אף אחד לא קובע אם הערך חשוב או לא. זה פשוט עדיין לא בשל.
לא יעזרו יצירות חוזרות ונשנות של הדף, זה יימחק.
צריך ליצור את הדף בטיוטה.
הצלחה!
שיחת משתמש:הרב משה המר/ארכיון זרימה
קיבלתי דבריך בהבנה.
אתה צודק שזה לא היה בשל ולכן ערכתי מחדש.
ויש עריכות רבות שאם תרצה כמו אוכיח לך עד כמה שאינם בשלות ומלאות טעויות בסיסיות והם מובאות עוד בראשי הפרקים של המכלול למירב התמיהה ואכן חשוב מאוד לעורכם, אך למחוק עבודה של משקיע מזמנו כתרומה בחסד?
לא!
בכל אופן כעת לא הובנת לי כבתחילה.
הן אני קורא שכתבת "לא יעזרו יצירות חוזרות ונשנות של הדף"
ואני גם קורא שכתבת "זה פשוט עדיין לא בשל"
לכאורה כלל לא הובנה לי הסתירה שבדברים,
שהרי אם רצונך שזה יהיה בשל, אז איך זה יקרה?
אומנם אם רצונך שזה יתבשל על ידי עורכים נוספים- אז מדוע למחוק להם את אפשרותם לכך?
אך אם בהמשך עריכתי תקוותך, אז מדוע כתבת "לא יעזרו יצירות חוזרות ונשנות של הדף"!?
לכן לעת עתה לא אוכל להבין דבריך ללא הסברך המבוסס אם יעלה לרצון לפניך שאכן אזכה להבינך כראוי.
ישר כח על מסירותך. בשורות טובות והצלחה.
נ.ב. אכן גם אני אינני קובע בחשיבות הערך.
הסיבה לכך שערכתי את היצירה- הגיעה כאשר הבחנתי שהקטגוריה:אישים שהוצאו להורג באיראן לוקה בחסר וזה קורה בדיוק בזמן בו מטבע הדברים במקרי העולם עיני הכל נשואות לקורה באיראן והנה אין על כך כל יצירה מאז שקרה המקרה ב-3 בנובמבר 2024 למניי'.
- למשתמשים ותיקים
- אל תתייחסו - למשתמשים חדשים כמזיקים/טרולים, אל תתייחסו אליהם ב"חשדהו וחשדהו". התייחסו אליהם בכבוד ובנועם, ודונו אותם לכף זכות. זכרו שגם אנחנו היינו פעם משתמשים חדשים. "כי גר היית בארץ מצרים".
- אל תזלזלו - במשתמש חדש, אין לדעת איזה פוטנציאל גלום במשתמש ה'ירוק'. גדולי העורכים שצמחו כאן התחילו בעריכה טפשית ששוחזרה עד מהרה.
משפט שאהבתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגישה לעריכה באנצי' שיתופית צריכה להיות כזו שלא מתייחסת לעורכים כיריבים אלא כבעלי מטרה משותפת
זה מה שכתבת אתה,
ובפועל- גם אין מה לנסות לדון אותי לכף זכות,
אינני קרוב אפילו רחוק של הנרצח באיראן ואין לי כל כבוד אם יפורסם מה שכתבתי,
אבל שוב~ למחוק עבודה של משקיע מזמנו כתרומה בחסד במקום לסדר כמה מילים לא מאוייתות נכון לטעמך?
ראה נא רק בערך מבצע עם כלביא כמה טעויות חמורות נרשמו שם ("צילון" במקום "צילום" ועוד עשרות טעויות עריכה ברורות) וזה לא מעיק עליך?
לכתוב לאחרים מה עליהם לעשות- זה קל,
ברגע שזה מגיע למעשה- אז "אדם קרוב אצל עצמו" והנה אתה בעצמך מסוגל לרדת לחיי מי שנמצא מולך,
לשעבד אותו בפרך ביצירת עבודות רק למען השלמת המכלול שלך ואז למחוק לו את הכל ברגע...
ובכן לחוש כמו אותם שכאשר לא הולך להם לנקות (כי זה קשה) אז הם מלכלכים (כי זה קל) וחושבים "הצלחתי ללכלך ברגע את עבודת הניקיון הארוכה. אני ענק" בדימיון.
מדוע לא הגבת?
שלום כבוד הרב.
קודם כל, לא מחקו את העבודה שלך, היא נמצאת בדף משתמש:הרב משה המר/קהרמני ארווין נתנאל.
אתה יכול לערוך את הדף הזה כאוות נפשך, וכן גם יכולים כל העורכים לערוך את הדף הזה.
כאשר הערך יהיה מוכן, יהיה אפשר לבקש בצורה מסודרת את העברתו למרחב הערכים בדף המכלול:העברת דפי טיוטה.
אני מבין את הצער שלך, אבל אתה צריך להבין שזה לא אישי ואלו הם הכללים כאן.
אני יצרתי כמה וכמה ערכים כאן באתר, כולם היו לפני כן טיוטות ורק אח"כ הועברו.
אני לא חושב שאפשר להאשים אותי בכך שאני יורד לחייך, זה בסה"כ אכיפה של הכללים, ויותר מכך, לא אני זה שמחק את הדף, אני בסה"כ באתי לקראתך ורציתי להבהיר לך את הילך הרוח כדי שלא תסתבך עם אחרים שיש להם פחות סבלנות ממני.
אם אתה יוצר שוב ושוב דף שמחקו זה עלול להרגיז אנשים, ולכן רציתי להגיד לך שלא כדאי לך.
לגבי טעויות בערכים אחרים - זו לא טענה שיש גם בערכים אחרים טעויות, אדרבה, זו העבודה שלנו לתקן אותן מטעויות.
ספציפית לגבי הערך מבצע עם כלביא, הסיבה שלא מחקו את הערך עקב הטעויות היא פשוטה מאוד. הערך יובא מוויקיפדיה ולכן אנחנו פחות אחראים עליו מאשר ערך שנוצר במכלול.
לא הגבתי בגלל שלא הייתי באתר ביומיים האחרונים.
מקווה שעניתי על כל השאלות, אם יש עוד אשמח לשמוע.
== == =====הרב אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם=====
מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" == ==
===== חייו ופעולותיו: =====
===== רווחים נוספים לכלל: =====
- |ממייסדי "בני%20ציון" ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו ע"ה
- |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו "ם%20שנדוך מהרש"ם שנדוך בטרם נפסדו
- הוציא לאור את הספר "לשון חכמים" ביחד עם ידידו הגאון חכם שלמה לנידאו זצ"ל
==== ===== יחוס: ===== ====
==== ===== פרטים: ===== ====
=== אישים סביבו: ===
===== רבותיו: =====
- הגה"ק רבי צדקה חוצין מייסד עדה החרדית לבני ספרד.
- הרב הגדול המקובל האלקי חכם אפריים הכהן[2] ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "פורת יוסף"[3].
- הגאון האדיר רב רבנן חכם עזרא עטייה[4].
- הגה"ק המקובל חכם סלמאן בן אליהו[5].
- הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל.
- הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי
- והגה"ק "ד%20ירושלם חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.
===== ידידיו: =====
- הגה"צ חכם סלמאן מוצפי.
- זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד חכם יצחק כדורי.
- הרב הגדול הגאון החסיד המקובל הרב מרדכי אליהו.
- גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש המקובל חכם [ציון ברכה].
- הרב הגדול חכם עזרא יונה[6]
- ורב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה.
===== תלמיד חבר: =====
- חכם שמואל דרזי- ראש ישיבת "ניות ברמה" תכב"ץ.
- חכם שבתי אטון- ראש ישיבת "ראשית חכמה" ירושת"ו.
- חכם יהודה מעלם- מראשי ישיבת "פורת יוסף" גאולה תכב"ץ
- וחכם שלום בכמוהר"ר הדאיה- ראש ישיבת "בית א-ל" תכב"ץ.
===== תלמידיו: =====
- הרה"צ רבי יאשיהו פולק.
- הצדיק הנסתר יוסף דיין.
- הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר ומשמשו בקודש.
- הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת"
- ועוד רבים.
===== הורתו: =====
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה
נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק[7] ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה[8]
תיאור משפחתו:
משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם[9], עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו, אך בשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו.
=== לידתו: ===
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל בבגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו[10], היה אור גדול בבית עת לידתו.
===== קורותיו: =====
==== ילדותו: ====
בילדותו, עת החלו הדיבורים על הקמת מדינת ישראל, החלו להישמע בבגדאד כינויי גנאי כלפי היהודים המתגוררים ברובע היהודי שבבגדאד, זה גרם ששנאה השתוללה בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים, מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מהשלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר הוא פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם.
==== נערותו: ====
למד בנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי ועם זקן המקובלים חכם יצחק כדורי[11]. חכם שמואל דרזי סיפר על נערותו של חכם אהרן ב"ר ציון יצחק חכם ברוך מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב"מדרש בית זליכה" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו וחבלים לידיו וחכם אהרן ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת "תיקון חצות".
בבגדאד הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.
=== עלייתו לארץ הקודש: ===
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים חכם סלמאן חוגי עבודי וחכם אפריים הכהן כי על אף הספקות הכרוכות בכך[12]- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס, שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי במירון.
==== נישואיו: ====
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל חכם אפריים הכהן כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום.
==== יסוד הישיבה על קבר רחל: ====
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל חכם סלמאן מוצפי את ישיבת "בני ציון" על קברה של רחל אמנו, מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה"תולדות אהרן ומשה" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של רחל אמנו ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם[13].
=== מסירותו לעם ישראל: ===
=== תרומותיו לכלל: ===
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים לישיבות ולמוסדות תורה על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.
בין מקומות התורה להם העביר כספים נמצאים גם ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ וארגון "יד לאחים". חילק תפילין מהודרים מאוד של רש"י, של ר"ת ושל שימושא רבה, לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם. הוא עצמו הניח אף שימושא רבה בתפילת המנחה כמנהג רבינו "י%20הקדוש האר"י הקדוש.
==== התעסקותו בתיקונים: ====
עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים. באחד מהתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר ה"תולדות אהרן ומשה" סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך.
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[14].
הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל המקובל חכם סלמאן מוצפי סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.
==== צומות לכפרה פרטית וכללית: ====
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של תלמידי חכמים". כמו כן היה צם שלושה ימים ברצף בימי השובבי"ם[15]
=== התקשרויות: ===
הרה"צ רבי יאשיהו פולק מחסידות ביאלה מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה במירון של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר למירון, נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה לצפת, ירידה בכביש ועלייה על קוצים וברקנים לציונו של רשב"י כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראהו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות בבל" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו.
ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן.
הרב הגדול המקובל חכם מרדכי שרעבי נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם ציון ברכה אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה". הגה"צ רבי בנימין זאב חשין מחסידות ברסלב ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש בבגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין, שנודע בהבנת חכמת הפרצוץ להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות.
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי מרדכי אליהו[16] ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.
=== יארצייט ומקום קבורה: ===
עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם יצחק כדורי עמו למד בחברותא ואף ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו. מקום מנוחתו הוא בכניסה להר המנוחות.
===== קיצור מההספדים: =====
רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי המגן של עם ישראל נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת[17] נספים לתהום ליד טלזסטון באומרו שזה בגלל שאין את "המגן" שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן חכם יהודה צדקה נמצא צודק בדבריו כשאף אמר "קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה" בנוגע לפיגוע זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה[18] ואף קולו החזק של ראש ישיבת "ראשית חכמה" שר התורה והיראה חכם שבתי אטון נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של חכם יהודה צדקה.
===== עסק בטהרתו: =====
הגה"צ חכם יוסף עדס מראשי ישיבת "פורת יוסף".
===== הספידוהו: =====
- רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה- ראש ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ.
- המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ.
- שר התורה "ר%20בן%20ציון%20אטון חכם שבתי בכמוהר"ר בן ציון אטון- ראש ישיבת "ראשית חכמה" ירושת"ו.
- מראשי ישיבת "פורת יוסף" מו"ר הגה"צ חכם יוסף עדס.
- מראשי ישיבת "פורת יוסף" מו"ר הגה"צ חכם יהודה מעלם.
- הגאון המקובל "ר%20משה%20הלל רבי יעקב ב"ר משה הלל- ראש מוסדות "חברת אהבת שלום".
- הדרשן המופלג הרב בן ציון- בכמוהר"ר סלמאן מוצפי.
- הדרשן הרב חיים גזית- ראש כולל "חדוות חיים".
- הרה"ג ר' יצחק יוסף- בכמוהר"ר עובדיה יוסף.
- ועוד.
רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה. המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ. שר התורה חכם שבתי בכמוהר"ר בן ציון אטון. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יוסף עדס. מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יהודה מעלם. הגאון המקובל רבי יעקב ב"ר משה הלל. הדרשן המופלג הרב בן ציון בכמוהר"ר סלמאן מוצפי. הדרשן הרב חיים גזית ראש כולל "חדוות חיים". ועוד.
- ↑ על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'
- ↑ אביו של הגאון רבי שלום כהן ראש ישיבת "פורת יוסף" עיר העתיקה
- ↑ מייסד הישיבה הגה"ק המקובל חכם בן ציון חזן - חזנו של מופת הדורות מרנא הבן איש חי ע"פ הוראתו של רבו
- ↑ במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם עזרא עטייה..."
- ↑ בעל הספרים "כרם שלמה" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של מהרח"ו "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול הגאון המקובל חכם מרדכי אליהו. אגב, גם בסוף הספר "תולדות אהרן ומשה" הוא מזכיר את רבו חכם סלמאן בן אליהו בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו
- ↑ מרמת גן עמו התכתב רבות כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות
- ↑ חכם ציון יצחק, ראש מתיבתא בבגדאד שבבבל ותלמידו של מופת הדורות רבינו יוסף חיים המכונה מרנא הבן איש חי, נהג לסיים כל יום את כל ספר התהילים בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא במדרש בית זליכה בבגדאד
- ↑ אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן ואמרי ששון, ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מאור יהודה, בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק חכם-ברוך-מעלם בעל ה"תולדות אהרן ומשה" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב עובדיה יוסף, מחבר הספרים: יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו
- ↑ הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי יצחק ברכה יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר רב, ספר תולדות חייה, כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחוק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו
- ↑ הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"
- ↑ שם מלא; יצחק דיבה כדורי
- ↑ הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים
- ↑ משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי
- ↑ בספר "זכרון ירא מחכמה", אמר שר התורה והיראה חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..."
- ↑ רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו
- ↑ ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:"אהרן משה" יוצא א"ם, והרי "אם" בגימטרייה ארבעים ואחת
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו
שלום רב,
על מנת לכתוב ערך חדש עליך לכתוב אותו בדף טיוטה (ראה עזרה בדף המכלול:טיוטה), אתה יכול ללחוץ על לשונית "טיוטה" שנמצאת במסך שלך למעלה בצד שמאל, או ללחוץ על המילים האלו, וליצור את הדף.
לכל שאלה תוכל לכתוב כאן או בדף השיחה של הטיוטה שלך.
בהצלחה
שלום וברכה,
תודה לך,
המחשב מוגן ב'נטפרי' שלא מאפשר את פתיחת הטיוטא.
אשמח אם תוכל להועיל לי בכך.
נטפרי לא נותן לך לפתוח כשאתה לוחץ על המילים "לחץ על המילים האלו"??
גם כשאני לוחץ על "טיוטא", נרשם לי "אופס"...
תודה!
אם בצורה כזו זה לא עובד, אז אשמח אם תועיל לי לפחות ב"העתק הדבק".
תודה לך..
שמרתי לך כאן
נפלא! ממש תודה רבה.
אבל הכל חסום, לפי הנראה גם לא עובד אצלי מקש ה"עריכה" וגם לא ה"קוד מקור".
אגב, אמור להיות "הערות שוליים" לנכתב.
בהצלחה
הרב משה, מה התוכניות שלך למלל הזה? אני מבין שאתה לא יכול לערוך אותו.
איך זה עובד? נטפרי מאפשרים לכתוב בדף שיחה ולא בטיוטות וערכים?
אולי זו בעיה אחרת?
זהו הניסיון הראשון שלי. מי שכן יכול לערוך- אז בהצלחה.
אכן גם אני לא מבין מה קרה אצלך, אולי תפנה לנטפרי ותשאל מה הבעיה?
נראה לי שיהיה קשה מאד למישהו להכנס לראש שלך ולעשות מזה ערך.
שלום גם לכם,
אינני עובד מהמחשב בבית. שם יש לי חוץ מאינטרנט- הכל.
אני עובד בעמדות מחשבים ואם זה לא קשור ל'נטפרי', יתכן וזה קשור לתוכנה שם שעוצרת סרטונים.
(יש עמדות 'נטפרי' בלי תוכנה זו, אם אמצא שרק זוהי הבעיה, אז אצטרך למצוא עת מתאימה רק כדי לנסות ולבדוק איך זה שם...)
תודה לכולם!!!
כנראה שזה קשור, אם כי זה קצת מוזר. בכל מקרה רוב העורכים פה גולשים דרך נטפרי, ולא מעט עורכים משתמשים בעמדות מחשבים. בהצלחה.
חלק מחנויות האינטרנט חוסמות במצב עריכה.
תודה
אולי תציין מה הוא כותב לך חוץ מ"אופס"
ומה תמונת הרקע וכו'
אופסס..
כתובת זאת סגורה לפי הגדרות הקהילה אליה אתה שייך.
וברקע ציור של פרח
זה כנראה חסימה מקומית של הקהילה בנטפרי שבה המחשב רשום.
תבדוק בבקשה אם כאן אתה כן יכול להכנס טיוטה:רבי אהרן משה מעלם
תודה רבה, אך לא. המסך נראה בדיוק אותו דבר כמו המודבק מעלה.
אגב, ובהזדמנות זו ברכות בכל הנצרך לכל המשתמשים המיוחדים שזכיתי להכיר!!
לא יאומן כמה שרים חשובים משרתים בארמון של בורא עולם בהסתר פנים.
לא ממש בהסתר פנים :)
הרבה הצלחה.
צהריים טובים,
שמעתי שהחתם סופר אומר שב"אלקי נצור" בנוסח של "ושפתותי" הכוונה לפעמיים "שפתי", שפתי הלב ושפתי הפה.
אז לעניין דנן, האם זה לא ממש בהסתר "פנים" (של צד א'), או שזה גם לא ממש בהסתר "פנינים" (של שני הצדדים)?
|
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים באפשרותך לגשת:
|
הנחיות וסיוע: | |
| כדאי מאד להקדיש שעה לעבור על כל הקישורים המופיעים כאן. הם יועילו לך רבות בהמשך עבודתך. | ||
תודה
תודה
תודה
תודה
|מקום הולדתו: בגדאד שבבבל ||מקום פטירה: ירושלם. ישראל.
עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך
כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [1])
- ↑ על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב הגה"צ רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'
על הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון. חכם ברוך. מעלם
הרב ה"תולדות אהרן ומשה". ציון. חכם ברוך. מעלם
