רכס הכריסטופני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 1,790 מטרים |
| מדינה |
 לבנון (דה יורה) ישראל (דה פקטו) |
| מיקום | מרגלות הר חרמון |
| רכס הרים | מול הלבנון |
|
(למפת דרום לבנון רגילה) | |
רכס הכריסטופני הוא רכס הרים השוכן למרגלות החרמון, מצפון לגבול ישראל–לבנון. הרכס מתנשא לרום של 1,790 מטרים מעל גובה פני הים ומהווה חלק משרשרת הרים ברכס מול הלבנון הנמתח מהר דב עד לכביש ביירות–דמשק.
מקור השם
אחד המופעים הקרטוגרפיים האזרחיים הראשונים של הצימוד 'רכס הכריסטופני' או בערבית 'שאראת כריסטופני' נמצא בקצה מפה המצורפת למאמרו של צבי אילן בעיתון דבר, מורדות החרמון מבותרים, מ-25 בפברואר 1977. במפה זו סיומת שמו של הרכס היא 'פיני' ולא 'פני'. המונח "שאראת” (شارات / شعرة) הוא רכיב שמי-ערבי מקומי המגיע מן השורש ש־ע־ר (شعر), במשמעות "רכס דק", "שלוחה צרה", או "קו הררי דמוי שיער" (שימוש מטפורי מוכר בטופוגרפיה ערבית). לחלופין, צורת ריבוי/הטיה של "שארה” – מונח אזורי לציון מדרונות או שלוחות הרריות. מכיוון שהשם אינו מופיע במפות קדומות, אף לא בשכבת המיפוי הצרפתית של תקופת המנדט או הלבנוניות של ימינו סביר להניח שחובר ממונח בערבית מתחום הטופוגרפיה המתאר נכוחה את המבנה הפיסי בשטח ולצידו שם שנטבע במחולל השמות של צה"ל.
גאוגרפיה
רכס הכריסטופני מתנשא לגובה של 1,790 מטרים מעל פני הים. הוא נמתח מתחת לרכס קדדים בשיא החרמון ובמקביל אליו, לאורך כעשרה קילומטרים, ומהווה את החלק הדרומי של שרשרת הרים ארוכה ברכס מול הלבנון הנמתחת לאורך 38 קילומטרים מג'בל חוורתא שבין הר דב להר שלהבית הישראליים עד כביש ביירות–דמשק. פסגתו של הרכס נמצאת בערך בחצי המרחק בין שבעא לעין עטא, הנמצאות סמוך לקצוות הדרומיים והצפוניים של הרכס בהתאמה. הרכס מנוקז על ידי יובליו של נחל שניר, ממקורות הירדן, הזורמים מזרחית לו לכיוון צפון ודרום. המתלול בין שיא החרמון לבין הגבעות הצפוניות של הרכס, הממוקם פחות מחמישה קילומטרים מזרחה מהן, נופל גובה של כ-1,400 מטרים, והוא המתלול השני בגובהו בלבנט.[1]
הרכס מהווה נקודה אסטרטגית משמעותית שכן הוא חולש על אזור סף הבקעות ובקעת הלבנון.[2]
היסטוריה
בגזרה המזרחית של מלחמת לבנון הראשונה התחולל ב-9 ביוני 1982 הקרב על המיוערת על הגבעה הצפונית ברכס הכריסטופני הסמוכה לעין עטא בין כוחות סיירת מטכ"ל לבין כוח קומנדו של הצבא הסורי במטרה להשתלט על "ציר ערפאת" דרכו הוברחו אמצעי לחימה מסוריה לפתחלנד. על אף ההצלחה הוחלט לנטוש זמנית את הציר ולא לנוע עליו צפונה לכיוון בקעת הלבנון עקב היותו ממוקש ומוגן היטב.
לאחר המלחמה, הרכס נשאר בתחום רצועת הביטחון אולם לא הוקמו עליו מוצבים. ב-15 בספטמבר 1987 נקלע כוח מיוחד של חטיבת גבעתי למארב מחבלים על הרכס, וחולץ על ידי חיל האוויר הישראלי במבצע כריסטופני באמצעות מסוקי אנפה שהיו בנוכחות גבי שחור ויואל פיטרברג, אשר זכו בהמשך בצל"ש מפקד חיל האוויר על חלקם במבצע. במהלך הקרב שהתפתח במקום נהרגו שלושה לוחמים.[3]
במסגרת זירת לבנון במבצע שאגת הארי של מלחמת חרבות ברזל, דקות ספורות לפני הפסקת האש בין המדינות ב-16 באפריל 2026, כבשו כוחות צה"ל מיחידה מיוחדת את הרכס במסגרת מבצע עיט, בו הם נחתו בלב הרכס וביססו את פעילותם במרחב.[4] מטרת ההשתלטות על הרכס הייתה לאפשר לצה"ל שליטה טובה יותר על הצירים שדרכם מתבצעות הברחות נשק מסוריה לחזבאללה.[5][6] על המבצע פיקדו מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר, ומפקד פיקוד הצפון, האלוף רפי מילוא.[4] בקו הפסקת האש נכלל הרכס לכל אורכו בצד הישראלי.[7]
הערות שוליים
- ↑ מתלול הר חרמון צפון-מערבי - השני בגובהו בלבנט (!), באתר עמוד ענן
- ↑ מבצע "עיט": כוחות מיוחדים נחתו בלב רכס הכריסטופני האסטרטגי, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2026
- ↑ טל מיכאל, 25 שנה אחרי: סיפורו של מבצע "כריסטופני", באתר חיל האוויר הישראלי, 24 בספטמבר 2012
- ^ 4.0 4.1 נחשף מבצע "עיט": כוחות מיחידה מיוחדת נחתו בלבנון דקות ספורות לפני הפסקת האש, באתר חיל האוויר הישראלי, 17 באפריל 2026
- ↑ גל גנות, רון בן ישי, כוחות מיוחדים נחתו על רכס הכריסטופני – דקות לפני הפסקת האש בלבנון, באתר ynet, 17 באפריל 2026
- ↑ מבצע "עיט": כוחות מיוחדים נחתו בלב רכס הכריסטופני האסטרטגי, באתר ערוץ 7, 18 באפריל 2026
- ↑ כרמלה מנשה, 15:54 | צה"ל: אלו גבולות "הקו הצהוב" בדרום לבנון, באתר כאן 11, 19 באפריל 2026
רכס הכריסטופני43135916Q21577437