סרטן רירית הרחם
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| צילום מיקרוסקופי של אדנוקרצינומה ברקמת רירית הרחם | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/258148 |
| DiseasesDB | 4252 |
| MeSH | D016889 |
| MedlinePlus | 000910 |
| OMIM | 608089 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | C54.1 |
סרטן הרחם (אנגלית: endometrial carcinoma או Endometrial cancer) הוא גידול סרטני של הרחם, אשר מקורו ברירית הרחם (ואז יקרא קרצינומה של רירית הרחם-מרבית המקרים), או בסטרומה (סרקומה של הרחם). במרבית המקרים, מתגלה הגידול בשלב מוקדם והפרוגנוזה בו טובה. הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם הוא כ-2%-3%, הגיל הממוצע לחלות במחלה הוא 61, ו-85% מן הנשים במחלה יאובחנו בשלבים 1 או 2 של הגידול.
קליניקה
התסמין הקליני השכיח ביותר המחשיד לסרטן זה הוא דימום שלאחר גיל הבלות (80%), כאשר אצל נשים בתקופת הפריון או נשים שהן פרה-מנופאוזליות, התסמין השכיח ביותר הוא דימום רחמי לא תקין מסוג מנורגיה, או מנו-מטרורגיה.
כ-10% מן החולות מתלוננות בנוסף על כאבי בטן תחתונים.
גורמי סיכון
קיימים גורמי סיכון המקושרים לחשיפת יתר לאסטרוגן. ביניהם ניתן למנות:
- השמנה
- ללא עבר של לידות והריונות (נוליפריטי)
- תסמונת השחלות הפוליציסטיות
- גיל התחלת וסת ראשונה מוקדם או מנופאוזה בגיל מבוגר יחסית.
- שימוש בטמוקסיפן
- טיפול בתחליף הורמונלי המכיל אסטרוגן
גורמי סיכון נוספים כוללים:
גורמים מגנים מפני סרטן הרחם כוללים למשל נטילת גלולות- פרוגסטרון הנמצא בגלולות מקטין את הסיכון לסרטן הרחם וגם את הסיכון לסרטן השחלות, יש לקחת גלולות למשך שנה או שנתיים לפחות על מנת שהאפקט המגן יהיה בעל משמעות סטטיסטית. פעילות גופנית מהווה אף היא גורם מגן.
פרופילים קליניים של סרטן הרחם
פרופיל קליני מסוג estrogen related- 80% מן הנשים עם קרצינומה של הרחם. פרופיל זה קשור לחשיפה של רירית הרחם לאסטרוגן (בין אם ממקור אנדוגני או אקסוגני). לרוב אלו נשים צעירות יותר (סביב גיל 60), הסובלות מהיפרליפידמיה, אשר טופלו בתכשירי אסטרוגן. הגידולים לרוב ממוינים היטב והפרוגנוזה טובה יחסית.
פרופיל קליני מסוג Non estrogen related: אלו גידולים המקושרים יותר לאטרופיה של רירית הרחם ופחות להשפעה של אסטרוגן. פרופיל זה קיים אצל 20% מן הנשים, נשים אלו לרוב קשישות יותר (סביב גיל 70), הגידולים אינם ממוינים והפרוגנוזה גרועה.
אבחנה
- יש לקחת בדיקות דם כלליות ולבדוק האם קיימת אנמיה, תפקודי כבד, קריאטינין ורמות סוכר (לאור הקשר לסוכרת), רמות המרקר CA125 (בקירוב, 20% מן החולות בסטייג' 1 יציגו רמות מוגברות של מרקר זה, אולם בשונה מסרטן השחלות, השימוש במרקר זה לצורך אבחנה הוא מוגבל יותר).
- באולטראסאונד ניתן לראות האם רירית הרחם היא מעובה. אצל נשים שהן לאחר גיל הבלות, וללא שימוש בתחליפים הורמונליים, הרירית אמורה להיות בעובי של כ־5 מ"מ. רירית מעובה מעבר לכך מחשידה לסרטן הרחם.
- נטילת דגימה מרירית הרחם- ב- pipelle נלקחת דגימה של רירית הרחם (שאיבה של חלל הרחם). הרגישות של הדגימה היא גבוהה מאוד. אם הדגימה אינה מספקת ניתן לעשות גרידה של רירית הרחם, ואם הגרידה לא מספקת- ניתן לקחת ביופסיה מכוונת באמצעות היסטרוסקופיה.
- יש לעשות צילום חזה כדי לראות האם יש מעורבות מתקדמת של המחלה
סטייג'ינג
מידת התקדמות המחלה (קביעת הסטייג'ינג) נעשית רק באופן כירורגי. מבצעים חשיפה את הבטן, כריתת רחם, שחלות וחצוצרות שטיפת האגן ונטילת דגימות מבלוטות לימפה.
- סטייג' I - גידול המערב רחם בלבד.
- Ia - חדירה עד מחצית מעובי המיומטריום.
- Ib - חדירה יותר ממחצית מיומטריום.
- סטייג' II - גידול המערב גם את צוואר הרחם.
- סטייג' III - גידול המערב אברי אגן נוספים.
- IIIa - גידול שהגיע לסרוזה של הרחם / אדנקסה.
- IIIb - מעורבות וגינלית / פרמטריום.
- IIIc - גרורות לבלוטות לימפה באגן / פרה-אאורטליות.
- סטייג' IV - גידול המערב שלפוחית שתן ו/או רקטום ו/או גרורות מרוחקות.
בכ־75% מן המקרים הגידול הוא סטייג' 1 והפרוגנוזה היא טובה יחסית, מאחר שיש אבחון מוקדם של המחלה.
תת-סוגים של קרצינומה של הרחם
- אנדומטרואיד אדנוקרצינומה- מרבית המקרים, כ-90%.
- גידול פפילרי סרוזי - הפרוגנוזה פחות טובה, דומה לגידול פפילרי סרוזי של השחלה. לרוב אצל נשים מבוגרות יותר, נוטה להישנות.
- גידולים מסוג clear cells - נדירים אולם אלימים מאוד, גיל ממוצע 67, הגידול אגרסיבי מאוד יחסית.
- גידולים אחרים - אדנוסקוומוס, מוקוסינוס ועוד.
טיפול
הטיפול הוא כירורגי וכולל כריתה של הרחם ושל שתי השחלות והחצוצרות (היסטרקטומי + Bilateral salpingo ophorectomy). הטיפול בכימותרפיה לאחר הניתוח כולל מתן דוקוסורוביצין וציספלטין ולעיתים גם טקסול. טיפול בקרינה הוא טיפול מקובל באדנוקרצינומה למצבים בהם יש חדירה מעבר למחצית עובי הדופן או גרייד 3 (לא ממוין). הטיפול בקרינה הוא למשך 6 שבועות לאחר הניתוח. לעיתים יש תגובה טובה לטיפול בהורמונים (פרוגסטרון), בעיקר בהישנות של המחלה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32053016סרטן רירית הרחם