו לאורך התקופה המתקבלת, נוכל לקבוע את גילו ההיסטורי של מושא התיארוך.

הפתרון

ניסוח כל תיארוך מדעי מצורה מסויגת, המדגישה את הגיל כ"גיל פזיולוגי". לדוגמא:

במקום ניתן לכתוב
על פי הערכות מדעיות, כדור הארץ נוצר לפני כ-4.54 מיליארד שנים על פי הערכות מדעיות גילו הפיזיולוגי של כדור הארץ נאמד בכ 4.54 מיליארד שנים.
וכ-20–30 מיליון שנים לאחר מכן רכש את הלוויין הטבעי היחיד סביבו ולאחר תהליכים פיזיקליים שווי ערך לתקופה של 20-30 מליון שנים הוא רכש את הלווין הטבעי היחיד סביבו.

שיטה זו עונה רק על הבעיה בתארוך הנובע מחישובים פיזיקליים, כמו תיארוך שכבות קרקע ועוד. אולם אין בה מענה על תיארוך הלוקח בחשבון תיעוד הסטורי כמו כתובות ישנות.

תרגום מילולי של תאריכים - החל מבריאת העולם

הצעות כלליות

הכלל לדוגמא הסיבה
כאשר הנוהג הוא לציין במאות (המאה ה17 וכו'), יש להשאיר במידת האפשר את הביטוי המקורי בסוגריים. בתחילת האלף השישי (המאה ה-14 למני') השימוש במאות באלפיים שנה האחרונות הוא נוהג נפוץ וקליט המקל על ההתמצאות
במקום שיש צורך לחדד שהתאריך הוא מטיפוס עברי, להשתמש בסיומת לבה"ע (לבריאת העולם). המאה הכ"ב (לבה"ע)
במקום שיש צורך לחדד שהתאריך הוא מטיפוס לועזי, להשתמש בסיומת למני' (למניינם) תחילת האלף החמישי (המאה ה-4 למני')

טבלת תרגום מפורטת

תאריך לועזי תאריך עברי דוגמא שלי לכתיבה מגויירת נוסח מקובל אחר1 נוסח מקובל אחר2 הערות
לפנה"ס
האלף הרביעי לפנה"ס > האלף הראשון לבה"ע
המאה ה-38 א - ס תחילת האלף הראשון
המאה ה-37 ס-ק"ס
המאה ה-36 ק"ס-ר"ס
המאה ה-35 ר"ס-ש"ס
המאה ה-34 ש"ס-ת"ס המאה החמישית לבה"ע
המאה ה-33 ת"ס-תק"ס
המאה ה-32 תק"ס-תר"ס
הסוף המוקדם ביותר של ה"פרהיסטוריה" > המאה ה-31 תר"ס-תש"ס
האלף השלישי לפנה"ס > המאה ה-30 תש"ס-תת"ס
המאה ה-29 תת"ס-תתק"ס
המאה ה-28 תתק"ס-א'ס
האלף השני לבה"ע
המאה ה-27 א'ס-א'ק"ס
המאה ה-26 א'ק"ס-א'ר"ס
המאה ה-25 א'ר"ס-א'ש"ס
המאה ה-24 א'ש"ס-א'ת"ס
המאה ה-23 א'ת"ס-א'תק"ס המאה הט"ו (לבה"ע)
המאה ה-22 א'תק"ס-א'תר"ס שנות הת"ר של האלף השני המבול
המאה ה-21 א'תר"ס-א'תש"ס
האלף השני לפנה"ס > המאה ה-20 א'תש"ס-א'תת"ס
המאה ה-19 א'תת"ס-א'תתק"ס לידת אברהם אבינו
המאה ה-18 א'תתק"ס-ב'ס
האלף השלישי לבה"ע
המאה ה-17 ב'ס-ב'ק"ס
המאה ה-16 ב'ק"ס-ב'ר"ס המאה הכ"א (לבה"ע)
המאה ה-15 ב'ר"ס-ב'ש"ס המאה הכ"ב
המאה ה-14 ב'ש"ס-ב'ת"ס המאה השלישית לאלף השלישי
המאה ה-13 ב'ת"ס-ב'תק"ס יציאת מצרים
המאה ה-12 ב'תק"ס-ב'תר"ס
המאה ה-11 ב'תר"ס-ב'תש"ס
האלף הראשון לפנה"ס > המאה ה-10 ב'תש"ס-ב'תת"ס
המאה ה-9 ב'תת"ס-ב'תתק"ס
המאה ה-8 ב'תתק"ס-ג'ס
האלף הרביעי לבה"ע
המאה ה-7 ג'ס-גק"ס
המאה ה-6 ג'ק"ס-ג'ר"ס המאה הל"ב
המאה ה-5 ג'ר"ס-ג'ש"ס
המאה ה-4 ג'ש"ס-ג'ת"ס
המאה ה-3 ג'ת"ס-ג'תק"ס
המאה ה-2 ג'תק"ס-ג'תר"ס
המאה ה-1 ג'תר"ס-ג'תש"ס
אחרי הספירה המאה ה-1 ג'תש"ס-ג'תת"ס
המאה ה-2 ג'תת"ס-ג'תתק"ס
המאה ה-3 ג'תתק"ס-ד'ס
האלף החמישי לבה"ע
המאה ה-4 ד'ס-דק"ס
המאה ה-5 ד'ק"ס-ד'ר"ס
המאה ה-6 ד'ר"ס-ד'ש"ס
המאה ה-7 ד'ש"ס-ד'ת"ס
המאה ה-8 ד'ת"ס-ד'תק"ס
המאה ה-9 ד'תק"ס-ד'תר"ס
המאה ה-10 ד'תר"ס-ד'תש"ס
האלף השני לספירה > המאה ה-11 ד'תש"ס-ד'תת"ס
המאה ה-12 ד'תת"ס-ד'תתק"ס
המאה ה-13 ד'תתק"ס-ה'ס
האלף השישי לבה"ע
המאה ה-14 ה'ס-ה'ק"ס תחילת האלף השישי
המאה ה-15 ה'ק"ס-ה'ר"ס
המאה ה-16 ה'ר"ס-ה'ש"ס
המאה ה-17 ה'ש"ס-ה'ת"ס
המאה ה-18 ה'ת"ס-ה'תק"ס
המאה ה-19 ה'תק"ס-ה'תר"ס המאה הנ"ה
המאה ה-20 ה'תר"ס-ה'תש"ס המאה הנ"ו
המאה ה-21 ה'תש"ס-ה'תת"ס המאה-הנ"ז