רבי רפאל מילדולה (ליבורנו)

רבי רפאל מילדולה

שער שו"ת מים רבים חלק א
לידה	1685 ה'תמ"ה ליוורנו
פטירה	17 באפריל 1748 (בגיל 63 בערך) ה'תק"ח אמסטרדם
מקום פעילות	ליוורנו, אמסטרדם
השתייכות	יהודים איטלקים
תחומי עיסוק	תלמוד הלכה
בני דורו	רבי אליעזר סופינו
חיבוריו	מים רבים, פרשת העיבור, שבר במצרים
בת זוג	רחל
אב	רבי אליעזר מילדולה
אם	ריינה לבית סניור
צאצאים	רבי דוד מלדולה, רבי רפאל מלדולה (רב בלונדון)

הרב רפאל מלדולה (1685 - 17 באפריל 1748) היה רבן של קהילות ליבורנו, פיזה ובאיון. שמו עם לידתו היה שמואל יעקב, אך הוא שונה עקב מחלה קשה שפקדה אותו.

תולדות חייו

נולד בליבורנו למשפחת מילדולה, משפחת חכמים ששורשיה בטולדו של המאה ה-13, בנם החמישי של הרב אליעזר מלדולה (רבה הראשי של ליבורנו) וריינה סניור. בגיל 16 נישא לרחל, בת דודו אברהם. על פי עדות בנו בהיותו בן שש עשרה (בשנת תס"א) התמנה לראש ישיבת תורה אור בליוורנו, שם שימש גם כדיין דרשן ומרביץ תורה, בגיל 27 הוזמן על ידי פרנסי קהילת פיזה לכהן שם כרב ולאחר מכן עבר לכהן בראש קהילת נפוצות יהודה באיון.

בשנת 1741 שב מלדולה לעיר הולדתו. רבי רפאל נפטר בחול המועד פסח י"ט בניסן ה'תק"ח.

חיבוריו

בעת רבנותו באיון כתב את ספרו ההלכתי "מים רבים", שכלל שאלות ותשובות ופסקי הלכה, רובם של אביו וסבו. הספר הודפס באמסטרדם בשנת 1737 (תצ"ז).

חיבור נוסף שכתב הוא "פרשת העיבור" על סוגיות במסכת עירובין, שראה אור באמסטרדם שלוש שנים קודם לכן.

בשנת 1741 שב מלדולה לעיר הולדתו, שנה לאחר מכן פרסם את הספר "שֶבֶר בַּמְצָרִים" (שב"ר מרמז לגימטריה של שנת תק"ב) בו כלול דיווח על רעידת אדמה שהחריבה את העיר וקבע את יום הרעידה (כב בשבט תק״ב) מדי שנה כיום צום, תפילה והודיה על ההצלה ("פורים שני" של ליבורנו).

הרב מלדולה חיבר פואמה לכבוד ספרו של משה מנדלסון "ירושלים".^{[דרוש מקור]}

משפחתו

לרבי רפאל נולדו שבעה ילדים:

• אלעזר (1703–1763)
• אברהם (1705–1755), שהיה מדפיס
• רבקה (ריקה; 1709 - ?);
• רבי דוד (1714 -1814 בערך), בעל הספר "מועד דוד" הכולל חישובים לצורך קביעת לוח השנה העברי ומבוא באסטרונומיה כללית
• ריינה-אסתר (1715–1738)
• שמחה (1722 - ?)
• משה חזקיהו (1725–1791), היה בנקאי ובלשן
  • בנו הבכור של משה חזקיהו היה הרב רפאל מלדולה, שכיהן כרבה של קהילת יהדות ספרד ופורטוגל בלונדון.

בפולמוס שבת החתונה

ערך מורחב – פולמוס שבת החתונה

מעשה אירע בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה) אשר לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד, בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים, החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק, לאחר השבת שאל לרבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, רדב"א ענה לו ששגו בדין, רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מילדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.

לאחר שתשובות רדב"א ורבי רפאל מילדולה נדפסו בספרו של רבי רפאל שו"ת מים רבים (ו,ז,ח), רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני דלותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, בדרך פלא נודע למשפחת מילדולה על ההדפסה ובטרם הגיעו הקונטרסים לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב בן שאול נכדו של החכם צבי, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.

בנו של רבי רפאל רבי דוד מלדולה אסף תשובות מכשלושים רבנים מרחבי העולם היהודי אשר הסכימו לפסק אביו ולאחר מות אביו הדפיסם בספרו דברי דוד.

פרשת העיבור

בהיותו ברבנית בבאיון בסוף שנת התצ"ב, תיקן רבי רפאל את העירוב בעיר, וכתב תשובה רחבה על כך מפני שבדבריו חידש כמה חידושים בהלכות עירוב, דוגמת: תל המקיף את המקום, נהר המקיף את המקום, הסתפקות בצורת הפתח על אף קיומה של רחבה ציבורית במקום ועוד.

רבי רפאל שלח את תשובתו לחכמי הבית דין הפורטוגלי באמסטרדם, בחודש חשוון קיבל תשובה המסכימה לרוב התריו למעט הסתמכות על התל המהווה גדר למקום, על התשובה חתמו רבי דוד ישראל עטיאס. רבי יצחק בן דנא בריטו ורבי דוד לופיס ישורון, רבי רפאל החזיר להם תשובה בהם מבהר את התרו, ובחודש ניסן אישרו הבית דין את דבריו.

רבי שבתאי נאווי מחכמי מצרים אשר שהה בליוורנו, התקיף את פסקו מזווית אחרת - הסתמכות על צורת הפתח וטען שהרחבה מוגדרת כרשות הרבים וצריכים דלתות ממש ולא רק צורת הפתח, רבי רפאל השיב על דבריו, ומפני שרבי שבתאי נאווי נפטר כתב שאם היה רואה את דבריו היה משתכנע ומתיר.

את תשובותיו הדפיס בספר פרשת העיבור, ולאחר מכן בשו"ת מים רבים תשובות לד-לח, בשינויים קטנים.

רבי אליעזר סופינו בפולמוס שבת החתונה, השיג אף על פסק זה, ”ידענא שרצה להתגדל ולהוציא לאור אורחותיו, להודיע ולהודע שיש לו יד ושם בפוסקים ולו נאה להורות, לכן בקש להתפשט ספריו כדי שיכירו יופי מחכמתו ותבונתו ובעיני חכמי המקומות האלו המכירים אותו כבר נבאש בהוציאו לדפוס ספר העיבור בהיותו אסור בהנאה באלו המקומות, ועוד שהם כולם דברים מועתקים ומודפסים, ושם נראו השגותיו של מעלת החכם כמוהר"ר שבתי נבאוי ז"ל, אעפ"י שרצה להשיב את הארי לאחר מותו ועשה מאריך טרחא במקום אתנח”.

רבי רפאל בתשובתו כותב שמצייר את מפת העיר, אך למעשה בדפוס נותר חלל ריק - תופעה מוכרת בדפוסים בזמנם, המפה בכתב ידו נמצאה על ידי פרופסור ז'ראר נהון ופורסמה על ידו במקומות שונים, פירסום המפה עורר התרגשות בבאיון מכיוון שמצויר בה שער עתיק שאינו קיים היום, במוזיאון הבסקי בבאיון הוצגה המפה לאחר שעברה עיבוד אומנותי והדפס על משי.

קישורים חיצוניים

• ריצ'רד גוטהייל, קלרנס דה סולה, ‏"משפחת מלדולה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ראו מספר 12
• רבי רפאל מילדולה, שו"ת מים רבים, חלק א, חלק ב, חלק ג, חלק ד, באתר היברובוקס
• רפאל מלדולה, פרשת העיבור, באתר היברובוקס, הספר נדפס בשו"ת מים רבים תשובות לד-לח, בשינויים קטנים.
• רפאל מלדולה, שבר במצרים, באתר היברובוקס
• יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק ו, באתר היברובוקס
• רבי רפאל מלדולה באתר הספרייה הלאומית
• הרב ד"ר בועז הוטרר, פרשת העיבור ופרשת הציור, איגוד ספרני היהדות, גיליון לח.
• ז'ראר נהון, חכם רפאל בן אלעזר מילדולה בבאיונה (1728-1741) לא יסור שבט מיהודה הנהגה רבנות וקהילה בתולדות ישראל, יוסף הקר וירון הראל (עורכים), מוסד ביאליק, ירושלים ה'תשע"א, עמ' 271-300.

לקריאה נוספת

• רבי מרדכי הכהן, "גורלו של ספר", כתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב, ושוב בספרו ליד המעיין, עמ' 26-40, מכון יד רמ"ה ירושלים תש"ן.