רב יוסף בר שמעיה
מקום פעילות | ישיבת נרש, בבל |
---|---|
תקופת פעילות | הדור החמישי לאמוראים |
השתייכות | אמוראי בבל |
בני דורו | רב פפא |
אב | רב שמעיה |
רב יוסף בר שמעיה (מכונה גם רב יוסף בריה דרב שמעיה[1], או רב יוסף ברבי שמעיה[2]) היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, בן דורו של רב פפא.
ביוגרפיה
רב יוסף בר שמעיה נזכר חמישה פעמים בתלמוד בבלי, כשבארבעה מקומות הוא דן עם רב פפא, בשלשה מתוכם הוא מקשה על דבריו[3][4][5], ובמקום אחד הוא מביא לו ברייתא המסייעת לדבריו[6].
לא ידוע היכן רב יוסף בר שמעיה חי ופעל, אך מכיון שהוא מוזכר בעיקר יחד עם רב פפא, מסתבר כי הוא היה בעיר נרש (הסמוכה לסורא) שבבבל, שם היתה ישיבתו של רב פפא[7].
לפי המובא באגרת רב שרירא גאון כי רב פפא כיהן כראש הישיבה 19 שנים[8], ונפטר בשנת תרפ"ז למניין השטרות[9] (ד'קל"א למניין השנים בלוח העברי), נמצא כי רב יוסף בר שמעיה חי אף הוא בתחילת שנות ה-ד'ק'.
רבי אהרן הימן בספרו תולדות תנאים ואמוראים כותב, שהיה תלמידו של רב פפא, אך אינו מביא מקור לכך מלבד מה שמצינו שהקשה על דברי רב פפא[10]. אחריו נמשך גם רפאל הלפרין בספרו אטלס עץ חיים שכותב, כי היה אמורא בבלי בדור השישי, תלמידו של רב פפא[11]. אך מכך שבמסכת תמורה הוא פונה לרב פפא בלשון נוכח ואומר לו "תניא דמסייע לך" ולא פונה אליו בגוף שלישי כפי שפונה תלמיד לרב כמבואר במסכת ברכות[12], מבואר שלא היה ממש תלמידו, אלא היה חברו של רב פפא, או שהיה תלמיד חבר של רב פפא.
מימרא אחת שלו היא מפורסמת, אם כי לא ברור האם היא נאמרה על ידו או על ידי האמורא רבי גוריון:
דאמר רבי גוריון, ואיתימא רב יוסף ברבי שמעיה, בזמן שהצדיקים בדור - צדיקים נתפסים על הדור, אין צדיקים בדור - תינוקות של בית רבן נתפסים על הדור.
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף י"ד עמוד ב'; ילקוט שמעוני, פרשת צו, רמז תפ"א.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"ג עמוד ב'; אמנם רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ מביא בספרו דקדוקי סופרים שם, שבכתב יד מינכן 95 הגירסא רבי יוסי בר שמעון, ובאה"ח הגירסא ר' יוסי בן שמעיה; כמו כן, דבריו בגמרא בשבת הנ"ל מובאים גם בילקוט שמעוני, שיר השירים, רמז תתקפ"ב, ושם הגירסא רב יוסף בר שמעיה.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"א עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ט' עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף נ"ב עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף י"ד עמוד ב'; מובא גם בילקוט שמעוני, פרשת צו, רמז תפ"א.
- ↑ אגרת רב שרירא גאון, ד"ה ובכולהו אילין שנין; מובא בסוף ספר מבוא לתלמוד, מהדורת שוטנשטיין, עמ' 549.
- ↑ כך הגירסא לפי הנוסח הצרפתי, והיא נראית נכונה יותר מהגירסא בנוסח הספרדי שם כתוב שמלך רק 12 שנים, שהרי רב פפא הקים את ישיבתו לאחר פטירת רבא, ורבא נפטר בשנת תרס"ג למניין השטרות כמו שכתב רב שרירא גאון שם, ועל כן נראה שכיהן 19 שנה.
- ↑ בנוסח של אגרת רב שרירא גאון שלפנינו מובא שנפטר בשנת תרפ"ז, אך רבי יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים (חלק ה', עמוד 498) ורבי אהרן הימן בספרו פתשגן הכתב (מהדורת לוין, הערה ד') כותבים כי זה טעות סופר, וצריך לומר שנת תרפ"ב, שהיא 19 שנה לאחר פטירת רבא בשנת תרס"ג, וכך הנוסח גם בסדר הקבלה לראב"ד.
- ↑ רבי אהרן הימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 754, ערך רב יוסף בריה דרב שמעיה, באתר היברובוקס.
- ↑ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ערך רב יוסף בריה דרב שמעיה.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ז עמוד ב'.