רבי צבי הירש למפרט
 | |
| הרב צבי הירש למפרט. מעל כתפו השמאלית יש מפה קירית של ארץ ישראל שנדפס באודסה ב-1888, על ידי יצחק יואל לינצקי. מעל כתפו הימנית מוצגת ליתוגרפיה של הגר"א ליד שולחנו, אשר עוצבה בווילנה ב-1897 לכבוד מאה שנה לפטירתו | |
| לידה |
1835 תקצ"ה נובהרודוק |
|---|---|
| פטירה |
12 בפברואר 1905 (בגיל 70 בערך) ז' באדר א' תרס"ה ירושלים |
| מדינה | האימפריה הרוסית, האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק |
הרב צבי הירש למפרט (תקצ"ה, 1835 נובהרודוק – ז' באדר א' תרס"ה, 12 בפברואר 1905 ירושלים) היה רב ופוסק ליטאי, רב בעיירות שונות בליטא ובלארוס ועסק בעריכת ספרי הגר"א על שולחן ערוך, ונתפרסם על ידי ספרו פסקי הגר"א.
תולדותיו
נולד בשנת תקצ"ה (1835) בעיר נובהרודוק שבהאימפריה הרוסית, לאביו ר' שלמה ולאמו אסתר. למד תורה מפי גדולי דורו, רבי מנדל מלהויסק (אנ'), ור' יצחק אלחנן ספקטור, רבה של קובנה ועל ידו נסמך לרבנות. בגיל 19 נשא אישה מעירו מרת אסתר בתו של רבי מתתיהו הכהן גלאדשטין ולמד תורה בשקידה רבה.
בהיותו כבן 28 (בערך בשנת תרכ"ג) מונה לרבה של העיירה קאמין שבפלך מינסק. לאחר תקופה עבר לכהן כרב בעיר אראן שבפלך וילנה, ולאחר כחמש שנים מונה לממלא מקום רבנות העיר בוברויסק, שם שימש כשמונה שנים. בהמשך כיהן כרב בעיר גודלווה, ושם החל בעבודת העריכה של ספרו המרכזי, "פסקי הגר"א", שבו ליקט את ההוראות המעשיות מתוך "ביאור הגר"א", בצירוף פירושו שלו הנקרא "עמודי אש". את המהדורה הראשונה פרסם בווילנה בשנת תרל"ה (1875). לאחר מכן נתמנה לרבה של העיר סטאלאוויטש שבפלך מינסק, ושם כיהן במשך 30 שנים.
בשנת תרנ"ה נפטרה אשתו, לאחר פטירתה נשא את עטקה קוּליק[1].
עלייתו לירושלים ופטירתו
בשנת תרס"ד (1904), לאחר השלמת המהדורה המורחבת של "פסקי הגר"א" על כל חלקי השולחן ערוך, עלה לירושלים. אך זמן קצר לאחר מכן חלה ונפטר ז' באדר א' תרס"ה. לאחר פטירתו נספד בהערכה על ידי הרב אברהם עבר הירשוביץ, רב הקהילה היהודית בעיר טולדו שבאוהיו. הוא נקבר בהר הזיתים.
משפחתו
- בתו, חנה נישאה לרב יחיאל הלר, רבה של קוידינוב.
- בתו, פייגה רייזיל נישאה לאברהם פלטרוביץ.
- בניו: אברהם נחמיה (נתן)[2], משה חיים, שלמה[3] וגרשון – היו כולם סוחרים עשירים ומפורסמים. הם רכשו עבור חתנו, רבי יחיאל הלר, בית בפתח תקווה ולצידו פרדס שיספק את פרנסתו[4].
פועלו התורני
רבי צבי הירש למפרט הקדיש עשרות שנים לאיסוף, עריכה ופרשנות של פסיקות הגר"א על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
- בשנת תרל"ה הדפיס את הכרך הראשון, על אורח חיים, בווילנה.
- בשנים תרס"ב–תרס"ד הוציא לאור את המהדורה המורחבת, שכללה את שלושת חלקי השולחן ערוך הנוספים (יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט), בדפוס אלמנת ואחים ראָם[5].
בעלייתו לירושלים סיפר הרב למפרט לזקני העיר כי בעקבות עמל רב בליקוט פסיקותיו של ההגר"א על השולחן ערוך לספרו "פסקי הגר"א", נפגעה ראייתו עד שכמעט התעוור. לאחר שכל ניסיונות הרפואה כשלו, נסע לווילנה והתפלל על ציונו של הגר"א. לדברי הרב למפרט, זמן קצר לאחר מכן השתפר מצב עיניו, והוא שב לאיתנו[6].
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, לעמפערט, הרב צבי הירש, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 47-48, באתר HebrewBooks (שם בטעות לעמהערט!)
- הודעת פטירתו בהלאם 16 פברואר 1905
- רבי צבי הירש למפרט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ספריו:
- פסקי הגר"א – חלק אורח חיים, תרל"ה, באתר היברובוקס
- פסקי הגר"א – מהדורה מורחבת, תרס"ב–תרס"ד, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ אחות זקנו של פרופ' שמואל קלמן מירסקי.
- ↑ נפטר ב-1928, היה ממייסדי ישיבת רבי יצחק אלחנן, ראו: כרטיס הקבר של נחמיה למפרט, באתר הר הזיתים.
- ↑ ביידישעס טאגעבלאט, 19 יוני 1916.
- ↑ יצחק יהודה ספיר, הקדמה לספר שרגי נהורא, פתח תקווה תרפ"ז.
- ↑ הודעה להופעת ספרו בהצפירה 1 מאי 1895.
- ↑ הרב צבי פסח פרנק, ספר הגר"א, ד, עמ' יב; יהודה לייב מימון ספר הגר"א, א, עמ' קצז; בצלאל לנדוי, הגאון החסיד מווילנא, עמ' רס.
צבי הירש למפרט40977158Q134303032