רבי שלמה אליעזר ויזל
 | |
| לידה | ה'תרל"ד |
|---|---|
| פטירה |
כ"א בניסן ה'תש"ד (בגיל 70 בערך) גטו סטמרנמטי |
| מקום קבורה | בית החיים פוניבז' |
| עיסוק | אב"ד טרנובה |
| רבותיו | הצמח צדיק; האמרי ברוך; האהבת ישראל; האמרי חיים; רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים; המהרש"ם מברז'אן |
| בת זוג | בזיווג ראשון - מאליא, בזיווג שני - חיה בראנא |
| אב | רבי יחזקאל אברהם |
| אם | חנציא רחל |
| חותנים | בזיווג ראשון - רבי יצחק קינד, בזיווג שני - רבי שלום קאליש |
| חתנים | רבי יעקב פרידמן |
| חתימה |
 |
נוסח מצבת ציון קברו
|
|---|
|
פ"נ שפך לב כמיםהרב הגה"צ מורמ"ר שלמה אליעזר אבדק"ק טערנאווא בן הרהגה"צ המפורסם מורמ"ר יחזקאל אברהם הלוי זצ"ל לעבודת בורא עולמים משיב מעון רבים הלכו לאורו תמימים אהוב לבריות ולשמים לילות שם כימים ידיד נאמן לצדיקים עתותיו הקדיש מנעוריו זכרון שמו מפארים רומם בפי ישרים יצאה נשמתו בקדושה
ז' של פסח תש"ד תנצבה ארונו הובא לארה"ק ז' כסליו תש"ל |
רבי שלמה אליעזר ויזל (ה'תרל"ד - כ"א בניסן ה'תש"ד) היה אב"ד טרנובה (Ternovo) שבמחוז מרמרוש[1]. מגדולי חסידי ויז'ניץ ומהדמויות הבולטות בה.
קורות חייו
נולד בטרנובה (מחוז מרמרוש) לרבי יחזקאל אברהם, מגדולי חסידי ויז'ניץ שכיהן כדיין וראש ישיבה בעיר ולחנציא רחל בתו של רבי שלמה אליעזר לנגרמן, האדמו"ר מטורקא. בילדותו התייתם מהוריו וגדל בבית דודו רבי צבי מאיר ויזל.
בבחרותו למד בסיגט בישיבתו של רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים ה"קדושת יום טוב". היה מגדולי חסידי בית ויז'ניץ והסתופף משך השנים, אצל הצמח צדיק, האמרי ברוך, האהבת ישראל והאמרי חיים.
נשא את מאליא בתו של הנגיד רבי יצחק קינד ממאסיף ועם נישואיו עבר להתגורר בעירו של חותנו שתמך בו כלכלית. משך זמן זה שהה כשנה אצל המהרש"ם מברז'אן שהסמיכו לרבנות. אחר פטירת אשתו נשא בשנית את חיה בראנא בתו של רבי שלום קאליש מבורשה, נכדו של הבני יששכר.
בה'תר"ס התקבל לכהן כאב"ד טרנובה שבמחוז מרמרוש. במסגרת כהונתו זה תיקן תקנות רבות להעמדת חומת הדת בעיר.
נודע כאיש קדוש וכבעל רוח הקודש. רבו האהבת ישראל התבטא עליו שהוא "ירא שמים" ואף הורה לו לקבל קוויטל'ך וכן רבי ישכר דוב מבעלז אמר עליו שפניו מאירות מיראת השמים שבו.
כן נודע בהתלהבותו הגדולה בתפילה ובפרט בעת קריאת שמע. רבי יואל מסאטמר היה מכנה אותו על שם כך "דער שמע ישראל יוד" (=היהודי של שמע ישראל). רבי יהושע בוקסבוים ראה אותו פעם בזמן התפילה, ומרוב התפעלותו ביקש ממנו שיעתיק את מושבו לעירו גלנטה ויתפלל בבית מדרשו ואף הציעו לו סכום כסף גדול כדי שילמדו את מהות התפילה. עם זאת בזמן שהותו אצל רבו, מפני כבוד רבו היה עוצר את עצמו מלהתפלל כדרכו.
היה מחלק כספים רבים לצדקה כשלעיתים היה ממשכן את חפציו למטרה זו. בימי החורף היה מחלק משקה חם לבאי השוק בעירו.
בשנת ה'תש"א עם התגברות רדיפת היהודים במהלך שואת יהודי רומניה נמלט לחוסט ומשם לסאטמר. בשנת ה'תש"ד הובל על ידי הנאצים לגטו סטמרנמטי, שם נפטר בכ"א בניסן ה'תש"ד ונטמן בסאטמר. בשנת ה'תש"ל הועלתה גופתו לארץ ישראל והוא נטמן בבית החיים פוניבז' בחלקת ויז'ניץ.
חתנו רבי יעקב פרידמן שימש כדומ"ץ בחוסט[2].
קישורים חיצוניים
- הגה"ח ר' שלמה אליעזר ויזל, צעירי ויזניץ, עמ' ק"ן, גליון-91 "גן הנאה שחרב", באתר היברובוקס.
- המבשר תורני, פרשת וישלח י"ב בכסלו תשע"א, עמ' ט"ז, גליון 100, באתר אוצר החכמה.
- רבי שלמה אליעזר ויזל, אב"ד טערנאווא באתר geni.
הערות שוליים
- ↑ אחר מלחמת העולם הראשונה סופחה העיירה לזקרפטיה שבאוקראינה.
- ↑ אודותיו ראו: הרב שמואל דוד הכהן פרידמן, איגרי דבי הילולי, תשנ"ז, עמ' ל"ז, חלק א'.