שיחה:שה האלוהים

ארכיונים

ארכיון

האלוקים?

זה עבודה זרה, מפעילי מערכת‌‌‌‌‌‏ אם אפשר להחזיר את זה לאלוהים. חד גדיא • שיחה 17:50, 29 במרץ 2026 (IDT)

מה הביא אותך לקביעה הזאת? מקוה • שיחה • י"ב בניסן ה'תשפ"ו 05:11 (IDT) 05:11, 30 במרץ 2026 (IST)

@מקוה כידוע כיוון שהנוצרים מאמינים בשילוש, ושה האלוהים הכוונה לאותו האיש, שהיה קרבן של האלוהים (אביו כביכול עפ"ל), ואם כן כיוון שמילה אלוהים כאן מתייחסת ל"אביו" של אותו האיש, הרי זה כאחד משלושת חלקי השילוש, דהוי ע"ז. חד גדיא • שיחה 11:24, 30 במרץ 2026 (IDT)

המילה אלקים מתייחסת לרכיב האב שבשילוש כלומר לבורא העולם. מוקיר רבנן (שיחה) 13:08, 30 במרץ 2026 (IDT)

לא, אבל שזה ביחס לנוצרים, הרי זה חלק מהשילוש, אפילו שאצלינו החלק הזה הוא האמיתי (מתוך השלושה). חד גדיא • שיחה 13:10, 30 במרץ 2026 (IDT)

אני לא חושב שאתה צודק שבמקרה כזה זה לא שם קדוש. קח למשל " In go-d we trust" ברור שזה שם קדוש אף שהוא נאמר בפי הנוצרים. לא? מוקיר רבנן (שיחה) 13:15, 30 במרץ 2026 (IDT)

שתשמע גוי אומר Oh my G-od הוא נראה לך חושב על השילוש ודומיו באותו רגע? הוא מתכוון לבורא העולם ותו לא, אבל שאתה נכנס לליטורגיה הנוצרית (כמו במקרה דידן) שהם אומרים שה האלוהים הנושא חטאת עולם וכו', היינו ישו שהיה כביכול קרבן של האלוקים לכפר על באי העולם. ושאתה אומר במקום אלוהים אלוקים אתה הופך את זה ללגיטימי כלפי היהדות, כנ"ל הקומדיה האלוהית, והאל האב (נצרות), למה שם אתה לא משנה את זה להקומדיה האלוקית והקל האב (נצרות)... זה אותו דבר. חד גדיא • שיחה 13:21, 30 במרץ 2026 (IDT)

נכון שהוא מתכוון לבורא עולם, אבל מי זה בורא העולם שהוא מתכוון אליו? זה האל האב מהטרינטי במקרה הטוב או לכל השילוש במקרה הפחות טוב. עפ"ל.
באמת לא ברור לי שעפ"י מדיניות המכלול לא צריך לשנות את שם הערך במקרים שציינת. תלוי אם המדיניות גובשה כתוצאה מרגישות בלבד או ממניעים הלכתיים שאז גם יש לבדוק.
מענין לבדוק את הנושא בהלכה, עד כמה שיש צורך בכלל להמנע מלכתוב שם קדוש, האם יש הבדל. לא יודע. מוקיר רבנן (שיחה) 13:36, 30 במרץ 2026 (IDT)

@מוקיר רבנן אפילו אם נאמר שהאל האב שלהם זה בורא העולם שלנו (עד כמה שאפשר לומר זאת), אבל ביחס אליהם האל האב הוא חלק משילוש, ואם כן זה ע"ז, (כמו רוח ה"קודש" וישו) אז שאני מדבר על האל האב ביחס אלינו זה לא ע"ז, אבל ביחס אליהם זה חלק משילוש, וזה ע"ז. חד גדיא • שיחה 13:55, 30 במרץ 2026 (IDT)

אז אנחנו חוזרים לשאלה האם כשנוצרי מדבר על חלק האב הוא מדבר על מישהו קדוש או לא... מוקיר רבנן (שיחה) 14:44, 30 במרץ 2026 (IDT)

אני קורא את הדיון שוב וקולט שטעיתי במשפט הזה, לדעת מי שסובר ששם קדוש הוא גם בלשון זרה ושראוי לנהוג בו כבוד לכאורה צריך למצוא חילוק למקרה כאן, אבל כמובן שיש פוסקים שאומרים שאין במילה הלועזית שום קדושה (רמ"פ למשל), ואני מדבר רק על הצד שהנוהג במכלול הוא לא הדיון כרגע. מוקיר רבנן (שיחה) 15:10, 30 במרץ 2026 (IDT)

כן אבל בליטורגיה נוצרית זה וודאי ע"ז, וזה הנידון דידן. חד גדיא • שיחה 15:13, 30 במרץ 2026 (IDT)

זה גם לא וודאי, זו מחלוקת רמב"ם ותוס' ואאל"ט הרמ"א פוסק כמו תוס' (שמותר לבן נח לעבוד בשיתוף) מוקיר רבנן (שיחה) 15:19, 30 במרץ 2026 (IDT)

למיטב זכרוני נפסק שהנצרות היא ע"ז ורק דעת ר"ת שבן נח אינו מוזהר על השיתוף, אך גם אם נאמר שזה לא ע"ז מדין שיתוף זה ע"ז מדין הגשמה. חד גדיא • שיחה 15:22, 30 במרץ 2026 (IDT)

זה תלוי אם אמונת השילוש היא בעצם ריבוי אלוהות או אחדות מורכבת. מוקיר רבנן (שיחה) 15:32, 30 במרץ 2026 (IDT)

זה המחלוקת של השו"ע והרמ"א? (אם הכוונה להגשמה אין ספק ששום נוצרי לא מכחיש את "בתולת" מרים עפ"ל...) חד גדיא • שיחה 15:37, 30 במרץ 2026 (IDT)

לא זכור לי שהשו"ע חולק על הרמ"א בנושא הזה, יש מצב שאני טועה.
נזכרתי עכשיו שיש גם את דעת המאירי שבכלל מפקיע שם עבודה זרה מהנצרות, אבל אני זז כעת, אז פרשתי בנקודה זו.
מזמין את @מקוה לעשות כרוחב דעתו.
באופן אישי מתחבר לדעתך, כנראה גם משום שמלכתחילה אני לא רואה טעם גדול בגיור הזה במכלול. מוקיר רבנן (שיחה) 15:41, 30 במרץ 2026 (IDT)

@חד גדיא משאיר לך שיעורי בית להביא לי מ"מ שהגשמה היא בהכרח ע"ז. (ולא רק טעות יסודית בהשקפה שמוגדרת כמינות). סגור? מוקיר רבנן (שיחה) 15:45, 30 במרץ 2026 (IDT)

יש לי אם כבר שני דברים לברר: א' שהגשמה זה ע"ז. ב'. האם השילוש זה ריבוי אלהות או אלהות מורכבת, למרות שמה שהבנתי זה אחדות מורכבת, צריך לבדוק את זה יותר טוב. חד גדיא • שיחה 15:47, 30 במרץ 2026 (IDT)

לגבי הגשמה, הראב"ד ועוד (לא זוכר כעת, התכתבתי על זה פעם עם משתמש:מישהו) כותבים במפורש שאף על פי שזו טעות זו אפילו לא כפירה, בטח שלא ע"ז. מוקיר רבנן (שיחה) 12:43, 31 במרץ 2026 (IDT)

לדעת הרמב"ם שלהקב"ה אין גוף, כל העובד לאובייקט שמבחינת העובד הוא בעל גוף, גם אם הוא קורא לו בשם הוי"ה, ומשוכנע שהוא ברא שמים וארץ, והוציא את עם ישראל ממצרים, הוא עובד לאל אחר מאלוקינו ועל כן מוגדר כעובד עבודה זרה.

והואיל ולשיטתם האל הוא בעל גוף המקיים יחסים עם נשים (על ידי רוח ה"קודש") הם עובדי אלילים לענ"ד.) חד גדיא • שיחה 21:39, 31 במרץ 2026 (IDT)

וזה רק לפי הפרוטסטנטים, אבל לקתולים זה וודאי שהוי ע"ז בוודאות, כיוון שהם מאמינים ב"קדושים" ומשתחווים לצלב. וכל תפילה שלהם מתכוונת לע"ז בכללות (כלל השילוש), ושהם אומרים שה האלוהים היינו חלק מהשילוש, והוי ע"ז גמורה.

לסיכום:

לקתולים, האורתודוקסים וכל המסתעף: הוי ע"ז מדין שיתוף, והדומה לו.

לפרוטסטנטים, הלותרנים האוונגליזם וכד': הוי ע"ז מדין הגשמה, (אמנם לראב"ד ושאר הראשונים שהגשמה לא הוי ע"ז, אין כאן ע"ז.)

אבל גם לשיטת הראב"ד הוי ע"ז כיוון שכאן מדובר במזמור גרגוריאני קתולי, וזה וודאי שלכו"ע הקתולים הם עובדי ע"ז, (אולי למעט ר"ת שהגויים לא מוזהרים על השיתוף). חד גדיא • שיחה 21:54, 31 במרץ 2026 (IDT)

אנסה להגיב מסודר: א. לדעת הרמב"ם האיש הזה הוא מין ולפי"ז הנוצרים הם מינים. ב. אני חושב (לא בטוח בכלל) שאתה מחליף בין הפרוטוסטנטים (שאגב, אי"צ לציין כל תת קבוצה שלהם בנפרד) לאורתודוכסים: הפרוטוסטנטים דומים לקתולים באמונת השילוש שלהם, והם מאמינים באחדות מורכבת מ-3 אישויות שוות פחות או יותר, ואילו האורתודוכסים מאמינים באחדות מורכבת שמורכבת מ-3 ישויות כשלאל יש עליונות כלשהי. (רוח הקודש יוצאת רק ממנו ולא משניהם). ג. הרעיון של שיתוף הוא שיש כאן מישהו שהוא אלוקים האמיתי, אחרת זה לא שיתוף אלא סתם פוליתאיזם, ולכן כל התחקיר הזה פחות רלוונטי. ד. בכל מקרה קצת גלשנו לטעמי מהדיון. בראש שלי מלכתחילה אין בעיה הלכתית לכתוב במכלול שה"ש כמות שהוא, וכל הגיורים שמתבצעים ונהוגים פה הם רק מחמת רגישות מוצדקת של המשתמשים, אבל במקרה שמדובר במוטיב נוצרי הרגישות המדוברת לא קיימת ואין בעיה לכתוב כרגיל לכו"ע. ולכן אם אף אחד מעורכי אספקלריה‌‌‌‌‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‏ לא יתנגד אשנה את שם הערך לשה האלהים. מוקיר רבנן (שיחה) 13:36, 12 באפריל 2026 (IDT)

@חד גדיא בוצע מוקיר רבנן (שיחה) 09:17, 15 באפריל 2026 (IDT)