שיחה:חילול השם
תגובה אחרונה: לפני 7 חודשים מאת מוקיר רבנן בנושא חילול השם
- הועבר מהדף שיחת משתמש:למאי נ"מ
בקשר לעריכה זו, שים לב, החיוב למסירות נפש בפרהסיה הוא משום חילול השם (עד כמה שזכור לי לפחות) אפרון (שיחה) 14:38, 9 באפריל 2024 (IDT)
- לא משום קידוש השם? למאי נ"מ • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד (IDT) 14:39, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @למאי נ"מ מצדד כאפרון - עי' רמב"ם על חילול השם ואולם חי אני • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד 14:46, 9 באפריל 2024 (IDT)
- עכ"פ לדעת הרמב"ם, נראה שאין חילוק, ובכולם הוא כותב: "כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר – הרי זה קידש את השם ... ועבר ולא נהרג – הרי זה מחלל את השם" (הל' יסוה"ת פ"ה ה"ד). איש הישראלי (שיחה) 14:57, 9 באפריל 2024 (IDT)
- אכן, שני הדינים נגזרים מאותו פסוק. אסור לחלל את השם ומצווה לקדש את השם. השאלה היא האם חיוב המסנ"פ הוא מצד שלא לחלל את ה', או מצד קידוש ה'. אאל"ט מברכים "המקדש שמו ברבים" בעת שמוסרין הנפש. למאי נ"מ • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד (IDT) 15:00, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @איש הישראלי, זה לא דומה, בשאר המצוות הסיבה היא לא בגלל חילול ה', מי שעובר גורם לחלול ה', להבדיל לעבור בפרהסיה סיבת הדין היא החילול ה'. אפרון (שיחה) 15:06, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @אפרון ובפהרסיה נאמר "יהרג ואל יעבור" ואולם חי אני • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד 15:23, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @ואולם חי אני, השאלה היא האם יש הבבל בין ג' עבירות לשאר עבירות בפרהסיה כלפי "חילול השם", לדעתי כן וזה מה שהסברתי. אפרון (שיחה) 15:24, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @אפרון, קשה לומר שהרמב"ם מחלק בין החיוב לבין התוצאה (אם לזאת כוונתך). בה"א שם הרמב"ם פותח: "כל בית ישראל מצווין על קידוש השם ... ומוזהרין שלא לחללו ... כיצד וכו'", ומביא (ה"ב–ג) כמה אופנים, בהם פרהסיא. ומסיים (ה"ד) "כל מי שנאמר וכו'" (כנ"ל). איש הישראלי (שיחה) 15:35, 9 באפריל 2024 (IDT)
- קובץ יסודות וחקירות - קידוש השם וחילול השם:
בחלוקת הדינים הללו נחלקו הראשונים: הרמב"ם (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה סג) והחינוך (רצה ד"ה וכתב) כללו את כל הדינים הללו באיסור חילול השם, וכללו את החיוב למסור את הנפש בשעת השמד ובשלוש העבירות כדין אחד (ולכן מנו את כולם כשלושה דינים).
והגרי"פ פערלא (על הרס"ג לא תעשה לג בתחילתו) בדעת הסמ"ק חילק שהם שלוש מצוות נפרדות: מצוות אהבת השם נאמרה על שלוש העבירות ועל עבודת ה' בשמחה, מצוות קידוש השם נאמרה על שאר העבירות בפרהסיא, חילול השם נאמר על תלמיד חכם שיזהר במעשיו. אפרון (שיחה) 16:12, 9 באפריל 2024 (IDT)- לכאורה אם החיוב לההרג רק בפרהסיה נלמד מהמילים ונקדשתי בתוך בני ישראל, הדין מגיע מהעשה של ונקדשתי ולא מחילול ה'. אם כי ברמב"ם לא נראה חילוק כזה. מוקיר רבנן (שיחה) 08:56, 10 באפריל 2024 (IDT)
- קובץ יסודות וחקירות - קידוש השם וחילול השם:
- @אפרון ובפהרסיה נאמר "יהרג ואל יעבור" ואולם חי אני • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד 15:23, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @איש הישראלי, זה לא דומה, בשאר המצוות הסיבה היא לא בגלל חילול ה', מי שעובר גורם לחלול ה', להבדיל לעבור בפרהסיה סיבת הדין היא החילול ה'. אפרון (שיחה) 15:06, 9 באפריל 2024 (IDT)
- אכן, שני הדינים נגזרים מאותו פסוק. אסור לחלל את השם ומצווה לקדש את השם. השאלה היא האם חיוב המסנ"פ הוא מצד שלא לחלל את ה', או מצד קידוש ה'. אאל"ט מברכים "המקדש שמו ברבים" בעת שמוסרין הנפש. למאי נ"מ • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד (IDT) 15:00, 9 באפריל 2024 (IDT)
- עכ"פ לדעת הרמב"ם, נראה שאין חילוק, ובכולם הוא כותב: "כל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר – הרי זה קידש את השם ... ועבר ולא נהרג – הרי זה מחלל את השם" (הל' יסוה"ת פ"ה ה"ד). איש הישראלי (שיחה) 14:57, 9 באפריל 2024 (IDT)
- @למאי נ"מ מצדד כאפרון - עי' רמב"ם על חילול השם ואולם חי אני • שיחה • א' בניסן ה'תשפ"ד 14:46, 9 באפריל 2024 (IDT)
- סוף העברה