לדלג לתוכן

רקטוצלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
רקטוצלה
Rectocele
תחום גינקולוגיה

רקטוצלה (Rectocele), ידועה גם כבלט הרקטום לנרתיק, היא מצב רפואי אצל נשים שבו החלחולת (רקטום) בולטת אל תוך הנרתיק. המצב נגרם כתוצאה מהיחלשות של שרירי ורצועות רצפת האגן.

שתי סיבות נפוצות למצב זה הן לידה וכריתת רחם.[1] רקטוצלה נוטה להופיע גם עם צורות אחרות של צניחת איברי האגן, כגון אנטרוצלה, סיגמואידוצלה וציסטוצלה.[2]

למרות שהמונח מתייחס לרוב למצב זה אצל נשים, גם גברים יכולים לפתח אותו. רקטוצלה אצל גברים אינה שכיח, וקשורה לכריתת הערמונית.[3]

סימנים ותסמינים

במקרים קלים, ייתכן שלא יהיו תסמינים כלל. ככל שהרקטוצלה מחמירה עשויים להופיע תסמינים כמו תחושת כובד בנרתיק, בלט בתוך הנרתיק או תחושת גוש היוצא ממנו, קושי במתן צואה או התרוקנות לא שלמה, עצירות, לחץ באזור הפרינאום (האזור שבין הנרתיק לפי הטבעת), אי נוחות או כאב.[4][5][6] ייתכן גם כאבי דיספראוניה. כאשר הבלט גדל, הוא עשוי לבלוט אל מחוץ לפתח הנרתיק; במקרים אלה רירית הנרתיק נחשפת לסביבה החיצונית, ובשל כך קיימת סכנה לשחיקה ולדימום.[5]

לעיתים החדרת אצבע לנרתיק ולחיצה על הדופן האחורית שבין הנרתיק לרקטום או החדרת אצבעות לפי הטבעת לריקון הצואה, מסייעות בתנועת המעיים וריקונם.[6][7]

גורמים

רקטוצלה נגרמת מהיחלשות או מפגיעה ברקמות התומכות שבין החלחולת לדופן האחורית של הנרתיק. במצב זה, הדופן הקדמי של החלחולת נדחפת לתוך הדופן האחורית של הנרתיק, עד שנוצרת בליטה בתוך חלל הנרתיק. בליטה זו יכולה להיות קלה ונטולת תסמינים או חמורה עד כדי יציאה אל מחוץ לפתח הנרתיק.[6][8]

הגורמים העיקריים לכך כוללים טראומה מיילדותית (כגון לידת ואקום, לידת מלקחיים או קרעים בחיץ הנקבים), לידות נרתיקיות מרובות או ממושכות, פגיעה עצבית במהלך הלידה, גיל מבוגר ואטרופיה של הרקמות, וכן מאמץ מתמשך עקב עצירות כרונית או הפרעות בתפקוד הסוגר.[1][5]

נטייה תורשתית או מבנה רקמות חיבור חלש, וכן היסטוריה של ניתוחים גינקולוגיים או רקטאליים, מעלים את הסיכון להתפתחות רקטוצלה. במקרים נדירים, היעדר מולד של חיץ הנקבים עלול לגרום לרקטוצלה.[1][8]

אבחנה

אבחון של רקטוצלה מתבצע בעיקר באמצעות בדיקה גופנית ותשאול שבו מדווחים תסמינים של קושי בעשיית צרכים. נשים מזכירות לעיתים קרובות את הצורך להכניס אצבע לנרתיק או שימוש בנרות ו/או חוקנים כדי לסייע בתנועת מעיים. הן עשויות לדווח שדחיפה מאומצת לצורך עשיית צרכים גורמת לדימום וכאב.[9]

בדיקה גינקולוגית ובדיקה רקטלית ידנית מבוצעות כדי להעריך את כמות הבליטה ואת טונוס הסוגר האנאלי. ניתן להשתמש בדפקוגרפיה (צילום התרוקנות), דימות תהודה מגנטית דינמי של האגן (Dynamic pelvic MRI) ובדיקות נוספות לפי הצורך. בבדיקות השונות ניתן להעריך את ממדי הרקטוצלה, כמות חומר הניגוד המתרוקנת מהרקטוצלה בזמן התרוקנות, צניחת חיץ הנקבים בזמן ההתרוקנות, הפרעות בהתרוקנות החלחולת וממצאים מבניים נוספים.[5][7][9][10]

טיפול

הטיפול ברקטוצלה נעשה רק כאשר היא מלווה בתסמינים משמעותיים הפוגעים באיכות החיים. הטיפול תלוי בחומרת הבעיה ויכול לכלול תזונה, פיזיותרפיה, טבעות נרתיקיות או ניתוחים.[5][8]

טיפול שמרני

תזונה עשירה בסיבים, הכוללת 25-30 גרם סיבים מדי יום, כמו גם צריכת מים מוגברת (6-8 כוסות או 2-3 ליטר משקה ללא אלכוהול או קפאין מדי יום), מסייעת במניעת עצירות ומאמץ ביציאות, ויכולה להקל על תסמיני רקטוצלה.[5][8] במקרים מסוימים ניתן להשתמש גם במרככי צואה.[8]

תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, כגון פיזיותרפיה אורוגניטלית ותרגילי קיגל, וכן ביופידבק אנורקטלי, יכולים לעזור.[5][7][11]

אפשרות נוספת היא שימוש בטבעות נרתיקיות (Pessary, ידועות גם כתומכן נרתיקי) - התקן תוך נרתיקי שמטרתו למנוע את צניחת קירות הנרתיק. הטבעות עשויות סיליקון, מגיעות בצורות ובגדלים שונים ויש לנקותן ולהחליפן לאחר תקופה.[4][5] טיפול זה מחייב מעקב רפואי בנוגע לתקינות ושלמות דפנות הנרתיק.[11]

טיפול ניתוחי

כאשר התסמינים נמשכים למרות הטיפול השמרני והם משמעותיים עד כדי הפרעה לפעילויות היומיום, ניתן לבצע ניתוח לתיקון רקטוצלה. ניתוח שכזה ניתן לבצע דרך הנרתיק (הגישה השכיחה ביותר), דרך הבטן, דרך הרקטום או בלפרוסקופיה.[4][5][7][8]

ניתוח לתיקון הרקטוצלה עשוי לכלול חיבור מחדש של השרירים שתמכו בעבר ברצפת האגן,[2] קיבוע הרקטום הצנוח על ידי החדרת רשת תומכת,[8] תפירה מלאה של הדופן האחורית של הנרתיק,[7] כריתת דופן רקטלית עודפת,[7] ושיטות אחרות. השימוש בשתלים סינתטיים או ביולוגיים שנוי במחלוקת.[12]

סיבוכים אפשריים של תיקון כירורגי של רקטוצלה כוללים דימום, זיהום, דיספראוניה, כאב נרתיקי כרוני, וכן הישנות או אפילו החמרה של תסמיני הרקטוצלה.[7][8][11]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רקטוצלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Porter, W, Summitt, R,, The Pathophysiology, Diagnosis, and Management of Rectoceles, Global Library of Women's Medicine, 2008 doi: 10.3843/GLOWM.10058
  2. ^ 2.0 2.1 Mickey Karram, Christopher Maher, Surgery for posterior vaginal wall prolapse, International Urogynecology Journal 24, 2013, עמ' 1835–1841 doi: 10.1007/s00192-013-2174-z
  3. H. H. Chen, A. Iroatulam, O. Alabaz, E. G. Weiss, J. J. Nogueras, S. D. Wexner, Associations of defecography and physiologic findings in male patients with rectocele, Techniques in Coloproctology 5, 2001-12, עמ' 157–161 doi: 10.1007/s101510100018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 צניחת איברי האגן, באתר המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 5.8 Megan Ladd, Faiz Tuma, Rectocele, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2025
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Posterior vaginal prolapse (rectocele) - Symptoms and causes, Mayo Clinic (באנגלית)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Adil E. Bharucha, Charles H. Knowles, Rectocele: Incidental or important? Observe or operate? Contemporary diagnosis and management in the multidisciplinary era, Neurogastroenterology and Motility 34, 2022-11, עמ' e14453 doi: 10.1111/nmo.14453
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 8.7 Jennifer Speranza, Rectocele, American Society of Colon & Rectal Surgeons, ‏2012
  9. ^ 9.0 9.1 M. Aubert, D. Mege, R. Le Huu Nho, G. Meurette, I. Sielezneff, Surgical management of the rectocele – An update, Journal of Visceral Surgery 158, 2021, עמ' 145–157 doi: 10.1016/j.jviscsurg.2020.10.001
  10. Amy J. Thorsen, Management of Rectocele with and without Obstructed Defecation, Seminars in Colon and Rectal Surgery, Pelvic Floor Disorders 34, 2023, עמ' 100937 doi: 10.1016/j.scrs.2022.100937
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 החברה הישראלית לאורוגינקולוגיה וריצפת האגן והאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, הטיפול הניתוחי בצניחת איברי האגן - נייר עמדה, ההסתדרות הרפואית בישראל, המכון לאיכות ברפואה, 2020
  12. Christopher Maher, Benjamin Feiner, Kaven Baessler, Corina Christmann-Schmid, Nir Haya, Julie Brown, Surgery for women with anterior compartment prolapse, The Cochrane Database of Systematic Reviews 11, 2016-11-30, עמ' CD004014 doi: 10.1002/14651858.CD004014.pub6


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

רקטוצלה42050692