רבי יוסף באב"ד

רבי יוסף באב"ד
	אין תמונה חופשית
לידה	1801; כ"ד באלול ה'תקס"א; פשוורסק
פטירה	1874 (בגיל 73 בערך); כ"ד באלול ה'תרל"ד; טרנופול
חיבוריו	מנחת חינוך
	תרי"ז – ט"ו באייר תרל"ד
	→ רבי יהושע השל באב"ד (השני) בנו רבי שמעון באב"ד ←

רבי יוסף באב"ד^[1] (לעיתים: באבאט^[2]; כ"ד באלול ה'תקס"א, 2 בספטמבר 1801 - כ"ד באלול תרל"ד, 6 בספטמבר 1874) היה רבה של טרנופול בגליציה. נודע בעיקר בזכות ספרו "מנחת חינוך".

ביוגרפיה

נולד בעיר פשוורסק שבגליציה לרב העיר רבי משה, נכד לרבי יהושע העשיל באב"ד, רבה של טרנופול בעל שו"ת "ספר יהושע". מנעוריו התבלט בהתמדתו בתורה וכשרונותיו. היה נשוי בנישואין ראשונים לבתו של רבי שמעון רפפורט, בזיווג שני לאחותו של רבי חיים הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז. לאחר פטירתה נשא את בתו של רבי דוד הגר מזבלטוב (בנו של רבי מנחם מנדל מקוסוב).

כיהן ברבנות בערים הוסקוב (הסמוכה לפשמישל), זבריז, סניאטין והורודנקה, ובשנת ה'תרי"ז התמנה לרב בטרנופול, בה כיהן עד סוף ימיו.

רבי יוסף היה מקורב מאד לאדמו"רי החסידות בגליציה, ובעיקר לרבי נפתלי מרופשיץ, רבי שמעון מירוסלב, רבי יהושע מבעלז, וגיסו (מזיווג ראשון) רבי חיים הלברשטאם, איתו אף למד תקופה ארוכה. היה גם ידידו הקרוב של רבי יוסף שאול נתנזון.

נפטר ביום הולדתו, כ"ד באלול ה'תרל"ד. הותיר אחריו שבעה ילדים, מהם תלמידי חכמים שכהנו ברבנות. אחרי פטירתו מילא את מקומו בטרנופול בנו, רבי שמעון באב"ד שפרסם הגהות לספרו של אביו ולאחריו בנו של רבי שמעון, רבי יהושע השיל. בן נוסף של רבי יוסף היה רבי משה שכיהן ברבנות סניאטין^[3].

חיבוריו

ערך מורחב – מנחת חינוך (ספר)

התפרסם בעיקר בזכות ספרו החשוב "מנחת חינוך", שהוא ביאור על "ספר החינוך". "מנחת חינוך" אינו רק פירוש על ספר החינוך, אלא בעיקר הרחבה למדנית של הנושאים הנידונים בו והבאת מקורותיהם. הספר נדפס פעמים רבות בצירוף לספר החינוך ובפני עצמו.

במהדורת הרמב"ם שבהוצאת שבתי פרנקל פורסמו הערותיו על הרמב"ם. כמו כן נדפסו מכתב יד שני חיבורים קצרים שלו בתשס"ג על ידי מכון המאור: משפט שלום על שולחן ערוך חושן משפט (עד סימן כ"ח), וחידושים על הרי"ף למסכת ברכות.