רפואת חירום
רפואת חירום היא ענף במדעי הבריאות העוסק בטיפול במצבי חירום רפואיים בתנאי שדה, כלומר, שלא במסגרת בית חולים.
בין בעלי המקצוע העוסקים בענף זה ניתן למנות מגיש עזרה ראשונה (מע"ר), חובש (לסוגיו השונים), ופרמדיק, כאשר האחרון הוא בעל הסמכות הבכיר ביותר בענף רפואת החירום ומתפקד כמנהל הטיפול הרפואי.
ייחודם של מצבי חירום רפואיים בשדה נעוץ במגבלות הקיימות, מטבע הדברים, על שימוש באמצעים רפואיים מתקדמים המצויים בדרג בית החולים (כגון, דימות רפואי, בדיקות מעבדה, ועוד). בהתאם לכך, ענף רפואת החירום עוסק ביישום ובפיתוח שיטות טיפול המסוגלות להתגבר על מגבלות אלה. נושא מרכזי בו עוסקת רפואת חירום הוא ניהול מצבי אסון ואירועים רבי-נפגעים במגוון רחב של מתארים, כגון, אסונות טבע, רעידות אדמה, פגיעות בזמן מלחמה, אירועי טרור, אירועי חומרים מסוכנים, ועוד.
צוותי רפואת חירום במגזר האזרחי פועלים בעיקר במערכי אמבולנסים ומסוקים של גופי רפואת חירום ממלכתיים ופרטיים, ביחידות חילוץ, בגופים ביטחוניים, וכן במסגרות צבאיות דוגמת חיל הרפואה בצה"ל.
קריאה לעזרה
ערך מורחב – עזרה ראשונה
עזרה-ראשונה היא עזרה המוגשת בשטח, סמוך למועד האירוע, על מנת להציל חיים ולמנוע הידרדרות, אך הטיפול הרפואי הראשוני בנפגע אינו מסתכם בכך. כדי שהנפגע יזכה לרצף טיפולי חשוב להזעיק עזרה רפואית כבר בשניות הראשונות. בעת הזעקת עזרה רפואית יש להקפיד על מסירת הפרטים הבאים למוקד החירום- מס' טלפון, מיקום מדויק (לרבות עיר, שכונה, רחוב, כניסה, קומה, דירה וכל פרט מזהה אחר), אופי הפגיעה, מס' הנפגעים ומצבם, גילם המשוער של הנפגעים ומגבלות בדרכי הגישה. יש להקפיד שלא לנתק את השיחה עד שהמוקד יעשה זאת על מנת שלא יישארו פרטים חסרים.
מטרת המוקדן במוקד החירום היא לקבל את תמונת האירוע ולהחליט על דרך העזרה הרפואית המתאימה ועל דחיפות המקרה. בהתאם לתמונה המתקבלת יזניק המוקד את הניידות המתאימות וכן גורמי סיוע נוספים במידת הצורך. על-פי אופי המקרה יכול המוקדן להדריך טלפונית את המתקשר בדבר פעולות אשר יכולות לסייע לנפגע עד להגעת העזרה הרפואית.
ברוב מדינות העולם פועלים ארגוני החירום תחת מוקד אחוד המקבל את כל קריאות החירום ומזניק את כלל הכוחות נחוצים לטיפול באירוע. מס' הטלפון של מוקד החירום האחוד ברוב מדינות העולם הוא 911 (בעיקר בארצות הברית) או 112 (האיחוד האירופי). עם זאת, בישראל קיים מוקד ייעודי לקריאות חירום רפואיות המופעל על ידי מגן דוד אדום (מוקד 101). ההימנעות מהפעלת מוקד אחוד בישראל נובעת, בין היתר, מתוך רצון להפחית את העומס על המוקד וכן בשל השוני באופי הקריאות הרלוונטיות עבור כל מוקד חירום. עם זאת, האפשרות להקמת מוקד חירום אחוד בישראל נידונה מפעם לפעם.[1]
ערכת עזרה ראשונה
בישראל נדרש להתקין "ארגז עזרה ראשונה" בכל מקום עבודה, לפי סעיף 147 (א) וסעיף 151 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל-1970. אף כי תכולת הארגז קבועה בפקודה, מתריע פרופסור יואל דונחין, מנהל המרכז לבטיחות החולה בבית החולים הדסה עין כרם, כי בפועל נמכרים גם פריטים יקרים שאינם מועילים להצלת חיים.[2] פרופ' דונחין ממליץ להכין בכל בית ארגז ולרשום עליו את מספרי הטלפון של מגן דוד אדום ושל שירותי כבאות והצלה. לטענת פרופ' דונחין:
מסיכות פשוטות וזולות המאפשרות להנשים כמעט כל אדם מבוגר הן הציוד ההכרחי ביותר בתיבת העזרה הראשונה. הדרך היעילה ביותר לניקוי פצע היא שטיפה במים זורמים. אין כל צורך בתמיסות חיטוי או במריחת תמיסת יוד, שאמנם צובעת את המקום אך ערכה אינו רב. עצירת דמם יעילה נעשית על ידי לחיצה באצבע בחוזקה. שימוש בחוסם עורקים מותר רק למי שהוכשר לכך, מה גם שיעילותו של אמצעי זה אינה ודאית.
כלומר, להצלת חיים ולהגשת עזרה ראשונה לא נחוץ ארגז המכיל את מה שהחוק קובע, אלא ידע פשוט ומעט אימון, שכמותו אפשר לרכוש בקורסי החיאה בסיסיים. בקורס כזה לומדים כיצד הרמת הלסת מאפשרת לפתוח לרווחה את דרכי האוויר, כיצד עיסוי חזה קונה דקות יקרות מפז ומאפשר לצוות הרפואי להמשיך ולבצע החיאה מוצלחת. את הפדים, המשחות, הפלסטרים והכדורים להקלת כאב ראש אפשר לשמור בכל מקום, בידיעה שהם אינם בגדר עזרה ראשונה כלל ועיקר.
— פרופסור יואל דונחין, מתוך ערכת העזרה הראשונה הפכה לערכת קפה[2]
ראו גם
- הצלה ישראל
- איחוד הצלה
- אירוע רב נפגעים
- החייאה
- פרמדיק
- מגן דוד אדום
- הצלב האדום
- הסהר האדום
- ATLS
- רפואה טקטית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עזרה ראשונה |
- איתי גל, סיווג שמציל חיים: מהו פצוע קל, בינוני ואנוש?, באתר ynet, 31 ביולי 2014
הערות שוליים
- ^ שרי רוט, שריפה? התקף לב? חייג 112, באתר בחדרי חרדים, 12 במרץ 2012
- ^ 2.0 2.1 יואל דונחין, ערכת העזרה הראשונה הפכה לערכת קפה, באתר הארץ, 13.04.2008
23203776רפואת חירום