שאול רזיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאול רזיאל

שאול רזיאל (12 בספטמבר 192820 בספטמבר 1993) היה מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות בשנים 1993-1984.

ביוגרפיה

שאול רזיאל נולד בשם פאול-פאבל (בארץ נקרא פייסי) רבינוביץ' בעיר טפליצה-שנאו בחבל הסודטים, צ'כיה, אביו אברהם היה בעל מפעל טקסטיל. במרץ 1939 עלה עם משפחתו לישראל, הם התיישבו בחיפה, בישראל אביו עסק במסחר בטקסטיל. למד בבית הספר הריאלי מכיתה ה' ובשנה האחרונה ללימודיו למד בגימנסיה ביאליק. היה מדריך וראש שבט בתנועת הצופים, בגיל 13 הצטרף לגדנ"ע, למד קשר ואימון בנשק וב-1942, בהיותו בן ארבע עשרה, התגייס לאצ"ל. במסגרת האצ"ל עסק בפעולות הסברה והדבקת כרוזים. בשלב מאוחר יותר לקח חלק בפיצוץ קו הדלק מתחת לגשר בתי הזיקוק בחיפה. בהיותו בן 15 נעצר בידי הבריטים.

לאחר בחינות הבגרות ובמסגרת שנת שירות רזיאל התגייס לנוטרות ושירת בשמירה במפקדת הבולשת הבריטית בחיפה ועסק בריגול. רזיאל נתפש ונעצר בשנית (1946) ונכלא במחנה המעצר בלטרון לתקופה של כשנה.

באוגוסט 1947 גורש מישראל והגיע לפראג. התמנה מטעם האצ"ל לסגן מפקד האזור שכלל את צ'כוסלובקיה ואת הגשר של הארגון עם פולין והונגריה. הוא היה פעיל בגיוס אנשים, תעמולה, הדרכה, גיוס כסף, אימון נשק והברחה. אחר-כך הגיע לאיטליה, ובמרץ 1948 הגיע למפקדת האצ"ל בפריז, שם עסק באימון בנשק ולבסוף הגיע למרסיי. במרסיי היה מפקד אחד משני המחנות שעלו לישראל אחר-כך עם אוניית הנשק אלטלנה.

שב לארץ ביוני 1948. עם שובו התגייס לצה"ל ושירת במשך שלוש שנים (כולל שנת שירות קבע) כלוחם וכקצין בגדוד 51 של חטיבת גבעתי, השתחרר בדרגת סגן. השתתף בכל מלחמות ישראל, ב-1990 השתחרר משירות מילואים בדרגת סגן-אלוף. ב-1949 שינה את שמו לשאול רזיאל.

בשנת 1951 התחיל ללמוד בטכניון בחיפה. בתקופת לימודיו היה חבר באגודת הסטודנטים בטכניון, בוועד הסטודנטים הארצי ויו"ר המועצה של אגודת הסטודנטים בטכניון. היה שליח הסתדרות הסטודנטים בקונגרס הסטודנטים בוורשה. בשנת 1955 סיים את לימודיו בפקולטה להנדסה כימית של הטכניון וקיבל תואר מוסמך למדעים. כשנתיים לאחר מכן קיבל את התואר השני (אינג'ניר).

במהלך לימודיו היה ממקימי ומנהלו של בית ספר ערב להכנת מבוגרים לבחינות בגרות חיצוניות, שהוציא אלפי בוגרים.

ב-1955 רזיאל החל לעבוד בחברת "כימיקלים ופוספטים" בה כיהן בזה אחר זה בתפקידי תכנון, ניהול ייצור, ניהול מסחרי ולבסוף ניהול טכני של החברה, שכללה אותה תקופה הן את מפעלי "דשנים וחומרים כימיים" בחיפה והן את מפעלי "פוספטים בנגב". הוא פעל לפיתוח השווקים הבינלאומים הראשונים של פוספט ומוצריו באירופה ובמזרח הרחוק.

בשנת 1970, לאחר 16 שנות עבודה בכי"ל, התמנה למנהלם של מפעלי "שמן תעשיות" בחיפה, תפקיד בו כיהן במשך חמש שנים. במהלך כהונתו פותחו עשרות מוצרים חדשים. באותה עת הקים וניהל מפעל פרטי לייצור וייצוא של כימיקלים למזון.

ב-1975, עם הקמת התשלובת התעשייתית של קבוצת "גדות", התמנה למנהל חטיבת תעשיות ההמשך, בה כיהן כמנכ"ל עד 1984.

בשנת 1984 שאול רזיאל התמנה למנכ"ל רשות הנמלים על ידי שר התחבורה חיים קורפו והיה למנהלה הראשון של הרשות שלא הגיע מהמגזר הצבאי, אלא התעשייתי. קודמיו בתפקיד היו חיים לסקוב, אהרון רמז ויצחק רהב. רזיאל דחף בשנות ה-80 להכפפת רכבת ישראל לרשות. ב-1988 מוזגה רכבת ישראל עם רשות הנמלים ונוסדה רשות הנמלים והרכבות, רזיאל כיהן כמנכ"לה עד לשנת 1993. בראשית שנות התשעים היה מחזור הרשות למעלה ממיליארד דולר בשנה והיא העסיקה כ-4000 עובדים.

רזיאל היה פעיל בגופים ציבוריים שונים וביניהם חבר הוועד המנהל של הטכניון בחיפה, אוניברסיטת חיפה ודירקטור בחברות בת של הרשות, יו"ר ארגון המובילים העולמי- איצק"א.

היה חבר סניף תנועת החרות בחיפה, כולל חברות במועצתו ובהנהלתו, ציר לוועידות וחבר מרכז. עמד בראש ארגון הבחירות במספר מערכות בחירות לכנסת ולעיריה. ב-1993 התמודד על תפקיד מועמד הליכוד לראשות העיר חיפה מול חה"כ מאיר כהן-אבידב ולא נבחר. שימש מספר שנים כיו"ר ברית חיילי האצ"ל בחיפה ובצפון ובהנהלה הארצית של הברית וחבר בהנהלה הארצית של ותיקי התנועה. במשך שנים רבות מדריך תלמידים לעבודת גמר בכימיה בבית הספר הריאלי.

בעל "עיטור לוחמי המדינה", "אות המשמר", "אסירי שלטון המנדט", "עלייה", "אות השבי", "אות האצ"ל", "אות המשמר האזרחי", ועיטור כל מלחמות ישראל עד 1989.

שאול רזיאל נפטר מדום לב ב-20 בספטמבר 1993, שבוע אחרי יום הולדתו ה-65 ועשרה ימים לפני מועד פרישתו לגמלאות כמנכ"ל רשות הנמלים והרכבות.

היה נשוי ליעל (יולי) לבית לייבוביץ', התגורר בחיפה, אב לשתי בנות.

על שמו קרויה תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל.

ביבליוגרפיה

  • בצלאל רובין, "שאול רזיאל – מנכ"ל רשות הנמלים", מעריב, יום שישי, 27 ביולי 1984, עמ' 12.
  • נורית כהנא, "לא רק חזון, אלא חוזים", הארץ, 29 ביולי 1987, עמ' 13.
  • זאב כץ (מראיין), עדות שאול רזיאל על פעילותו באצ"ל בחיפה.
  • סטלה קורין-ליבר, "זהו זה, הלך הכסף" (ריאיון עם שאול רזיאל), המגאזין – שבועון גלובס, כתבת שער, 17 במאי 1991, עמ' 1, 4 – 5.
  • אבי כפירי, "למה לא פוליטיקה עכשיו" (ריאיון עם שאול רזיאל), בעיתון קול חיפה, 23 באוגוסט 1991, עמ' 41.
  • שי רזיאלי (מראיין), בתוכנית "בנעלי בית", ברדיו מקומי חיפה, 1992.
  • ירח טל, "שיחת היום עם שאול רזיאל", בעיתון הארץ, 24 במאי 1992, עמ' 7.
  • גיא רימון ריילי, "רזיאל שוקל לרוץ באופן עצמאי", בעיתון קול חיפה, 23 באוקטובר 1992, עמ' 11.
  • בני ברק, "תושבי הפרברים, הרכבת", במוסף ממון של העיתון ידיעות אחרונות, 27 באוקטובר 1992.
  • דוד חיון, "לרזיאל היו עוד תוכניות", גלובס הערב, יום רביעי, 22 בספטמבר 1993, עמ' 41.

קישורים חיצוניים