רבי שמואל אבן צרצה
רבי שמואל אבן צרצה הוא פילוסוף יהודי ספרדי שפעל בין השנים (1360-1380), ונמנה עם החוג הנאו-פלטוני שפעל בספרד במאה ה-14. היה בין הפוריים בחוג זה מבחינת היקף כתביו הרחב[1].
רבי שמואל הוא מחברם של שני חיבורים: 'מקור חיים' שהוא פירוש לביאור רבי אברהם אבן עזרא על התורה, ו'מכלל יופי' שהוא ביאור לאגדות חז"ל ומדרשיהם[2].
בתקופתו של רבי שמואל שלטה תורתו של אבן רשד ללא עוררין, ואילו רבי שמואל הציע משנה ניאופלטונית מובהקת. הוא נמנה עם החוג הנאו-פלטוני - קבוצת הוגים שעסקו בפירושו של אבן-עזרא על התורה, ופעלו בספרד באמצע המאה ה-14. החוג הנאו-פלטוני שילב את ההגות השכלתנית של אבן רשד עם משנה ניאופלטונית מובהקת, בצירוף נטייה למיסטיציזם שהתאפיין בזיקה ברורה לאסטרולוגיה ולמאגיה אסטרלית, הנובעת מהתפיסה המעניקה לאדם את היכולת לשנות את הטבע ולחולל נסים[3]. בתוך אותה קבוצה פעלו: רבי שלמה אבן יעיש, רבי שלמה אלקונסטנטין, רבי שלמה פרנקו, רבי עזרא בן שלמה גטיניו, רבי יוסף טוב עלם הספרדי, רבי שם טוב אבן שפרוט ורבי שם טוב אבן מאיור. קבוצת פרשנים זו כתבה בלשון שכלתנית תוך שליטה ברזי השכלתנות עם היצמדות לדברי אבן-עזרא[4]. רוב ההוגים הללו חיברו פירוש לביאור רבי אברהם אבן עזרא לתורה ופענחו בהרחבה את סודותיו האסטרולוגיים וההרמטיים[5].
רבי שמואל השתמש באורחות המגיה האסטרלית בפרשנותו לדרשות חז"ל, למקרא ולפירוש רבי אברהם אבן עזרא למקרא. לדידו, הותאמו טעמי המצוות של הרמב"ם לפשט הכתוב, ולא למשמעותו העמוקה. עמדתו של רבי שמואל הייתה בעל גוון מגי מובהק, וכשבא לפרש את דברי הרמב"ם, קבע שתפילתו של אדם תלויה במערכת השמיים. נוסף על כך, דרש רבי שמואל את סיפורי המקרא, עיצוב אישים מהתנ"ך, מעשיהן וייעודיהן לאור ההשפעות האסטרולוגיות[6]. את מעשיו של בלעם, למשל, פירש כהתלבטות אם לקלל את מאדים או את שבתאי[7], את סיפור המבול פירש כצירוף של שבתאי וצדק בסופו של בית מזל בתולה[8], ואת ההידרדרות החברתית והמוסרית המתוארת בישעיה פירש כמעבר אסטרולוגי דרמטי משלטונו של צדק לשלטונם של מאדים ושבתאי[9] כן טען כי כוחם של הנביאים שואב מהשפעת הכוכבים, ולכן הנבואה מותנית במצב הגאוגרפי והאסטרולוגי ומושפעת מהאקלים וממקומות הכוכבים[10].
לקריאה נוספת
- דב שוורץ, משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט
- דב שוורץ, ישן בקנקן חדש - משנתו העיונית של החוג הניאופלטוני במחשבה היהודית במאה הי"ד, הוצאת מוסד ביאליק ויד יצחק בן צבי, ירושלים, תשנ"ז
- דב שוורץ, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ט
- דב שוורץ, לחקר החוגים הפילוסופים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש, פעמים 49 (תשנ"ב) 23-5
הערות שוליים
- ^ דב שוורץ, משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, תשמ"ט, עמ' ד'
- ^ משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט, עמ' 32-13
- ^ משנתו הפילוסופית-דתית של ר' שמואל אבן צרצה, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ט, עמ' ד'
- ^ דב שוורץ, לחקר החוגים הפילוסופיים בספרד ובפרובאנס לפני הגירוש, פעמים 49, תשנ"ב, עמ' 23-5
- ^ דב שוורץ, חמישי: תאולוגיה אסטרולוגית, אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ט, עמ' 149-148
- ^ אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים, אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 149-147
- ^ שמואל אבן צרצה, מקור חיים, עמ' ק"ה, עמ' א
- ^ שמואל אבן צרצה, מקור חיים, עמ' ט ע"ד
- ^ שמואל אבן צרצה, מכלל יופי קובץ 1, עמ' 169 א-ב
- ^ אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית, עמ' 158-157
