רבי שמעון מרילס
| לידה |
1758 ה'תקי"ט |
|---|---|
| פטירה |
1849 (בגיל 91 בערך) ט"ו בתשרי ה'תר"י |
| מקום קבורה | ירוסלב |
| השתייכות | חסידות |
| רבותיו | רבי אלימלך מליז'ענסק, החוזה מלובלין |
| תלמידיו | רבי שלמה זלמן פרנקל מויליפולי |
| חיבוריו | תורת שמעון |
רבי שמעון מרילס[1] (ה'תקי"ט–ט"ו בתשרי ה'תר"י, 1758–1849) מירוסלב, ידוע גם כרבי שמעון ירוסלובר, מייסד חסידות ירוסלב.
תולדותיו
רבי שמעון נולד ב־ה'תקי"ט, לרב ישראל לייב (אלבוים) ליקובר[2] (ה'ת"ק–ט"ז בניסן ה'תקע"ב), מיוזפוף, ולאמו אסתר עטל לבית וייסבלום.
בילדותו עבר אביו ליוזפוף והשאיר את רבי שמעון אצל סבו רבי יעקב קופיל מליקווא.
הרב יעקב קופל התפרנס מפונדק ובית מזיגה בבעלותו שהופעלו על ידי אחרים. הוא עצמו היה יושב יומם ולילה בלימוד ושמו נודע באזור כתלמיד חכם ובעל חסד. היה מהמתנגדים לתנועת החסידות. מסופר שהבעל שם טוב ניסה למשוך את הרב יעקב קופל לחסידות אך ללא הצלחה[3]. הוצעו לו עמדות רבניות שונות והוא דחה את כולם, ביניהם הרבנות שהוצעה לו על ידי הקהילה באמסטרדם. רבי יעקב קופל נפטר בט"ו באדר ה'תקכ"ט.
בנו הרב ישראל לייב הלך בעקבותיו והתנגד בחריפות לחסידות.
בנערותו רבי שמעון נמשך אחר בן דודו ורבו המובהק החוזה מלובלין (אמו הייתה אחותו של הרב ישראל לייב) והפך לחסיד. בעקבות כך נתגלע עם אביו לוויכוחים רבים ואף לדיני תורה[4]. ציווה לו אביו שאם לא יאמר אחריו קדיש בלי 'ויצמח פורקניה' כמנהג החסידים, עדיף שלא יאמר קדיש כלל[5].
לאחר נישואיו התגורר רבי שמעון אצל חמיו בירוסלב.
רבי שמעון טבע את השם מרילס (ויש הטועים בהגייה: 'מרילוס') - נוטריקון של שם אביו - מרבי ישראל לייבס - במקום שם משפחתו הקודם, אלבוים.
רבותיו
ראשון רבותיו היה רבי אלימלך מליז'נסק. כשרבי יעקב יצחק הורוביץ, ה"חוזה", החל לנהל "עדה", הצטרף אליו רבי שמעון למרות שהיה זה בחיי רבי אלימלך. את ה"חוזה" ראה כל ימיו כרבו המובהק. במקביל, קיבל גם את מרות רבי מנחם מנדל מרימנוב, שהתגורר בסמיכות לירוסלב, וזאת בהוראת ה"חוזה".
אחר פטירת החוזה ורבי מנחם מנדל מרימנוב, בשנת תקע"ה, היה נוסע רבות לרבי נפתלי מרופשיץ, שהיה צעיר ממנו בשנה אחת. אחרי פטירתו בתקפ"ז המשיך לנסוע לשבתות לחתנו רבי אשר ישעיה מרופשיץ, שמילא את מקומו, ואף לבנו רבי מנשה – שהיה צעיר ממנו ב־40 שנה – נסע לאחר פטירת אביו. כמו כן נסע אל רבי צבי הירש משרת, שהיה השמש של רבי מנחם מנדל מרימנוב וממלא מקומו לאחר פטירתו, ואל רבי צבי הירש מזידיטשוב, שהחל להנהיג עדה אחרי פטירת ה"חוזה".
בזקנותו היה מרבה לנסוע אל רבי שלום רוקח מבעלז. מסופר כי כשהגיע פעם לרבי שלום בגיל תשעים אמר לו האחרון כי בגיל כזה צריך לשבת בבית, אך הוא השיב לו "בבית מתעפשים". בבעלז התבצר לו מקום של כבוד, ואצל חסידי בעלז השתמרו דברי תורה וסיפורים רבים ממנו.
היה מקורב לרבים מאדמו"רי דורו ואף שהאריך ימים (91) וכהו עיניו, המשיך לנסוע אליהם, צעירים כמבוגרים.
עוד מרבותיו היו: רבי משה לייב מסאסוב, רבי משה מפשעווארסק, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי חיים מקוסוב, רבי חיים מצאנז, רבי שלום מקאמינקא, רבי יששכר דב אב"ד סקוהל (חמיו של רבי שלום מבעלז).
רבנותו
אחרי פטירת הנועם אלימלך מינו תלמידיו את רבי שמעון לאדמו"ר מבלי לשאול את פיו, מחשש שיסרב.
יחסים טובים שררו בינו לבין רבני העיר: רבי יהודה הלר־ולרשטיין, רבי נפתלי הירץ חריף, ורבי יעקב יצחק הורביץ בעל "באר יצחק". "דיין הגדול" בעיר היה רבי אריה לייבוש הורביץ אחי רבי אליעזר בעל ה"נועם מגדים".
מעורב היה בענייני הציבור שבעיר, וטיפל אישית בקיומם של המוסדות, כגון מקוה כהלכה ושחיטה כשרה. כשנגשו לבניין בית הכנסת הגדול, ונערכה מגבית מקיפה, נטל רבי שמעון חלק פעיל, למרות שהיה לו קלויז משלו. כמו כן שימש כיושב ראש הועדה המיוחדת בת שבעה חברים מנכבדי העיר, שקמה ביום ט' בשבט תקצ"ד, במטרה לגייס כספים, כדי שגם ילדי העניים יוכלו לשכור ממלאי מקום ולהיפטר מהשירות בצבא אוסטריה.
כותב הפתקאות (הגבאי) אצל רבי שמעון היה ר' מנחם מנדל (מענדיש) טאושטיין.
תלמידיו
בין תלמידיו המפורסמים נמנה רבי שלמה זלמן פרנקל מוויליפולי, שהיה תחילה משמשו, ולבסוף הסמיכו להנהגה. ממנו נסתעפו דורות של רבנים ואדמו"רים עד לשואה. כמו כן ידוע שנסעו אליו בני הדודים: רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ורבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקומרנה. רבי יוסף באב"ד מטרנופול, בעל "מנחת חינוך", נסע אליו פעמיים.
פטירתו
רבי שמעון הלך לעולמו ביום הראשון של סוכות ה'תר"י . נקבר בבית העלמין בפרבר פלקין המרוחק כשמונה ק"מ מירוסלב. על קברו נבנה אהל רחב ובו נטמנו בנו ממלא מקומו רבי בונם מנדל ואשתו, וחתנו רבי קהת היילפרין ואשתו.
יהודי העיר היו פוקדים את המקום בעיקר בימי הרחמים והסליחות. האהל נהרס בידי פורעים בימי השואה ובמשך תקופה ארוכה לא היה ידוע מקומו בבית העלמין החרב. בכ"ח אדר ה'תש"ע נחנך מחדש האוהל על ידי אגודת אהלי צדיקים[6].
משפחתו
רבי שמעון נישא לאשתו ביילה, בת לתושב ירוסלב. ידועים עשרה מילדיהם:
- רבי בונם מנחם מנדל מרילס (ה'תק"ע–אלול ה'תרמ"ח), ממשיך שושלת החסידות בירוסלב.
- רבי יצחק מרילס (ה'תקע"ה–ה'תרנ"ב) מרופשיץ, נישא לשרה בת רבי מנשה רובין האדמו"ר השלישי מרופשיץ, ובהמשך מילא את מקומו. בתו נישאה לרב יעקב מרדכי ליברמן אב"ד טופורוב. היא נפטרה בצעירותה ור' יצחק גידל את שתי יתומותיה כאב. חתנו אימץ את השם מרילס. בני משפחה זו נפוצו בכל אירופה וגם בישראל.
- רבי נפתלי מרילס (ה'תקפ"ח–ער"ח אייר ה'תר"ן) רבה של ליטוביסק. נולד כאשר היה אביו כבן שבעים ונקרא על שם רבי נפתלי מרופשיץ שנפטר לפני כן. נכדו ר' יוסף מרילס הדפיס את כתבי רבי נפתלי בספר 'אילה שלוחה'. בספר גם חומר רב על ר' שמעון ותולדות צאצאיו בליטוביסק. בנו של ר' נפתלי הרב יעקב קופל[7] מילא את מקומו בליטוביסק.
- אשתו של רבי אליהו צבי וובר רבה של ברזוב.
- פריידה אשתו של רבי צבי וורמן, בנו של רבי אברהם דוד ורמן רבה של בוטשאטש, בעל האשל אברהם.
- אשתו של רבי מרדכי, בנו של רבי פייבוש מבראדשין.
תורתו
רבי שמעון עצמו לא העלה את תורתו על הכתב אך ליקוטים מפי שומעיו נדפסו בספר 'תורת שמעון'. מהדורה ראשונה ירוסלב, תרס"ח. יצא במהדורות רבות נוספות. תורגם לאנגלית ויצא במישיגן, 2000.
המשך החסידות
לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו הגדול רבי בונם מנחם מנדל, לאחריו כיהן רבי שמעון השני בנו של רבי בונם מנדל, נולד אחרי פטירת סבו ונקרא על שמו. חתמו את השושלת שלושת בניו של רבי שמעון השני:
- רבי דוד (חתן רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב), שמילא את מקומו, ואחריו בנו רבי בנימין מנחם שהוכתר לממלא מקום אביו על אף היותו בחור.
- רבי ישראל אריה לייב (חתן רבי חיים יחיאל מדומברובה) - ישב בבית כנסת משלו בירוסלב.
- רבי אליעזר (חתן רבי משה מקארוב ובזיווג שני חתן רבי אשר ישעיה מזלקובה) – אחרי מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין וכיהן שם כאדמו"ר מירוסלב. נספה בשואה.
בשנת תשס"ה הונצח שמו בכולל אברכים שהוקם לזכרו בבני ברק - על ידי נכדו הרב אברהם שמעון מרילוס ראש כולל תורת שמעון.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה,
- מאיר וונדר, אהל שמעון, ירושלים, תשל"ד
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 168
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, המעיין, רבי שמעון מירוסלב, ניסן תשל"ג, עמ' 59 ואילך, באתר HebrewBooks
- הספר תורת שמעון באתר הספרייה הלאומית
- הספר אוהל שמעון באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ או כפי שחלק מצאצאיו קוראים לעצמם - מרילוס, ביידיש – מארילעס
- ^ תלמידו של רבי יהודה לייב מרגליות, אליו ממוענות שתי תשובות בספרו שו"ת "פרי תבואה". ראו: וונדר מאיר, אהל שמעון, ירושלים תשל"ד, עמ' ח'
- ^ מסופר שהוא ברח מהחלון מחשש שיושפע מהבעש"ט באותה הזדמנות בירך את כלתו שהייתה בהריון עם רבי שמעון, שיצא בנה גדול בחסידות
- ^ אצל בעל ה'ישועות יעקב'.
- ^ מובא בשו"ת שואל ומשיב. אחר שנפטר אמר החוזה: 'בעולם האמת הוא יודע את האמת להגיד עם ויצמח'
- ^ ירוסלב: נחנך אוהל הרה"ק מירוסלב, אתר אגודת אהלי צדיקים
- ^ בתו של רבי יעקב קופל, רבקה הענא – אשתו של ר' חיים נח שפירא, שו"ב ומו"צ בקהילת פידבוש – היא אמו של ר' שמעון מרילס (מרילוס) משיקגו–בני ברק
28257128שמעון מרילס