רב חנניה גאון
| מקום פעילות | פומבדיתא-בבל |
|---|---|
| תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה |
| השתייכות | גאונים (גאוני בבל), יהדות בבל |
| תלמידיו | בנו רב שרירא גאון |
| ילדים | בנו רב שרירא גאון, נכדו רב האי גאון |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבת פומבדיתא | |
רב חנניה בן רב יהודה גאון[1] (? - ד'תש"ג) היה גאון ישיבת פומבדיתא שחי במאה ה-9. הוא בנו של רב יהודה גאון ואביו של רב שרירא גאון.
יחוסו ומשפחתו
רב חנניה הוא מצאצאי רב פלטוי גאון. כמו כן משפחתו מיוחסת לזרובבל בן שאלתיאל וכן לאמורא רבה בר אבוה.[2]
אביו, רב יהודה גאון, היה גאון ישיבת פומבדיתא. אימו היתה בתו של רב צמח בן רב פלטוי. מלבד רב חנניה היה להוריו בן נוסף בשם רב נתן שיועד לתפקיד גאון ישיבת סורא אך נפטר בטרם מונה.
רב חנניה נישא לביתו של רבי משוי, אחותו של רבי עמרם[3], בנם הוא רב שרירא גאון.
חייו ותורתו
רב חנניה הוכתר לגאון פומבדיתא לקראת שלהי תקופת גאונים, מינויו היה ככל הנראה בחודש טבת בשנת ד'תרצ"ט (שנת רמט לשטרות) אחרי פטירת רב צמח שהיה ראש הישיבה[4]. הוא כיהן כראש הישיבה במשך כ-5 שנים עד לפטירתו בשנת ד'תש"ג (שנת רנד לשטרות).
מתורתו נותרו בידינו מספר תשובות הנוגעות בעיקר לעניינים הקשורים בחיי משפחה ובחברה מתוקנת וישרה. תשובותיו מצטיינות בניסוח רהוט וברור וניכרת בהן שיטת הלימוד והפסק של רב סעדיה גאון. [5]
בנו רב שרירא ונכדו רב האי מזכירים אותו גם הם בתשובותיהם ומביאים את פירושיו ופסקי ההלכה שלו.
הערות שוליים
- ↑ מובא גם בשם רב חנינא בר יהודה, ראה איגרת רב שרירא, מהדורת לוין, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ↑ מערכה ה', רבינו האי גאון, שם הגדולים, באתר היברובוקס.
- ↑ איגרת רב שרירא, מהדורת גולדברג, באתר היברובוקס
- ↑ אגרת רב שרירא גאון, ר' דב בער גולדבערג ובספר דורות הראשונים מאת הרב יצחק אייזיק הלוי (חלק שישי) מובא שעלה על כס ראשות הישיבה בשנת רנ.
- ↑ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד מאת ד"ר מרדכי מרגליות.