שיחת משתמש:חד מבתראי/דיני שמים
בא נגמור את זה
@ממי עשיתי קצת סדר והרחבתי, נשארו כמה נקודות:
א. כובש עדותו לפרט ולהביא מקור מהגמרא שזה מן התורה
ב. קטן שהזיק לפרט ומקורות.
ועוד כמה נקודות קטנות, נתחיל עם זה. פרפרת (שיחה) 19:45, 5 במאי 2025 (IDT)
- @פרפרת
האמת שאני כרגע בזמנים המעטים שאני נמצא עסוק בנושאים אחרים, אני סומך עליך. ממי • שיחה - בס"ד • ט' באייר ה'תשפ"ה 22:29, 6 במאי 2025 (IDT)
קטן שהזיק
@ממי חיפשתי הרבה ולא מצאתי אזכור לכך שיש חיוב בידי שמים לקטן שהזיק או לאביו, אולי התכוונת לשולח את הבערה ביד חש"ו, אבל זה כלול בגרמא או בשליח לדבר עבירה, אם תוכל לכווין אותי או למחוק פרפרת (שיחה) 20:38, 7 במאי 2025 (IDT)
- @פרפרת קטן שהגדיל. מאמר מורחב ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 22:21, 8 במאי 2025 (IDT)
- לא הובא בחו"מ באף אחד מהנושאי כלים, ובכל אופן מה שכתבו הפוסקים זה: "לפנים משורת הדין", שזה רחוק מאוד מדיני שמים. פרפרת (שיחה) 14:21, 9 במאי 2025 (IDT)
- בכל אופן יש שהשתמשו בלשון "לצאת ידי שמים" [מאמרים נוספים- כאן פסק שלצאת ידי שמים פסקו שבבר דעת חייב מדי"ש ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:39, 9 במאי 2025 (IDT)
- @ממי עדיין לענ"ד זה לא דיני שמים במובן הרגיל, אלא יותר לפנים משורת הדין או תשובה וכיו"ב, אבל לא שיש ממש חיוב ממוני ממש מדיני שמים. גם בבר דעת שם זה, להבנתי, זה רק לשיטת האור זרוע פרפרת (שיחה) 14:49, 9 במאי 2025 (IDT)
- צודק, אפשר להסיר. (אולי באמת כדאי להוסיף פרק נפרד ללפנים משורת הדין) ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:52, 9 במאי 2025 (IDT)
- @ממי עדיין לענ"ד זה לא דיני שמים במובן הרגיל, אלא יותר לפנים משורת הדין או תשובה וכיו"ב, אבל לא שיש ממש חיוב ממוני ממש מדיני שמים. גם בבר דעת שם זה, להבנתי, זה רק לשיטת האור זרוע פרפרת (שיחה) 14:49, 9 במאי 2025 (IDT)
- בכל אופן יש שהשתמשו בלשון "לצאת ידי שמים" [מאמרים נוספים- כאן פסק שלצאת ידי שמים פסקו שבבר דעת חייב מדי"ש ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:39, 9 במאי 2025 (IDT)
- לא הובא בחו"מ באף אחד מהנושאי כלים, ובכל אופן מה שכתבו הפוסקים זה: "לפנים משורת הדין", שזה רחוק מאוד מדיני שמים. פרפרת (שיחה) 14:21, 9 במאי 2025 (IDT)
ברי ושמא
@ממי יש לדון אם דין זה שייך לכאן, שהרי אפ"ל שהחיוב כאן הוא מספק גזל ולא שהחיוב כאן הוא בעצמו חיוב בדיני שמים, שהרי אם אכן אינו חייב לו, גם בדיני שמים הוא פטור, וכי כל ספק גזל (במקום שאין הממע"ה כגון גזל מא' מחמישה) נחשב לדיני שמים? פרפרת (שיחה) 20:49, 7 במאי 2025 (IDT)
- @פרפרת השאלה היא מה הכוונה דיני שמיים. לפי ההגדרה שכתבתי זה כל חיוב שבבי"ד של מטה היא אפשר להוציא ממנו, כפי מה שהיה פשוט וברור אצלי מאז שלמדתי הכונס בכיתה ו', אתה הבנת אחרת? לפי"ז גם ברי ושמא נכלל. ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 22:34, 8 במאי 2025 (IDT)
- ב אבל לפי"ז כל ספק חיוב ממוני שא"א להוציא בגלל הממע"ה, יהיה נחשב לדיני שמים, ברור שלא, שהרי על הצד שהוא חייב הרי הוא חייב גם בדיני אדם, ועל הצד שהוא פטור הוא פטור גם בדיני שמים, ולכן ההגדרה צריכה לכלול רק חיובים ממוניים, שמצד עצמם אינם חלים רק בדיני שמים. כנלענ"ד. אולי צריך לצרף לדיון מכלולאים מומחים לעניין זה? פרפרת (שיחה) 14:25, 9 במאי 2025 (IDT)
- @נכנסנו לנידון למה אין חיוב תשלום מסד"א של לא תגזול ושל "והשיב", ההבדל הוא ש"מוחזקות" זה פסק, (בגדול העמד ממון על חזקתו זה מדין ראיה ולא מדין ספק ואכמ"ל), וכאן הוא רק לא יכול להוציא ממנו אבל אין שום צד שבעולם לפסוק שהוא פטור בוודאות. ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:29, 9 במאי 2025 (IDT)
- @ממי אני בכלל לא נכנס לדיון הזה, הטענה שלי היא שאחרי כל ההסברים מדוע אין מחמירין בספק ממון משום סד"א, ברור שישנם מקרים שצריך להחמיר ע"ע משום ספק גזל, האם זה יכול להחשב דיני שמים? ברור שלא, משום שגזל במהותו זה חיוב בידי אדם, רק במקרה של ספק אין מוציאים ממון אלא בעדים, אבל על הצד שהוא פטור אין עליו חיוב אפילו בדיני שמים, ועל הצד שהוא חייב הרי זה חיוב ממוני רגיל, לעומת זאת שאר חיובים בדיני שמים הם חיובים שבעיקרן הם חיובים בבית דין העליון.
- במחשבה שנייה אולי צריך להכניס את זה בפיסקה נפרדת בה יבואר שבכל ספק ממון אין בי"ד רשאים להוציא ממון, ובאלו ספיקות עדיין יש חיוב לצאת ידי שמים ולשלם מספק. פרפרת (שיחה) 14:39, 9 במאי 2025 (IDT)
- @נכנסנו לנידון למה אין חיוב תשלום מסד"א של לא תגזול ושל "והשיב", ההבדל הוא ש"מוחזקות" זה פסק, (בגדול העמד ממון על חזקתו זה מדין ראיה ולא מדין ספק ואכמ"ל), וכאן הוא רק לא יכול להוציא ממנו אבל אין שום צד שבעולם לפסוק שהוא פטור בוודאות. ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:29, 9 במאי 2025 (IDT)
- ב אבל לפי"ז כל ספק חיוב ממוני שא"א להוציא בגלל הממע"ה, יהיה נחשב לדיני שמים, ברור שלא, שהרי על הצד שהוא חייב הרי הוא חייב גם בדיני אדם, ועל הצד שהוא פטור הוא פטור גם בדיני שמים, ולכן ההגדרה צריכה לכלול רק חיובים ממוניים, שמצד עצמם אינם חלים רק בדיני שמים. כנלענ"ד. אולי צריך לצרף לדיון מכלולאים מומחים לעניין זה? פרפרת (שיחה) 14:25, 9 במאי 2025 (IDT)
הטיית דין
מי אמר שחייבים בדיני שמים? או שמה שעשה עשוי וישלם מביתו, או שפטור לגמרי. חד גדיא (שיחה) 14:38, 9 במאי 2025 (IDT)
- @חד גדיא באר בבקשה פרפרת (שיחה) 14:40, 9 במאי 2025 (IDT)
- בשמחה, דיין שהיטה דין, הפסק הוא שמה שעשה עשוי וישלם מביתו (מדינא), ואם הוא מומחה פטור לגמרי (ועיין רמב"ם סנהדרין ו' ג, וסנהדרין ל"ג.) חד גדיא (שיחה) 14:46, 9 במאי 2025 (IDT)
שְכּוֹיֶיח! פרפרת (שיחה) 14:49, 9 במאי 2025 (IDT)- חד גדיא, זה לא כ"כ פשוט, השאלה היא איך הוא טעה, במה הוא טעה, ואם הוא נו"נ ביד. בבכורות (כח) הגמ' הולכת בפשיטות שזה יהיה גרמא (ולא גרמי, עיין בקונטרס של הרמב"ן מדוע) ולפי"ז באמת יהיה חייב מדיני שמיים. אך השאלה האי האם באמת כל גרמא צריך לציין בנפרד? ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:49, 9 במאי 2025 (IDT)
- תסתכל ברמב"ם לעיל, כתוב שם הכל, (מומחה, לא מומחה, קיבלוהו עליהם, בכוח הזרוע, בדבר משנה, בשיקול הדעת, וכו') (וד"א אף פעם אל תסתמך על גמ' בדברים כאלו, שכן אתה אף פעם לא יודע איך נפסק להלכה). חד גדיא (שיחה) 14:53, 9 במאי 2025 (IDT)
- וכן למר, אל תסתמך על הרמב"ם כי אתה לא יודע מה נפסק להלכה, (בלשון יותר חריפה: "התורה לא מתחילה ונגמרת ברמב"ם") כמעט על כל דין יש מחלוקת, למעשה כוונתי לומר שוודאי יש היכי תמצי לפי דעה אחת שיהיה חייב בדיני שמיים, כך שזה לא טעות לגמרי. ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:56, 9 במאי 2025 (IDT)
- ברור שככל וישנו חיוב על הטיית דין זה מדין גרמי, או גרמא ולכן זה לא זכאי לפיסקא נפרדת.
- לסיכום אבות החיובים בדיני שמים הם: קלב"ם, אבק ריבית, גרמא, וכובש עדותו, ובנוסף יש את הנושא של ספק הנידון לעיל. @מסכי@מים? פרפרת (שיחה) 14:54, 9 במאי 2025 (IDT)
- בגדול כן. (מה המקור שגרמא זה חיוב בדיני שמיים מדרבנן?) ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:59, 9 במאי 2025 (IDT)
- אם מדאורייתא פטור, אז ככל וישנו חיוב זה מדרבנן אבל צריך למצוא מילים מפורשות בראשונים פרפרת (שיחה) 15:10, 9 במאי 2025 (IDT)
- אגב ישנו עוד אב, שליח לדבר עבירה, לא? פרפרת (שיחה) 15:15, 9 במאי 2025 (IDT)
- בקשר למה שממי כתב אתה צודק כרגיל, ומה אם המבעית את חבירו שלא עשה שום נזק ובכ"ז חייב בדיני שמים? חד גדיא (שיחה) 15:26, 9 במאי 2025 (IDT)
- מבעית זה גרמא. ושליח לדבר עבירה השאלה היא אם זה כי הוא גרם נזק בעקיפין ואז זה סניף של גרמא, או שזה כדעה שזה חיוב גמור ורק יש פטור (וא"כ זה מדאורי') ממי • שיחה - בס"ד • י"ג באייר ה'תשפ"ה 23:02, 10 במאי 2025 (IDT)
- @ממי מי כותב שמשלח לדבר עבירה יש חיוב וא"א לחייב?? פרפרת (שיחה) 14:52, 11 במאי 2025 (IDT)
- כשלמדתי קידושין היו אחרונים (?) שאמרו שבדיני שמיים הוא יענש כאילו הוא עשה את זה בעצמו, ורק כאן זה פטור של דברי הרב (במסית לדוגמא אין את הפטור הזה, והוא חייב) ממי • שיחה - בס"ד • י"ד באייר ה'תשפ"ה 22:54, 11 במאי 2025 (IDT)
- @ממי מי כותב שמשלח לדבר עבירה יש חיוב וא"א לחייב?? פרפרת (שיחה) 14:52, 11 במאי 2025 (IDT)
- מבעית זה גרמא. ושליח לדבר עבירה השאלה היא אם זה כי הוא גרם נזק בעקיפין ואז זה סניף של גרמא, או שזה כדעה שזה חיוב גמור ורק יש פטור (וא"כ זה מדאורי') ממי • שיחה - בס"ד • י"ג באייר ה'תשפ"ה 23:02, 10 במאי 2025 (IDT)
- בקשר למה שממי כתב אתה צודק כרגיל, ומה אם המבעית את חבירו שלא עשה שום נזק ובכ"ז חייב בדיני שמים? חד גדיא (שיחה) 15:26, 9 במאי 2025 (IDT)
- אגב ישנו עוד אב, שליח לדבר עבירה, לא? פרפרת (שיחה) 15:15, 9 במאי 2025 (IDT)
- אם מדאורייתא פטור, אז ככל וישנו חיוב זה מדרבנן אבל צריך למצוא מילים מפורשות בראשונים פרפרת (שיחה) 15:10, 9 במאי 2025 (IDT)
- בגדול כן. (מה המקור שגרמא זה חיוב בדיני שמיים מדרבנן?) ממי • שיחה - בס"ד • י"א באייר ה'תשפ"ה 14:59, 9 במאי 2025 (IDT)
- תסתכל ברמב"ם לעיל, כתוב שם הכל, (מומחה, לא מומחה, קיבלוהו עליהם, בכוח הזרוע, בדבר משנה, בשיקול הדעת, וכו') (וד"א אף פעם אל תסתמך על גמ' בדברים כאלו, שכן אתה אף פעם לא יודע איך נפסק להלכה). חד גדיא (שיחה) 14:53, 9 במאי 2025 (IDT)
- בשמחה, דיין שהיטה דין, הפסק הוא שמה שעשה עשוי וישלם מביתו (מדינא), ואם הוא מומחה פטור לגמרי (ועיין רמב"ם סנהדרין ו' ג, וסנהדרין ל"ג.) חד גדיא (שיחה) 14:46, 9 במאי 2025 (IDT)
שליח לדבר עבירה
@ממי גם כאן צריך לדון אם זה מדאורייתא או מדרבנן. פרפרת (שיחה) 15:15, 9 במאי 2025 (IDT)
- @חד מבתראי, המקורות שצוינו כאן לקצות סי' ל"ד לא מצאתי, אם תוכל למצוא את המקור תודה. פרפרת (שיחה) 10:37, 19 ביוני 2025 (IDT)
- לענ"ד הם (קצוה"ח וש"ך) דנים בזה בסי' ל"ב סעי' ב' עיי"ש (אם כי לא ברור שזה כנכתב בערך) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 14:40, 19 ביוני 2025 (IDT)
- שם נכתב בדיוק הפוך ממה שכתוב בערך, עיי"ש. פרפרת (שיחה) 18:31, 19 ביוני 2025 (IDT)
- לענ"ד הם (קצוה"ח וש"ך) דנים בזה בסי' ל"ב סעי' ב' עיי"ש (אם כי לא ברור שזה כנכתב בערך) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 14:40, 19 ביוני 2025 (IDT)
בויקישיבה
@פרפרת @חד גדיא יש כאן קישור, הרבה תשובות לדיונים שעלו כאן.הערך בויקישיבה ממי • שיחה - בס"ד • י"ג באייר ה'תשפ"ה 21:41, 10 במאי 2025 (IDT)
- בערך הנ"ל ישנם טעויות, כגון איני יודע אם נתחייבתי שכתוב שם שחייב לצי"ש. פרפרת (שיחה) 14:53, 11 במאי 2025 (IDT)
- אין לי מושג לא עברתי על כולו, (תתקן גם שם, בתנאי שאתה לא עורק) ממי • שיחה - בס"ד • י"ד באייר ה'תשפ"ה 22:52, 11 במאי 2025 (IDT)
גזל מחמישה
בברי החיוב מצד קנס? זכור לי מהתוס' בב"מ לא כך. יש לזה מקור? (@פרפרת) ממי • שיחה - בואו לעזור! • ט"ו בסיוון ה'תשפ"ה 23:30, 10 ביוני 2025 (IDT)
- משנה תורה לרמב"ם, הלכות גזילה ואבידה, פרק ד', הלכות י'–י"א, שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שס"ה, סעיף ב', ארבעה טורים, חושן משפט, סימן שס"ה עיין מסכת בבא מציעא, דף ל"ז עמוד א' שבמשנה שם הדין שמשלם לכל אחד מנה מפני שהודה מפי עצמו ודייקו מזה בגמ' שבזה ר"ט מודה כיוון שלא תבעוהו והדין שצריך לתת לצי"ש, אמנם המשנה, מסכת יבמות, פרק ט"ו היא באופן שתבעו אותו, ובזה נחלקו אם חייב משום קנס עיי"ש שנקטו בגמ' מסכת יבמות, דף קי"ח עמוד ב' לשון קנס. עד כאן עיקרי הדברים, אם אתה זוכר לציין איזה תוס' תעדכן אותי פרפרת (שיחה) 01:17, 11 ביוני 2025 (IDT)
- @האמת שאני לא זוכר (כוונתי לתוס' בב"מ לז. אבל לא זוכר איך. לאחר עיון נראה שאתה צודק. אבל לא הסתדר לי עם דברי ר"ע - מה קושיית הגמ' בע"ב ממי • שיחה - בואו לעזור! • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה 22:07, 12 ביוני 2025 (IDT)
פינישים
מכלולאים פעילים מישהו יכול לעבור על הערך ולהעיר או להוסיף? פרפרת (שיחה) 10:26, 12 ביוני 2025 (IDT)
- השם של הערך לדעתי בעייתי, כי דיני שמים יכול להתפרש גם בעונשים על מצוות של בן אדם למקום, קרי: מיתה בדיני שמים Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 14:37, 12 ביוני 2025 (IDT)
- בנוסף בהלכות צדקה יש גם דיני שמים כמו גבאי צדקה שנגנב או נאבד לו הכסף שפטור וצריך לצאת ידי שמים Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 14:43, 12 ביוני 2025 (IDT)
- מיתה היא "בידי" שמים, ולא בדיני שמים, מ"מ יש לך הצעה אחרת? לעניין צדקה האם תוכל לכתוב לי מקור? פרפרת (שיחה) 19:17, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת 1 פדיחה פדיחה 🤭🤭, 2 אחפש לך מדויק בלנ"ד, 3 מה עם רופא ששגג והזיק שחייב בדיני שמים שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ו, סעיף א', המשסה כלב חבירו בחבירו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שצ"ה, סעיף א', השולח ביד חש"ו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תי"ח, סעיף ז' ועוד? Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 19:35, 12 ביוני 2025 (IDT)
- לפחות שני המקרים האחרונים נכללים בהגדרות שנמצאות בערך, שהרי שולח את הבעירה זה לכאורה גרמא ואם לא הרי זה כלול בשליח לדבר עבירה לפחות לפי כמה ראשונים, והמשסה כלב חבירו זה גם גרמא, לא? פרפרת (שיחה) 20:05, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת דרוש ניסוח של הפתיח - לדעת המהרש"ל אין חיובו מןן הדין. (אם יש תח"י יש"ש מהדורת מכון משנת ר' אהרן - תעיין שם, ובהערות, מומלץ) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה 23:26, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת
- דיני שמים במניעת ריוח - אמרי בינה א פטור מדיני שמים וזה גרוע מגרמא, ולדעת הרדב"ז ח"א פד חייב.
- בעליו עמו - לדעת האור החיים פרשת משפטים חייב בדיני שמים, ובספר כובע ישועה ב"ק נו. פטור מדיני שמים.
- דיני שמים בחיובי אדם וכלים נזקי בור - טויוטה ברכת שמואל ב"ק סימן ב' כ שחייב בדיני שמים, לדעת החזון איש הובא בפתחי חושן פרק ז' נזיקין הערה ט.
- גבאי צדקה שפשע פטור שהוא ממון שאין לו תובעיןאבל כתב בפתחי תשובה חו"מ סימן שא סק"ו שחייב בדיני שמי, ובשו"ת אור לציון ח"א חו"מ ז, פטר אותו.
- Yehuda_Fish • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 23:47, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת אני לא מונח בסוגיה הזאת בכלל בכלל מקווה שעזרתי לך, נעזרתי בספר היפהפה פסקי המשפט של הרב שמחה יונה קליין Yehuda_Fish • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 23:48, 12 ביוני 2025 (IDT)
- תודה רבה,
- מ"ש לגבי מניעת ריווח שלרדב"ז עדיין חייב בדיני שמים, זה שייך לערך גרמא, כאן בערך הזה צריך להביא בקצרה את סוגי החיובים שיש לצי"ש והם:
- גרמא, אבק ריבית, כובש עדותו,
- וכמה מקומות שבהם פטרה התורה בדיני אדם:
- קלב"מ, שליח לדבר עבירה, ספק ממון במקרים מסוימים (גזל מא' מחמשה), אתה טוען שיש בפוסקים עוד פטורים שיש עליהם חיוב בדיני שמים, (אדם וכלים בבור, ובעליו עמו).
שְכּוֹיֶיח!. - מה שכתבת לעניין ממון שאין לו תובעין נתקלתי בכזו טענה גם לגבי מתנות כהונה ואני מחפש מקור. פרפרת (שיחה) 00:58, 15 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת אני לא מונח בסוגיה הזאת בכלל בכלל מקווה שעזרתי לך, נעזרתי בספר היפהפה פסקי המשפט של הרב שמחה יונה קליין Yehuda_Fish • שיחה • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 23:48, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת
- @פרפרת דרוש ניסוח של הפתיח - לדעת המהרש"ל אין חיובו מןן הדין. (אם יש תח"י יש"ש מהדורת מכון משנת ר' אהרן - תעיין שם, ובהערות, מומלץ) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • י"ז בסיוון ה'תשפ"ה 23:26, 12 ביוני 2025 (IDT)
- לפחות שני המקרים האחרונים נכללים בהגדרות שנמצאות בערך, שהרי שולח את הבעירה זה לכאורה גרמא ואם לא הרי זה כלול בשליח לדבר עבירה לפחות לפי כמה ראשונים, והמשסה כלב חבירו זה גם גרמא, לא? פרפרת (שיחה) 20:05, 12 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרת 1 פדיחה פדיחה 🤭🤭, 2 אחפש לך מדויק בלנ"ד, 3 מה עם רופא ששגג והזיק שחייב בדיני שמים שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ו, סעיף א', המשסה כלב חבירו בחבירו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שצ"ה, סעיף א', השולח ביד חש"ו שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תי"ח, סעיף ז' ועוד? Yehuda_Fish • שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשפ"ה • 19:35, 12 ביוני 2025 (IDT)
שיפרתי
@חד מבתראי ו@יהודה פיש מה אומרים? פרפרת (שיחה) 22:35, 18 ביוני 2025 (IDT)
- @פרפרתכל הכבוד, רק רבי חיים סולבייציק, ורבי חיים בן עטר לא בא לי בטוב בפתיח יש צורך להבהיר - לא ברור שזה חיוב גמור עי' בפרק "כותרת החיוב" ויש עוד ראשונים כמדומני דס"ל כרש"י. חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 22:49, 18 ביוני 2025 (IDT)
- הזהרו בגחלתן :-) פרפרת (שיחה) 00:35, 19 ביוני 2025 (IDT)
- עכשיו בסדר? פרפרת (שיחה) 00:42, 19 ביוני 2025 (IDT)
- לא תקנת את הפתיח. כוונתי שצריך לכתוב ר' חיים (לא ממש), ואור החיים (עדיף) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 14:11, 19 ביוני 2025 (IDT)
- א. כן תיקנתי ודוק, ב. הונגרי... :-), ולגופש"ע כך מקובל במכלול כמדומני. פרפרת (שיחה) 18:10, 19 ביוני 2025 (IDT)
- כוונתי שמה שמוסכם בפתיח שזה חיוב ממוני גמור, אינו מוסכם כלל וכלל, שדעת רש"י שזה עונש גרידא. חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ד בסיוון ה'תשפ"ה 22:02, 19 ביוני 2025 (IDT)
- א. כן תיקנתי ודוק, ב. הונגרי... :-), ולגופש"ע כך מקובל במכלול כמדומני. פרפרת (שיחה) 18:10, 19 ביוני 2025 (IDT)
- לא תקנת את הפתיח. כוונתי שצריך לכתוב ר' חיים (לא ממש), ואור החיים (עדיף) חד מבתראי (ממי) • שיחה - בואו לעזור! • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ה 14:11, 19 ביוני 2025 (IDT)
- עכשיו בסדר? פרפרת (שיחה) 00:42, 19 ביוני 2025 (IDT)
- הזהרו בגחלתן :-) פרפרת (שיחה) 00:35, 19 ביוני 2025 (IDT)
מה חסר?
@חד מבתראי, @חד גדיא לא ברור לי עדיין:
א. אם שליח לדבר עבירה זה חיוב בדיני שמים בפנ"ע או שזה מצד גרמא.
ב. אם האיסור בגרמא זה מן התורה או לא.
ג. מה קורה עם היזק שאינו ניכר, לגבי מי שפסל את פרה אדומה של חבירו ב"ק נ"ג
ד. יש דיון לגבי ספק חיוב בדיני שמים אם גם שם יהיה ספק ממון לקולא מישהו זוכר?
פרפרת (שיחה) 10:12, 29 ביוני 2025 (IDT)
- לגבי ד. בדיוק באתי להעיר לך. מה הכוונה במילים "למרות שבדיני שמים צריך להחמיר לכתחילה ככל ספק איסור דאורייתא" ? זה כל הרעיון של התומים בקיצור תקפו כהן שספק ממון לקולא ולא אומרים בזה סד"א לחומרא. מישהו (שיחה) 01:44, 13 ביולי 2025 (IDT)
- את הפרק האחרון "אם אינו רוצה לצאת ידי שמים" הייתי מעביר לסוף הפרק הראשון "גדר החיוב". מישהו (שיחה) 01:52, 13 ביולי 2025 (IDT)
- צודק לדעתי פרפרת (שיחה) 03:00, 13 ביולי 2025 (IDT)
בוצע פרפרת (שיחה) 03:03, 13 ביולי 2025 (IDT)
- צודק לדעתי פרפרת (שיחה) 03:00, 13 ביולי 2025 (IDT)
- התומים מדבר לעניין ספק ממון "של דיני אדם" ובזה רבו הפירושים באחרונים, כאן מדובר על ספק ממון של דיני שמים שהיה מקום לומרשזה חיוב ככל האיסורים שבתורה ועל זה מדבר ר' ברוך בער בסימן ב' בב"ק עיי"ש פרפרת (שיחה) 02:59, 13 ביולי 2025 (IDT)
- אני יודע שהתומים בדיני אדם אבל בסופו של דבר המשפט "ככל ספק איסור דאורייתא" לא תקף בדיני ממונות, ונשמע לי מוזר שספק חיוב בדיני שמים יהיה חמור יותר מספק חיוב בדיני אדם. (למשל: ספק גרמי יהיה פטור אבל ספק גרמא יהיה חייב? אתמהה). מישהו (שיחה) 10:28, 13 ביולי 2025 (IDT)
- אני לא מבין מנקודה אחרת: אליבא דמ"ד שזה חיוב גמור - מ"ש מדיני אדם, ולמ"ד עונשי גבוה - מה שייך "להחמיר" מקסימום "לחשוש" לעונש. חד מבתראי • שיחה - אולי תעזור? • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה למניין הכופרים: 17:36, 13 ביולי 2025 (IDT)
- למ"ד שזה חיוב גמור זה עדיין שונה מדיני אדם משום שאפ"ל שמה שאין מוציאים מספק זה עניין של בי"ד שאין בידם כח להוציא מספק, אבל חיוב ככל שישנו בדיני שמים הוא הרי ישנו עכ"פ מספק.
- ולמ"ד עונש בידי שמים באמת היה מקום לחשוש מעונש, ומה שאין חוששים מספק אדרבא באמת צ"ע. פרפרת (שיחה) 01:54, 14 ביולי 2025 (IDT)
- ספק גרמי יהיה פטור בדיני אדם משום ספק ממונא, ובדיני שמים עדיין יכולה היתה להיות שחייב, שהרי דיני שמים יותר חמור מדיני אדם שחייבים גם בגרמא.
- והסברא בזה משום שדיני שמים זה יותר קרוב לשאר איסורים. ודוק. פרפרת (שיחה) 01:48, 14 ביולי 2025 (IDT)
- @חד מבתראי, י"ז בתמוז תשפ"ה זה למניין הכופרים? זה הרי מניין המאמינים! אתה צריך להוסיף פסיק אחרי התאריך העברי, ואז לכתוב ולמנין הכופרים וכו'. פרפרת (שיחה) 01:59, 14 ביולי 2025 (IDT)
- ספק גרמי שזה ספק חיוב בדיני אדם, יהיה פטור בדיני אדם ואין בזה "ספיקא דאורייתא לחומרא" כמו שכתב התומים, אבל ספק גרמא שזה "ספק חיוב בדיני שמים" יהיה בזה "ספיקא דאורייתא לחומרא"?! מישהו (שיחה) 15:04, 14 ביולי 2025 (IDT)
- פשוט וברור, מזיק בגרמי ישאר חייב בדיני שמים במקרה של ספק וכמו גרמא ולא יותר חמור, לדעת רב"ב כל מזיק חייב גם בדיני אדם וגם בדיני שמים, ולכן גם במקרה שיש פטור בדיני אדם נשאר החיוב בדיני שמים, והיה מקום לומר שה"ה בספק ישאר החיוב בדיני שמים קמ"ל. עיי"ש בברכת שמואל ב"ק סי' ב', בשם רבו הגר"ח. פרפרת (שיחה) 21:09, 14 ביולי 2025 (IDT)
- אני לא מבין מנקודה אחרת: אליבא דמ"ד שזה חיוב גמור - מ"ש מדיני אדם, ולמ"ד עונשי גבוה - מה שייך "להחמיר" מקסימום "לחשוש" לעונש. חד מבתראי • שיחה - אולי תעזור? • י"ז בתמוז ה'תשפ"ה למניין הכופרים: 17:36, 13 ביולי 2025 (IDT)
- אני יודע שהתומים בדיני אדם אבל בסופו של דבר המשפט "ככל ספק איסור דאורייתא" לא תקף בדיני ממונות, ונשמע לי מוזר שספק חיוב בדיני שמים יהיה חמור יותר מספק חיוב בדיני אדם. (למשל: ספק גרמי יהיה פטור אבל ספק גרמא יהיה חייב? אתמהה). מישהו (שיחה) 10:28, 13 ביולי 2025 (IDT)
- את הפרק האחרון "אם אינו רוצה לצאת ידי שמים" הייתי מעביר לסוף הפרק הראשון "גדר החיוב". מישהו (שיחה) 01:52, 13 ביולי 2025 (IDT)