רוזה בודנהיימר
תבנית אישיות ריקה
רוזה בודנהיימר (6 בדצמבר 1876 - 24 במרץ 1938) הייתה פעילה יהודייה ילידת גרמניה למען זכויות נשים.
ביוגרפיה
נולדה בעיר בירן בווסטפאליה שבגרמניה ליאקוב והנרייטה דלברג. כמו רוב פעילות זכויות הנשים היהודיות, רוזה דלברג הגיעה ממשפחה של הבורגנות היהודית המתבוללת.[1]
בשנת 1896 נישאה לעורך הדין מקס בודנהיימר מקלן, ציוני מושבע וחבר טוב של בנימין זאב הרצל.[2][3] בודנהיימר נזכר מאוחר יותר בפגישתם: "דיברתי על ציונות, וגברת דלברג התגלתה כפעילה למען זכויות נשים. שני האידיאלים נבעו מאותו רגש לצדק ומאותו דחף לחופש. הרוח התוססת, העניין באמנות ורגשותיה כלפי המדוכאים משכו אותי מאוד." לזוג נולדו שלושה ילדים ברצף מהיר, בנם שמעון פריץ בודנהיימר ב־1987 והבנות הנרייטה ב-1989 ורות ב-1900. בשנת 1931 התגוררה המשפחה בבלפורטשטראסה 9 בקלן, לאב מקס ולבת רות היה משרד עורכי דין משותף בבית בהוהנצולרנרינג 74.[1]
לאחר לידת ילדיה, החלה רוזה בודנהיימר להיות מעורבת בתנועת הנשים בקלן והפכה לאחת הנציגות הבולטות ביותר שלה. היא הרגישה יותר גרמנית מאשר יהודייה: "היא רצתה ליישם את רעיונותיה לרפורמה חברתית ולשוויון פוליטי וחברתי לנשים עבור כל הנשים". מצד שני, היא התמודדה עם אנטישמיות גוברת בגרמניה, כך שלאחר הקונגרס הציוני בהאג בשנת 1907, בתקופה שבה נשים יהודיות רבות עדיין דחו את הציונות, היא יזמה את הקמת אגודת הנשים היהודיות לעבודה תרבותית בארץ ישראל, אשר קדמה להסתדרות הציונית הבינלאומית לנשים (ויצו).
בשנת 1903 ייסדה רוזה בודנהיימר, יחד עם אליזבת פון מום (גר') ואדלה מוירר, את סניף קלן של איגוד הנשים הגרמני הכללי (אנ')[1] היא הפכה למזכירת הארגון בשנת 1911, סגנית יושבת ראש בשנת 1923 ויושבת ראש משנת 1927 עד 1933.
לאחר שרוזה בודנהיימר שמעה הרצאה של הפמיניסטית מארי שטריט (אנ'), יושבת ראש פדרציית הנשים הגרמנית, בשנת 1907, היא השתתפה בהקמת קבוצת זכות בחירה בקלן באותה שנה. ארגון זכות בחירה לנשים בגרמניה הוגבל בתחילה להכשרת נשים לפוליטיקה; בינתיים, בודנהיימר קראה לקמפיין פרסומי גדול למען זכות בחירה לנשים בשנת 1912, אך לא הצליחה בכך.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בודנהיימר כיהנה בוועד המנהל של האגודה הלאומית לנשים, שארגנה את עבודתן של נשים בחזית העורף, אספה תרומות והקימה בתי תמחוי. באותה תקופה היא המשיכה לדרוש זכות בחירה לנשים. כאשר זכות זו הונהגה לבסוף לאחר תום המלחמה ב-1919, הצטרפה בודנהיימר למפלגה הדמוקרטית הגרמנית כדי להילחם למען שוויון נשים בפרלמנט.[1]
השנים הראשונות של רפובליקת ויימאר, בין שתי מלחמות העולם, לוו במשברים קשים. ההיפר-אינפלציה של 1923 השפיעה קשות על הכלכלה הגרמנית ועל אנשים מהמעמד הנמוך והבינוני. על רקע זה, בודנהיימר, כחלק מאיגוד הנשים הגרמני הכללי, הייתה אחת ממייסדות "החנות הקטנה" בקוטרמרקט בשנת 1922. כאן, נשים נזקקות יכלו למכור את חפציהן ולהכרוויח כסף. "החנות הקטנה" עדיין קיימת כיום.[1]
לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, ברחה עם בעלה ובתם רות לארץ ישראל דרך אנטוורפן ואמסטרדם.[2] הם הגיעו לישראל ב־1935 והתיישבו בירושלים. בישראל הייתה פעילה לזכויות נשים בהתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל והייתה מעורבת באסיפות של הסתדרות נשים עבריות. היא נהגה לארח מסיבות בביתה יחד עם בעלה על מנת לדון בבעיות הקשורות לארץ ישראל של טרם קום המדינה.[3]
ב-1938 נפטרה במפתיע בגיל 61 בדירתה בירושלים.[3][4][5][6] היא נקברה בבית הקברות בהר הזיתים.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 ."Rosa Bodenheimer – Kölner Frauen*Stadtplan" (בגרמנית). 2022-02-22. נבדק ב-2023-11-01.
- ^ 2.0 2.1 מכס בודנהיימר - הארכיון הציוני, באתר www.zionistarchives.org.il
- ^ 3.0 3.1 3.2 חנה הלנה טהון, רוזה בודנהיימר | דבר | 12 מאי 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ לוח הזכרון | העולם | 31 מרץ 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ אספת אזכרה | הארץ | 24 מאי 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ ROSA BODENHEIMER | The Palestine Post | 25 מרץ 1938 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
רוזה בודנהיימר42139873Q90147576