רימא חסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה רימא חסן מובארכ (בערבית: ريما حسن مبارك; נולדה ב-28 באפריל 1992) היא משפטנית ופוליטיקאית צרפתייה ממוצא פלסטיני. נולדה בבמחנה הפליטים נייראב שליד חלב בסוריה, ובגיל תשע היגרה עם משפחתה לצרפת. סיימה תואר שני במשפט בינלאומי מאוניברסיטת פנתיאון-סורבון. ב-2019 ייסדה את ארגון "מצפה מחנות פליטים" לחקר והגנה על מחנות פליטים בעולם. ב-2023 ייסדה את הקולקטיב "פעולה פלסטין צרפת". באותה שנה הצטרפה למפלגת השמאל "צרפת בלתי כנועה" כדי להתמודד בבחירות לפרלמנט האירופי, אליו נבחרה ב-9 ביוני 2024[1].

ראשית חייה וחינוך

רימא חסן מובארכ נולדה ב-28 באפריל 1992 במחנה נייראב שליד חלב בסוריה[2], והייתה הצעירה מבין שישה ילדים. אביה, אחמד, היה מכונאי בחיל האוויר הסורי, ואמה, נביחה, הייתה מורה[3]. סביה מצד אביה היו פלסטינים מהכפר אל-בירווה שליד עכו, שברחו לסוריה במאי 1948 במלחמת העצמאות[4][5], וסבתה מצד אמה הייתה ממשפחת חננו הכורדית־סורית[6] ונישאה לפלסטיני מסלפית[5][7]. עקב מערכת יחסים עכורה בין הוריה, אמה עזבה את המחנה והיגרה לצרפת[8], שם שהתה שמונה שנים בניסיון להשיב את המשמורת על ילדיה[8]. בסופו של דבר חסן הצטרפה לאמה בצרפת בגיל תשע, והתיישבה בניור עם אמה, אחותה וארבעת אחיה[9]. למדה בבית הספר היסודי ארנסט פרושון ובשנת 2003 נבחרה למועצת הילדים של ניור[10]. אמה עבדה במסעדות לפרנסת המשפחה[8], וחסן סיימה תואר ראשון מדעי בבית הספר התיכון לה וניס ורטה ב-2011. חסן המשיכה בלימודי משפטים: שנתיים באוניברסיטת אברי ושנה באוניברסיטת מונפלייה, עד קבלת התואר הראשון ב-2014. בשנת 2016 קיבלה תואר שני באוניברסיטת פנתיאון-סורבון (פריז 1). ועבודת הגמר שלה בתחום המשפט הבינלאומי עסקה בהשוואה משפטית בין דרום אפריקה לישראל בנושא האפרטהייד[11].

קריירה

בשנת 2016 למשרד הצרפתי להגנה על פליטים וחסרי מדינה (OFPRA)[9], ולאחר 18 חודשים החלה לעבוד בבית המשפט הלאומי לחוק מקלט[12], שם עבדה במשך שש שנים עד 2023[9]. בשנת 2019 ייסדה את הארגון "מצפה מחנות פליטים"[13][14], וב-2020 השתתפה בשולחן עגול של אמאוס לציון יום הפליטים הבין-לאומי[15]. בשנת 2022 הוכרה כ"אישה מעוררת השראה" על ידי המשלחת הבין-משרדית לקליטה ושילוב[16][17], ובאותה שנה קידמה בפודקאסט את מושג ה"אחווה" מהמוטו הלאומי הצרפתי[18]. ב-3 בפברואר 2023 נאמה בסנאט הצרפתי במסגרת סימפוזיון על ישראל-פלסטין[19], בו התייחסה ל"אפרטהייד בחברה הישראלית"[20]. לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, ביטלה את חוזה עבודתה בבית הדין הלאומי לחוק מקלט, וסירבה להצעת תפקיד סנגור באמנסטי אינטרנשיונל. במקום זאת חזרה למחנה הפליטים נייראב והקימה את הקולקטיב "פעולה פלסטין צרפת" בטלגרם[21]. עד נובמבר 2023 היא גם ייעצה לחברת לוריאל בנושאי גיוון ושילוב פליטים[22].

באוגוסט 2023, חסן השתתפה בימי הקיץ שאורגנו על ידי מפלגת "האקולוגים", לצד הראפר מדין והפוליטיקאית קלמנטין אוטן[23]. בבחירות האירופיות ב-2024, חסן הצטרפה למקום השביעי ברשימת La France Insoumise),[24] היא הסבירה את מחויבותה הפוליטית לרשימה ב"צורך הדחוף לפעול פוליטית עכשיו" בנוגע למצב ברצועת עזה[25].

עמדות פוליטיות ואקטיביזם

רימה חסן תומכת בהקמת מדינה דו-לאומית דמוקרטית וחילונית כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני[26][27][28][29], אם כי בפועל הביעה בראיונותיה תמיכה גם בפתרון שתי המדינות שמקודם על ידי מפלגתה[30][29]. היא משתמשת בסיסמה הפרו-פלסטינית "מהנהר ועד הים"[31], תומכת ב"זכות השיבה"[32], ומשתמשת במונח "אפרטהייד" כדי לתאר את מה שהיא רואה כדיכוי הפלסטינים על ידי ישראל.[33][34]

מלחמת חרבות ברזל

מתחילת מלחמת חרבות ברזל, רימה חסן ביקרה את פעולות ישראל. היא הצהירה אמנם כי "לא מקובל מבחינה מוסרית לשמוח על מותם של אזרחים"[35], אך סירבה להפוך אמפתיה זו לתמיכה בישראל[34]. היא גינתה את פשעי המלחמה של חמאס, את "חסינותה של ישראל" ואת מה שהיא מכנה "רצח העם" של הפלסטינים.[36][37] לעומת זאת, בשנת 2024 תיארה את מעשי הטבח ב-7 באוקטובר כ"לגיטימיים", מה שהוביל לזימון לחקירה בחשד לקידום טרור, וביטול השתתפותה בפסגת הנשים של פורבס צרפת[38]. באוגוסט הופיעה בעצרת פרו-חמאס עמאן, דבר שגרם לכ-50 מחברי האספה הלאומית הצרפתית לפנות לנשיאת הפרלמנט האירופי בבקשה לבטל את חסינותה הפרלמנטרית[39]. בדצמבר הצהירה כי צרפתים ממוצא פלסטינים צריכים להיות מסוגלים להצטרף להתנגדות המזוינת הפלסטינית, וטענה כי קולוניאליות עולמית מונעת מהם לשקול זאת[39]. ב-24 בפברואר 2025 נשללה אשרת הכניסה שלה לישראל במסגרת משלחת של האיחוד האירופי-פלסטיני, עקב תמיכתה בתנועת החרם[40]. בנוגע לחטיפת והריגת משפחת ביבס, טענה חסן כי ההריגה נגרמה מתקיפה ישראלית וטענה כי חמאס לא היה קיים, ובפרט טבח שבעה באוקטובר לא היה מתרחש, אלמלא הכיבוש והמצור על רצועת עזה[41].

המשט

ב-1 ביוני 2025 עלתה רימה חסן על היאכטה "מדלין", הנושאת דגל בריטי ומופעלת על ידי "קואליציית משט החופש הפרו-פלסטיני", שנועדה "לפרוץ את המצור הימי של ישראל על רצועת עזה" עם מטען סמלי של אורז, תמ"ל וציוד רפואי.[42][43] על הסיפון היו 11 פעילים נוספים, בהם פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג והברזילאי טיאגו אבילה[44]. הנוסעים תיארו את המסע כהתנגדות פוליטית ישירה ולא אלימה למען תשומת לב עולמית למשבר ההומניטרי בעזה. ב-9 ביוני 2025, כוחות שייטת 13 עצרו את היאכטה במים בינלאומיים, כ-185 ק"מ מחופי עזה[45][46]. היאכטה נגררה לנמל אשדוד, שם עברו כל 12 הפעילים בדיקות רפואיות ונעצרו לפי החוק הישראלי[47][48]. ארבעה פעילים, כולל תונברג, עזבו מרצון, בעוד שמונה, ביניהם חסן ואווילה, סירבו לחתום על מסמכי העזיבה ונשארו במעצר עד לדיונים משפטיים[49][47]. הפרלמנט האירופי פנה לרשויות הישראליות להגן על חסן[50], ספרד זימנה את שגריר ישראל למדריד לנזיפה, וטורקיה גינתה את המעצר כהפרה של חופש השיט[51]. ארגוני זכויות אדם, בהם עדאלה, טענו כי המעצר במים בינלאומיים מהווה מעצר בלתי חוקי או פיראטיות[52]. לאחר שכתבה "לשחרר את פלסטין" על קיר, נשלחה חסן לבידוד ופתחה בשביתת רעב[53], ובסופו של דבר גורשה ב-12 ביוני לפריז[54].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רימא חסן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ Cuau, Olivier (2024-06-09). "La Franco-palestinienne Rima Hassan (LFI), qui a grandi à Niort, va entrer au Parlement européen". Courrier de l'Ouest. ארכיון מ-9 ביוני 2024. נבדק ב-2024-06-09. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ Checknews, Service; Lacroix, Jade. "Origines, formation, relations avec la Syrie : que valent les accusations contre Rima Hassan publiées dans une «vidéo choc» relayée par Tapiro ?". Libération. ארכיון מ-2024-05-09. נבדק ב-2024-05-11.
  3. ↑ Emmanuelle Vibert, Rima Hassan, à l’origine de l’Observatoire des camps de réfugiés, se veut la voix des «indésirables», Le Parisien, ‏28 במאי 2022
  4. ↑ Guillaume Gendron, Rima Hassan, la Palestine à cœur et à cris, Libération, ‏29 באפריל 2024
  5. ^ 5.0 5.1 "" Être réfugiée palestinienne, c'est vivre en quête de son identité "". Association France Palestine Solidarité . ארכיון מ-2024-04-22. נבדק ב-2024-05-03.
  6. ↑ Awad Halabi, Liminal Loyalties: Ottomanism and Palestinian Responses to the Turkish War of Independence, 1919-22. 2012, Journal of Palestine Studies. "...Ibrahim Hananu, a former Ottoman bureaucrat of Kurdish origin".
  7. ↑ "C'est l'histoire de Malak, héritière syrienne tombée amoureuse d'un charismatique Palestinien". Le Nouvel Obs. 2024-01-05. ארכיון מ-2024-02-06. נבדק ב-2024-05-03.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Emmanuelle Vibert, Rima Hassan, à l’origine de l’Observatoire des camps de réfugiés, se veut la voix des «indésirables», Le Parisien, ‏28 במאי 2022
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 VIANNEY MASSE, Rima Hassan : "L'intégration ne se dicte pas, elle se vit", La Nouvelle République, ‏27 בנובמבר 2021
  10. ↑ "La très controversée Rima Hassan a suivi sa scolarité en Deux-Sèvres". Courrier de l'Ouest. 2024-03-18. ארכיון מ-2024-04-18. נבדק ב-2024-05-03.
  11. ↑ Amélie Poinssot, Rima Hassan, réfugiée palestinienne : « Nous subissons une punition collective », Mediapart, ‏29 באוקטובר 2023
  12. ↑ "En sol majeur - Rima Hassan Mobarak, au service des Réfugiés". RFI. 2022-10-29. ארכיון מ-2024-04-23. נבדק ב-2024-05-03.
  13. ↑ "Rima Hassan, visage et contre-pouvoir des camps de réfugiés". Challenges. 2019-11-29. ארכיון מ-2024-04-20. נבדק ב-2024-05-03.
  14. ↑ "Rima Hassan : la voix des camps de réfugiés". À Priori(s). ארכיון מ-2023-11-12. נבדק ב-2024-05-03.
  15. ↑ "Journée mondiale des Réfugiés : on se mobilise en ligne (et en musique)". www.journaldesfemmes.fr. 2020-06-19. ארכיון מ-2020-10-04. נבדק ב-2024-05-10.
  16. ↑ "Rima Hassan, la "petite dernière de la famille" insoumise, sur le devant de la scène". Challenges. 2024-04-30. ארכיון מ-2024-05-03. נבדק ב-2024-05-03.
  17. ↑ Legay, Luc (2022-03-08). "#Dansmavie avec Rima Hassan ⋆ Diair". Diair. ארכיון מ-2024-05-01. נבדק ב-2024-05-03.
  18. ↑ "[Comme si vous y étiez] Le Tribunal des Générations Futures et le Laboratoire de la fraternité interrogent la devise républicaine". Carenews INFO. ארכיון מ-2023-06-04. נבדק ב-2024-05-10.
  19. ↑ "Israël-Palestine au palais du Luxembourg". www.lhistoire.fr. ארכיון מ-2023-09-30. נבדק ב-2024-05-11.
  20. ↑ "Colloque Israël-Palestine : État des lieux – Vendredi 3 février 2023 – Palais du Luxembourg". ארכיון מ-2023-12-01. נבדק ב-2024-05-11.
  21. ↑ "Rima Hassan, la Palestine chevillée au cœur". Le Monde.fr. 2024-01-14. ארכיון מ-2024-05-01. נבדק ב-2024-05-03.
  22. ↑ "Rima Hassan : les ambiguïtés d'une "Greta Thunberg" de la cause palestinienne". L'Express. 2024-01-29. ארכיון מ-2024-05-02. נבדק ב-2024-05-03.
  23. ↑ "Les Journées d'été des écologistes se dérouleront au Havre dès le 24 août, le rappeur Médine invité". Ouest-France.fr. 2023-07-31. ארכיון מ-12 במאי 2024. נבדק ב-2024-05-12. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ↑ "Elections européennes 2024 : La France insoumise dévoile sa liste, la militante propalestinienne Rima Hassan en septième position". Franceinfo. 2024-03-06. ארכיון מ-2024-04-23. נבדק ב-2024-05-03.
  25. ↑ "Élections européennes : 5 choses à savoir sur Rima Hassan, la voix palestinienne de LFI". TF1 INFO. 2024-03-09. ארכיון מ-2024-05-01. נבדק ב-2024-05-03.
  26. ↑ Elsa de La Roche Saint-André, Quelle est l’origine du slogan polémique «From the river to the sea» utilisé par les soutiens de la Palestine ?, Libération, ‏29 באפריל 2024
  27. ↑ "Rima Hassan, candidate LFI aux européennes, convoquée par la police pour apologie du terrorisme". 2024-04-19. נבדק ב-2024-10-05.
  28. ↑ "Le conflit israélo-palestinien, nouveau clivage entre deux gauches irréconciliables". La Croix. 2024-04-17. ISSN 0242-6056. נבדק ב-2024-10-05.
  29. ^ 29.0 29.1 Maurer, Pierre (2024-03-18). "Européennes : avec Rima Hassan, LFI place la Palestine au cœur de sa campagne". leparisien.fr. ארכיון מ-2024-04-26. נבדק ב-2024-05-03.
  30. ↑ "Rima Hassan, la voix de Gaza sur la liste LFI aux européennes". Le Nouvel Obs. 2024-04-08. נבדק ב-2024-10-05.
  31. ↑ Saint-André, Elsa de La Roche. "Quelle est l'origine du slogan polémique «From the river to the sea» utilisé par les soutiens de la Palestine ?". Libération. נבדק ב-2024-10-05.
  32. ↑ "Rima Hassan : les ambiguïtés d'une "Greta Thunberg" de la cause palestinienne". L'Express. 2024-01-29. נבדק ב-2024-10-05.
  33. ↑ "Rima Hassan, juriste, dénonce «cet élan qui consiste à nuire aux paroles palestiniennes»". RFI. 2024-02-24. נבדק ב-2024-10-05.
  34. ^ 34.0 34.1 Benjamin Barthe, Rima Hassan, la Palestine chevillée au cœur, Le Monde, ‏14 בינואר 2024
  35. ↑ "Rima Hassan, le choix de l'insoumission". Le Monde.fr. 2024-03-16. ארכיון מ-2024-04-30. נבדק ב-2024-05-03.
  36. ↑ Gendron, Guillaume. "Rima Hassan, la Palestine à cœur et à cris". Libération. ארכיון מ-2024-05-02. נבדק ב-2024-05-03.
  37. ↑ Poinssot, Amélie (2023-10-29). "Rima Hassan, réfugiée palestinienne : " Nous subissons une punition collective "". Mediapart. ארכיון מ-2024-03-08. נבדק ב-2024-05-03.
  38. ↑ "Rima Hassan Member of La France Insoumise legitimizes October 7 attack | The Jerusalem Post". The Jerusalem Post | JPost.com. 2024-07-01. נבדק ב-2025-06-10.
  39. ^ 39.0 39.1 "EU politician: Palestinians in Europe should be allowed to attack Israel | The Jerusalem Post". The Jerusalem Post | JPost.com. 2024-12-20. נבדק ב-2025-06-10.
  40. ↑ "Israel refuses entry to EU lawmaker accused of promoting boycotts of the country". Associated Press. 24 בפברואר 2025. נבדק ב-24 בפברואר 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ↑ Heller, Mathilda (28 בפברואר 2025). "'Bibas family not murdered, Hamas has legitimate cause,' claims Rima Hassan". The Jerusalem Post. ארכיון מ-28 בפברואר 2025. נבדק ב-22 במאי 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ↑ Crispian Balmer, Rami Amichay, Israeli forces seize Gaza aid boat carrying Greta Thunberg, Reuters, ‏9 ביוני 2025
  43. ↑ "Israeli forces intercept Gaza-bound aid flotilla with Greta Thunberg". France24. 9 ביוני 2025. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ↑ "Who is Rima Hassan, French MP onboard the Gaza aid ship intercepted by Israel?". Firstpost. 10 ביוני 2025. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ↑ "What happens next to the Gaza flotilla's Madleen and its crew?". Al Jazeera. 9 ביוני 2025. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ↑ Balmer, Crispian; Abdallah, Nayera; Cornwell, Alexander (8 ביוני 2025). "Israel orders military to stop Gaza-bound yacht carrying Greta Thunberg". Reuters. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ 47.0 47.1 Westfall, Sammy; Pannett, Rachel (9 ביוני 2025). "Activists aboard Gaza-bound aid boat now in Israel, Foreign Ministry says". The Washington Post. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ↑ Balmer, Crispian; Amichay, Rami (9 ביוני 2025). "Israeli forces seize Gaza aid boat carrying Greta Thunberg". Reuters. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ↑ "Thunberg, 3 other flotilla activists booted from Israel; 8 held for refusing deportation". The Times of Israel. 10 ביוני 2025. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ↑ Pala, Melike (10 ביוני 2025). "European Parliament in contact with Israel over MEP Hassan's safety". Anadolu Agency. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ↑ Agudo, Alejandra (9 ביוני 2025). "Israel intercepts Freedom Flotilla heading to Gaza with humanitarian aid". El País. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ↑ Graham-Harrison, Emma (9 ביוני 2025). "Gaza aid boat activists to be shown 7 October attacks footage, says Israel". The Guardian. נבדק ב-10 ביוני 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ↑ "Israel to expel French 'Freedom Flotilla' activists, MEP Rima Hassan held in solitary confinement". France 24. 10 ביוני 2025. נבדק ב-12 ביוני 2025. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ↑ "Rima Hassan returns to France after detention in Israel". i24news. 12 ביוני 2025. נבדק ב-12 ביוני 2025. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

רימא חסן41714488Q123232131

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רימא_חסן&oldid=3428125"