שבועת מגרש הטניס
 | |
| משתתפי שבועת מגרש הטניס. במרכז, מרים את ידו, עומד ז'אן סילבן באיי (ציור של ז'אק-לואי דויד התלוי במוזיאון קרנוולה בפריז) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אספה |
| מדינה |
 צרפת |
| מיקום | ארמון ורסאי |
| מארגן |
ז'אן סילבן באיי ז'אן ז'וזף מונייה אונורה מירבו |
| מספר משתתפים | 577 |
| תקופה | 20 במאי 1789 |
שבועת מגרש הטניס (בצרפתית: Serment du Jeu de paume) הוא אירוע שהתרחש בפריז, צרפת ב-20 ביוני 1789, בתקופת המהפכה הצרפתית. באירוע השתתפו נציגי המעמד השלישי, בהנהגתם של ז'אן ז'וזף מונייה וז'אן סילבן באיי, ובמהלכו נשבעו משתתפיו לשמור על אחדותם עד לכינון חוקת הממלכה. אירוע זה הפך לאחד מהאירועים המכוננים של המהפכה הצרפתית.
רקע
ערך מורחב – אספת המעמדות
החל משנת 843 התקיימה בצרפת מונרכיה בהנהגת מלכי צרפת שהיו שליטים טוטליטריים. מצב זה בו לא הייתה לעם השפעה על קבלת ההחלטות שהשפיעו על חייו גרם למירמור רב. במענה לדרישת העם החליט המלך פיליפ הרביעי, ב-1302, למנות את אספת המעמדות על מנת שתייעץ לו על אופן ניהול הממלכה. בגוף הזה ניתן ייצוג למעמדות השונים בצרפת שכללו את:
- המעמד הראשון היה מעמד הכמורה שייצג כחצי אחוז מאוכלוסיית צרפת
- המעמד השני כלל את האצולה שמנתה כשני אחוז מאוכלוסיית צרפת
- המעמד השלישי שכלל כ-97% מאוכלוסיית צרפת. אוכלוסיית מעמד זה הייתה רב גונית ונעה בין סוחרים עירוניים עשירים לאיכרים עניים.
מאז היווסדה התקשתה האספה להתכנס ולהשפיע. מצד אחד החלטת פיליפ הרביעי הייתה שלמרות חוסר האיזון באוכלוסייה יהיה לכל מעמד משקל שווה באספה (דהיינו 33%). יתרה מזו המלך נתן לכמרים ולאצולה זכות וטו על החלטות שעלולות לפגוע בזכויות של אותן מעמדות. החלטות אלו, שנתמכה בחלקן על ידי שני המעמדות הראשונים, גרמו למירמור בקרב המעמד השליש שייצג את רוב העם. מצד שני התנגדו רבים ממלכי צרפת לעצם הרעיון של האספה ופעלו על מנת לחזק את מעמדם האישי ולהחליש את האספה מחשש שיהווה גוף ביקורת על החלטותיהם ואמצעי לערער על מעמדם.
כינוס 1789
- ערך מורחב – אספת המעמדות של 1789
ב-5 במאי 1789 התכנסה אספת המעמדות כדי לדון ולטפל במצב הכלכלי הקשה בצרפת. טרם התכנסות האספה הובטח לנציגי המעמד השלישי משקל כפול לנציגים שלהם. אותם נציגים הביאו לשולחן הדיונים שלל רעיונות לתיקונים חוקתיים שנגעו אכן במצב הכלכלי אבל בנוסף נועדו לשפר אספקטים רבים בחיי העם הצרפתי.
במעמד הפתיחה בוורסאי, בו נכחו מלך צרפת לואי השישה עשר ושריו, התברר לנציגי המעמד השליש שהיתרון שהובטח להם היה הבטחה ריקה מתוכן. שינוי זה גרם למרמור רב ובסופו של נאלץ המלך לסגת מהחלטתו זו.
בהמשך, כשהוקראו נושאי הדיונים של האספה, לא הוזכרו כלל השינויים בחוקה שדרשו נציגי המעמד השלישי. התעלמות זו הביאה, ב-17 ביוני, את צירי מעמד זה, בהנהגת ז'אן סילבן באיי, אונורה מירבו וז'אן ז'וזף מונייה, לפזר בכוח את האספה. במקומה הכריזו על כינון האספה הלאומית בה מימשו נציגי המעמד השלישי את ייצוגם האמיתי באוכלוסייה.
שבועת מגרש הטניס
המלך, לואי השישה עשר, התנגד להחלטות אלו ולכן ב-20 ביוני הורה על סגירת האולם בו התקיימו דיוני האספה. נציגי המעמד השלישי החליטו להעביר את האספה לאולם אחר ששימש כמגרש הטניס המלכותי והמשיכו בדיוניה שם.
כדי לחזק את עמידת המעמד השלישי על עמדותיו נקראו כל נציגיו לחתום על שבועה שבמהותה הייתה מהפכנית וקבעה כי הסמכות הפוליטית נובעת מהעם ומנציגיו ולא מהמונרכיה. תקציר נוסח השבועה היה כדלקמן:
בהתחשב בכך שהאספה הלאומית נקראה לכונן את חוקת הממלכה, להביא לידי חידוש הסדר הציבורי ולשמור על עקרונות המלוכה האמיתיים, שום דבר לא ימנע ממנה להמשיך בדיוניה בכל מקום בו תיאלץ להקים את עצמה. האסיפה הלאומית קיימת בכל מקום בו חבריה מתאספים. כל חברי אסיפה זו נשבעים מיד שבועה חגיגית שלעולם לא ייפרדו ומסכימים להתאסף מחדש בכל מקום שהנסיבות דורשות זאת עד שחוקת הממלכה תיווסד ותתבסס על יסודות איתנים וכי לאחר שנשבעו כל החברים ביחד וכל אחד לחוד מאשרים החלטה בלתי מעורערת זו בחתימתם[1]
— שבועת מגרש הטניס, 20 ביוני 1789
מתוך 577 נציגי המעמד השלישי שנמצאו באספה חתמו 576 על השבועה.
בעקבות המהלך יוצא הדופן של נציגי המעמד השלישי מיהר שארל העשירי, אחיו של המלך לואי, לשכור את מגרש הטניס ליומיים הבאים כדי למנוע התכנסות נוספת וחברי האספה הלאומית נאלצו להעביר את פעילותם לקתדרלת ורסאי (אנ').
כדי לא לאבד את השליטה על האספה נאלץ המלך לואי ה-16 להורות למעמדי הכמורה והאצולה להצטרף למעמד השלישי באספה הלאומית כדי ליצור את האשליה שהוא שולט בה.
לאחר השבועה
היסטוריונים רואים בטקס השבועה במגרש הטניס את אחד הסמלים המשמעותיים של המהפכה הצרפתית. השבועה סימנה, לראשונה, את הצלחת אזרחי צרפת להתנגד למלך. וכן סירובה של האספה הלאומית לסגת מדרישותיו של המלך אילץ אותו לעשות ויתורים.
השבועה עוררה מגוון פעילות מהפכניות ברחבי צרפת ובכך התחזק מעמדה של האספה.
ב-27 ביוני 1789 אישר לואי ה-16, רשמית, שההצבעות תתקיימנה על סמך ספירת ראשי הנבחרים ולא על סמך כוחו של כל מעמד ובכך נענה לדרישות המעמד השלישי. ויתורים אלו לא הרגיעו את התסיסה של בני המעמד השלישי ובהמשך התחוללו אירועים מהפכניים נוספים כמו כיבוש הבסטיליה (ביולי 1789), ביטול הפיאודליזם (באוגוסט) והכרזת זכויות האדם והאזרח (ב-26 באוגוסט). ב-1791 נחתמה החוקה הצרפתית שהגדירה מחדש את ארגון הממשלה הצרפתית, את מערכת המיסוי, את זכות הבחירה לגברים ואת גבולות סמכויות הממשלה.
הנצחה ומורשת
- האולם בו התקיים טקס השבועה הוכרז כאתר מורשת והוא אחד מהחדרים בארמון ורסאי הפתוחים למבקרים. באולם מוצגים ציורים, פסלים וכו' המתייחסים לאירוע עצמו ולמהפכה הצרפתית. על אחד מקירותיו מוצג ציור גדול (לא גמור) של ז'אק-לואי דויד המתאר את הטקס (אנ')[2][3][4][א].
- במרכזה של כיכר הבסטיליה בפריז מוצגים תבליטי ברונזה המתייחסים לאירועים שונים הקשורים למהפכה הצרפתית וביניהם תבליט המתאר את "שבועת מגרש הטניס".
- ההיסטוריון והסופר ז'ול מישלה היטיב לתאר את המשמעות של הטקס:
מגרש הטניס היה מקום עצוב, מכוער, לא מרוהט, עני... והוא היה טוב עוד יותר בזכות זה. האסיפה שם הייתה ענייה, ובאותו יום ייצגה את העם ביתר שאת. הם נשארו עומדים כל היום, בקושי ספסל עץ בידיהם. זה היה כמו עריסה לדת החדשה, האורווה שלה בבית לחם
— ז'ול מישלה, "ההיסטוריה של המהפכה הצרפתית", 1952
קישורים חיצוניים
- שבועת מגרש הטניס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אספת המעמדות והמהפכה הצרפתית, באתר thoughtco.com
- Robinson, James Harvey, שבועת מגרש הטניס, באתר JSTOR, 1896
- שבועת מגרש הטניס, באתר history.com
- שבועת מגרש הטניס, באתר ebsco.com
- שבועת מגרש הטניס, באתר alphahistory.com
- תמונות הקשורות לשבועת מגרש הטניס, באתר גטי אימג'ס
Ow0rjq6kt1Q סיור מצולם באולם הטניס בוורסאי, סרטון באתר יוטיוב
ביאורים
- ↑ התמונה הגדולה המוצגת באולם הטניס היא סקיצה לא גמורה. התמונה השלמה והגמורה (מוקטנת) מוצגת במוזיאון קרנוולה
הערות שוליים
- ↑ נוסח שבועת מגרש הטניס, באתר wp.stu.ca
- ↑ אולם הטניס בוורסאי כיום, באתר en.chateauversailles.fr
- ↑ אולם הטניס בוורסאי, באתר versailles-tourisme.com
- ↑ ציורו המוקטן של ז'אק-לואי דויד, באתר מוזיאון קרנוולה
שבועת מגרש הטניס41675225Q60022