רבי נפתלי הירש קצנלנבוגן (אלזס)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברבה של וינצנהיים. אם התכוונתם לדודו, אחי אביו, רבה של מנהיים, ראו נפתלי הירש קצנלנבוגן (מנהיים).
נפתלי הירש קצנלנבוגן
Naphtali Hirsch ben Elieser Katzenellenbogen
לידה 15 באפריל 1749
כ"ז בניסן ה'תק"ט
פטירה 11 בנובמבר 1823 (בגיל 74)
ח' בכסלו ה'תקפ"ד
וינצנהיים, אלזס, צרפת
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוינצהיים
תקופת הפעילות 1794–1823 (כ־29 שנים)
השתייכות יהדות אשכנז
תחומי עיסוק רבנות, הנהגה קהילתית
תפקידים נוספים רב פרנקפורט דאודר (1794–1808), רב גלוגוב, רב וינצנהיים, חבר הסנהדרין של פריז, נשיא הקונסיסטוריה של אלזס עילית
רבותיו רבי שמואל הילמן
חיבוריו שער נפתלי
אב אליעזר קצנלנבוגן
צאצאים לזר איזידור

הרב נפתלי הירש קצנלנבוגן (ידוע גם כהירש לזר ונפתלי-לזר הירש; כ"ז בניסן ה'תק"ט, 15 באפריל 1749 – ח' בכסלו ה'תקפ"ד, 11 בנובמבר 1823) היה רב ופוסק אשכנזי, שפעל בגרמניה ובצרפת בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. כיהן כרב בערים פרנקפורט דאודר, גלוגוב, הגנאו ווינצנהיים (אנ') שבאלזס, וחבר הסנהדרין בפריז ונשיא קונסיסטוריה של הריין העליון.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תק"ט (1749), כנראה בבורגפרפאך (גר') שבה כיהן אביו רבי אליעזר קצנלנבוגן כרב. היה בן למשפחת רבנים מיוחסת, מצאצאי רבי מאיר קצנלנבוגן (ה"מהר"ם מפדובה")[1].

אביו רבי אליעזר קצנלנבוגן (1700–1771) כיהן כאב"ד מדינת גראבפלד והגנאו שבאלזס, ואמו הייתה יעכט הלמן (1710–?). סבו מצד אביו היה רבי משה בן שאול קצנלנבוגן (1670–1733), אב"ד שוואבך, וסבתו הייתה לאה לבית היילפרין (1670–1740). מצד אמו, היה נכדו של רבי שמואל הילמן, רבה של מץ, למד אצל סבו ונחשב לתלמיד מובהק שלו. לאחר פטירת סבו, עבר בגיל חמש-עשרה ללמוד בישיבה בשלזיה.

בשנת 1794 נישא לרחל העכט בתו של פייבל שהיה ראש הקהילה היהודית בגלוגוב.

לכל המאוחר משנת 1784 שימש כרבה של פרנצלאו[2]. לאחר פטירתו של רבי יוסף תאומים בי' באייר ה'תקנ"ב פנו אליו פרנסי פרנקפורט דאודר בחודש סיוון ה'תקנ"ג והזמינוהו לשמש כרבה של העיר. בראש חודש אלול באותה שנה (1793) נכנס לתפקיד, שבו כיהן במשך כעשר שנים[3]. ב-1797 פרסם בעיר זו את ספרו שער נפתלי, העוסק בענייני אבן העזר. לאחר מכן כיהן כרב בגלוגוב, בהגנאו, ובשנת 1801 מונה לרב וינצנהיים,[דרושה הבהרה] הקהילה היהודית הגדולה ביותר באלזס עילית. ב-1806 נבחר לחבר הסנהדרין בפריז, גוף שהוקם על ידי נפוליאון כדי לדון בסוגיות הקשורות למעמד היהודים בצרפת. בהמשך שימש כרב ראשי ונשיא הקונסיסטוריה של אלזס עילית.

הרבה להסכים על ספרי האחרונים שבתקופתו[4], וביום ה' באייר ה'תקפ"ב נתן את הסכמתו לספר נתיבות השלום (הביאור)[5].

נפתלי הירש נפטר בח' בכסלו ה'תקפ"ד, 11 בנובמבר 1823 בוינצנהיים. ונקבר בבית הקברות היהודי בוינצהיים.

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספרו:

הערות שוליים

  1. ↑ בדף השער של ספרו נמנה יחוסו: בן רבי אליעזר (חתן רבי שמואל הילמן), בן רבי משה (חתנו של רבי אליעזר היילפרין), בן רבי שאול (חתנו של רבי יעקב שור), בן רבי משה (חתנו של רבי בנימן מפוזן), בן רבי מאיר (אנ') (חתנו של רבי פנחס סג"ל הורביץ), בן רבי שאול, בן רבי יהודה, בן רבי מאיר.
  2. ↑ שנזכר בין המסכימים לספרו של גדליה ליפשיץ, חומרי מתניתא, תקמ"ד, באתר היברובוקס, כן הוא חותם באיגרת ששלח לפרנסי פפד"א, באהרן פריימן, קבץ על יד - יג [ב], עמ' רכה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ↑ הרב צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים תשל"ח, עמ' 423. בא' בכסלו ה'תקס"ג (1802) עוד חתם כאב"ד פפד"א על הסכמה לספר בחינת עולם, פרנקפורט דאודר תקס"ג, ובכ"ה בניסן (1803) חתם על הסכמה ללוח שנה לשנת תקס"ד.
  4. ↑ בספר 'מפתח ההסכמות' נמנו 12 הסכמות שנתן.
  5. ↑ רשימה חלקית של הסכמות שנתן ראה: ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, עמ' 117, באתר היברובוקס.
  6. ↑ עליו ראו: אליעזר לנדסהוט, בקור חולים מעבר יבק וספר החיים, תרכ"ז, עמ' 43, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נפתלי הירש קצנלנבוגן (אלזס)41034675Q16581457

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_נפתלי_הירש_קצנלנבוגן_(אלזס)&oldid=2964069"