רבי נתן נטע מנהיים
רבי נתן נטע מֶנְהַיים (הֶכֶּבּוּרג; בן ר' יהודה ליב[1]; נפטר בגרמניה, י' באלול ה'תק"ג) היה מקובל ואב בית דין. נודע בעיקר בזכות חיבורו "יאיר נתיב", ובשל השתייכותו לחבורת רבי יהודה החסיד.
תולדות חייו
רבי נתן נטע התגורר עם בני ביתו באיזור העיר מנהיים שבגרמניה[4] בטרם הצטרף לחבורת רבי יהודה החסיד שימש רבי נתן נטע כרב וכאב בית דין בעיר האגנוי שבאלזס[5]. את שמו חתם כ"הקטן נתן נטע מאנהיים רב דהאגנוי והמדינה"[6]. המידע הביוגרפי המרכזי אודותיו נשען בעיקר על הקדמתו לחיבורו "יאיר נתיב", הנחשבת מקור חשוב לתולדות בני החבורה.
בחבורת רבי יהודה החסיד
בהקדמתו לספרו תיאר רבי נתן נטע את רבו, רבי יהודה החסיד, בכינויים רבי־הוד, ובהם: ”צדיק יסוד עולם... מלא רוח חכמה מלאך ה׳ צבאות הוא... רוח אלה״ין קדישן ביה אשתכחת הוא הרב המופלא חסידא קדישא גור אריה יהו"דה...”[5].
בשנת ה'תס"א (1700) עלה רבי נתן נטע לארץ ישראל במסגרת עליית בני החבורה. הקבוצה הגיעה לירושלים בראש חודש חשוון ה'תס"א, אך ימים אחדים לאחר הגעתם נפטר רבי יהודה החסיד.
בשנת ה'תס"ב (1702) הצטרף לישיבת המקובלים שהקים בירושלים רבי אברהם רוויגו. הוא נמנה עם עשרת מקובלי החבורה[7] ולמד בחברותא עם רבי יעקב ווילנא, אף הוא מבני חבורת רבי יהודה חסיד. רבי אברהם רוויגו המציא לידם את הספר "מאורי אור" בכתב ידו של המחבר רבי מאיר פופרש[8], תוך כדי לימודם חיברו יחד את הביאור "יאיר נתיב" לספר[9].
שליחותו כשד"ר ונדודיו
בשנת ה'תס"ז (1707), הוטל על רבי נתן נטע תפקיד שד"ר מטעם קהילת האשכנזים בירושלים, לשם גיוס תרומות בקהילות אשכנז. במסגרת שליחותו ביקש להביא לראשונה לדפוס את ספר מאורי אור, ולצדו את הביאור שחיבר עליו יחד עם רבי יעקב ווילנא[9].
מן ההסכמות שניתנו לספר ניתן לשחזר במידה רבה את מסלול נדודיו. הוא יצא מירושלים במחצית השנייה של חודש תמוז, עבר דרך חברון, ובאמצע חודש אלול קבל את הסכמתו של רבי יוסף הלוי נזיר, ראש רבני מצרים. בי"ב באייר ה'תס"ח (1708) קיבל את הסכמת רבני ונציה[10].
בהמשך דרכו עבר ברג'ו, שם ביקר בביתו של רבי בנימין הכהן, אשר מסר לידיו את כתב היד של פירוש המשניות שחיבר חמיו, רבי משה זכות, לשם הבאתו לדפוס. חיבור זה ראה אור כעבור שנים אחדות בשם "קול הרמ"ז"[3].
בתחילת חודש אב שהה בפראג, ועסק ימים אחדים בלימוד תורה עם רבי אברהם ברודא[11]. בכ"א באלול שהה בווינה[12], ובחודש שבט ה'תס"ט (1709) שוב שהה בפראג[13].
הדפסת ספרו
על הפיקוח על הדפסת הספר הופקד המדקדק ר' אליהו בן ר' עזריאל מווילנה, שפעל באותה עת בפרנקפורט דמיין. מינויו נעשה ביוזמת רבי יעקב ווילנא, רבו של ר' אליהו, שפנה אליו מירושלים בבקשה שייטול על עצמו את האחריות להדפסה[14].
בחודש אייר היה כבר רבי נתן נטע בפרנקפורט[15], ובאותה שנה הושלמה הדפסת הספר מאורת נתן[16].
בבית המדרש במנהיים
לאחר סיום שליחותו השתקע רבי נתן נטע במנהיים והצטרף לבית מדרש שהקים ר' אשר לעמלי הייגנום (גר')[3]. ר' אשר לעמלי (גר'), שהיה מחותנו, נזכר בדברי ההקדמה של רבי נתן נטע לשבח על תרומתו להדפסת הספר ולייסוד בית המדרש[2].
רבי נתן נטע נפטר במנהיים בי' באלול ה'תק"ג[17].
חיבוריו
- מאורת נתן – בשנת ה'תס"ט (1709) הדפיס רבי נתן נטע בפרנקפורט דמיין את החיבור הקבלי מאורי אור מאת רבי מאיר פופרש, בדפוס ראשון, ולצידו הביאור יאיר נתיב שחיבר יחד עם רבי יעקב ווילנא. שני החיבורים נדפסו יחד תחת השם "מאורת נתן" (בכתיב חסר). הספר נדפס מחדש בוורשה (תרכ"ז) ובברוקלין (תשנ"ה).
לקריאה נוספת
- מאיר בניהו, לקביעת זמנם של שתי אגרות ירושלמיות, מאמרים - עמ' שלא-שלב
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ הרב יצחק אונא, R. Nathan Neta Hachenburg. בתוך Aus dem Memorbuch der Klaus., Die Lemle Moses Klaus-Stiftung in Mannheim, פרנקפורט דמיין, 1908 (כרך 1), עמ' 53
- ^ 2.0 2.1 רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב, בתחילת ספר מאורת נתן, פרנקפורט דמיין, תס"ט
- ^ 3.0 3.1 3.2 שמואל מקראקא בן זאב וואלף, הקדמת המעתיק והמגיה, קול הרמ"ז, אמשטרדם, תע"ט
- ↑ כינויו "מנהיים" משקף, ככל הנראה, את עיר מוצאו. עוד בתקופת שליחותו כשד"ר מזכיר רבי נתן את ר' אשר לעמלי הייגנום כמחותנו[2]. מכך ניתן להסיק כי לפני עלייתו לארץ ישראל התגורר באזור זה. באופן כללי ניתן ללמוד על ארץ מולדתו מדברי המעתיק והמגיה של קול הרמ"ז, המציין כי ”ע"י הסיבות מבעל הסיבות הוכרח לחזור לארץ מולדתו” ([3]).
- ^ 5.0 5.1 5.2 רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב
- ↑ תמונת חתימתו על ספר פרי מגדים ממהדורה ראשונה, באתר חברת Appel Auction Inc
- ↑ [5]; יעקב מאן, התישבות המקובל ר' אברהם רוויגו וחבורתו בירושלים בשנת התס"ב ליצירה (1702 לספה"נ), ציון: מאסף החברה הא״י להיסטוריה ואתנוגרפיה, תרצ"ד (כרך 6), עמ' פד, באתר JSTOR
- ↑ ”דהאי דעדיפנא וזכינא להני מילי משום דחזי' לר' מאיר בכתב הנשתוון הלזה” (רבי יעקב בן רבי בנימין וואלף מווילנא, הקדמת המחבר - יאיר נתיב, בתחילת ספר מאורת נתן).
- ^ 9.0 9.1 רבי נתן נטע מנהיים, הקדמת המחבר - יאיר נתיב
- ↑ הסכמות רבני חברון, מצרים וונציה, ספר מאורת נתן.
- ↑ פקודת והסכמת רבי אברהם ברודא, ספר מאורת נתן.
- ↑ הסכמת רבי גבריאל אסקלס, ספר מאורת נתן. רבי גבריאל אסקלס שהה בווינה בתקופה זו: גליקל מהמלין, DIE MEMOIREN DER GLÜCKEL VON HAMELN, בעריכת פרופסור דוד קאופמן, הוצאת J. Kaufmann, פרנקפורט דמיין, 1896, ספר שביעי, עמ' 321.
- ↑ רבי אליה שפירא ורבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, הסכמה, ספר מאורת נתן
- ↑ ר' אליהו ב"ר עזריאל מווילנא, דברי המאסף והמסדר, ספר מאורת נתן.
- ↑ הסכמות רבי נפתלי כ"ץ ורבי שמואל שאטין לספר מאורת נתן
- ↑ מאורת נתן, פרנקפורט דמיין, תס"ט.
- ↑ ליאופולד לוונשטיין (גר'), Geschichte der Juden in der Kurpfalz פרנקפורט דמיין, 1898 (כרך 1), עמ' 139