רב אחא בר רב
מקום פעילות | בבל |
---|---|
תקופת הפעילות | הדור השישי – השביעי לאמוראי בבל |
רבותיו | רב אשי ורבינא |
בני דורו | רבינא האחרון, מר בר רב אשי ומר זוטרא בריה דרב מרי |
צאצאים | פקוד |
רב אחא בר רב היה אמורא בדור השישי והשביעי לאמוראי בבל, תלמידם של רב אשי ורבינא, וחברם של רבינא האחרון ומר בר רב אשי[1]. לפי יעקב שמואל צורי פעל כיהן בראשות ישיבת פום נהרא[2].
בסדר הדורות בערכו שיער כי היה בדור הרביעי, אך רבי יצחק אייזיק הלוי האריך להוכיח בספרו "דורות הראשונים"[3] כי היה תלמיד רב אשי ובן הדור השישי והשביעי.
בנו היה פקוד, ונכדו רב משרשיא בר פקוד נמנה על ראשי חכמי הדור הבא ומוזכר בתלמוד שבא להסביר את דברי סבו[4].
לפי הרב פרופ' אליהו רחמים זייני, בספרו "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", הוא "רב אחא" שמוזכר בשם הסתמי כבר הפלוגתא של רבינא האחרון; ומאחר שרב אחא זוהה עם רב אחאי, הוא הוא רב אחא בר רב[5]. אך בספר "דורות הראשונים"[6] כתב כי אילו היה זה רב אחא שבכל הש"ס, היה התלמוד מביא דברי רב אחא לפני דברי רבינא, כפי שנוהג בכל הש"ס, ואילו את דברי רב אחא בר רב מביא התלמוד בקביעות אחרי דברי רבינא.
נחלק עם רבינא האחרון בדינו של אחד שכלא את בהמת חברו בשמש ומתה מחמת השמש, רבינא מחייב ורב אחא בר רב פוטר, מכיון שלא גרם לנזק בידיו. בהמשך הסביר נכדו רב משרשיא את נימוקו של סבו[7]. כמו כן נחלק עם מר זוטרא בריה דרב מרי בדין בדין ניקב הריאה במקום שהטבח ממשמש[8], שלדעת מר זוטרא אנו תולים את מקור הנקב בידי הטבח על ידי משמושו ואין הבהמה טריפה, ולדעת רב אחא[9] חוששים שמא היה הנקב כבר בחיי הבהמה והיא טריפה.
כמו כן נחלק כמה פעמים עם רפרם, ביניהם במי שקידש אלמנה או גרושה מינקת בתוך 24 החודשים לפטירת הבעל או הגירושין, שבדרך כלל כופים אותו ליתן גט, אך במקרה שמיד לאחר הקידושין ברח, נחלקו רב אחא ורפרם, לרב אחא - עדיין כופים אותו לגרשה, ולרפרם - בריחתו מוכיחה שרוצה הוא לציית להוראה שלא לישא אותה עד תום 24 חודש[10].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב אחא בר רב", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק א', עמוד 130, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ ראו בבלי חולין לג ע"א; ושם צז ע"ב לגרסת הב"ח.
- ^ י. ש. צורי, תולדות המשפט הצבורי העברי - שלטון ראשות הגולה והישיבות (תקופת רב נחמן בר יצחק ראש הכלה וראש הישיבה), הוצאת מצפה, תל אביב, ה'תרצ"ט
- ^ חלק ג' פרק ד'.
- ^ סנהדרין עו ע"ב-עז ע"א; חולין מט ע"א לנוסחאות מסוימות.
- ^ הרב זייני הקדיש פרק שלם (17) בספרו לעניין "פליגו בה רב אחא ורבינא", שבו הביא מקורות רבים מן התלמוד ודן בהם. אולם, בספר "תולדות תנאים ואמוראים" משמע שהרב היימאן (בשם ספר יוחסין השלם) אינו מצטרף לזיהוי זה. ראו גם בספר "שערי תורת בבל", לר' זאב וולף רבינוביץ', עמוד 339.
- ^ חלק ג' פרק ד'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"ו עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף מ"ט עמוד א'.
- ^ בש"ס וילנא הגרסה "רב אדא בר נתן", והגיה בדקדוקי סופרים כי מדברי רב משרשיא המובאים להלן בשם סבו, מוכח כי יש לגרוס "רב אחא בר רב".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ל"ז עמוד א'.