רבי משה קצנלנבוגן
| לידה | 1671 |
|---|---|
| פטירה |
8 באוקטובר 1743 (בגיל 72 בערך) כ' בתשרי תק"ד פיורדא |
| מקום קבורה | פיורדא |
| מקום פעילות | פודהייץ, פיורדא, מדינת אנסבך, צירנדורף, זולצבאך |
| תקופת הפעילות | תנ"ד–תק"ד |
| תפקידים נוספים | אב"ד פודהייץ, פיורדא, מדינת אנסבך, זולצבאך |
| צאצאים | רבי פינחס קצנלנבוגן, רבי נפתלי הירש קצנלנבוגן, רבי אליעזר קצנלנבוגן |
הרב משה קצנלנבוגן (תל"א, 1671 – כ' בתשרי תק"ד, 8 באוקטובר 1743) היה רב, ראש ישיבה ואב בית דין בולט בדורו, שכיהן בקהילות מרכזיות באשכנז ובפולין, בהן פודהייץ, פיורדא, מדינת אנסבך וזולצבאך. ממשפחת רבנים מיוחסת, צאצא למהר"ם מפדובה.
תולדות חייו
נולד בשנת תל"א (1671) לאביו רבי שאול אב"ד פינטשוב, ולאמו יענטא, בתו של רבי יעקב שור מבריסק, מזרע רבי שאול וואהל.
בגיל 14 בשנת תמ"ה (1685) נשא את לאה[1], בתו של רבי אליעזר היילפרין, לימים אב"ד פיורדא, ששהה באותה עת בדובנא, בבית חותנו – ר' הירש בוסקר. בשנים הצעירות לחייו נהג בפרישות ובסיגופים, אך נאלץ לחדול מהם בשל השפעתם על בריאותו.
בשנת תנ"ד (1694), והוא בן 23 בלבד, מונה לרבה של פודהייץ שבפודוליה, שהייתה באותה תקופה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. במשך חמש שנים שימש ברבנות שם, עד שפרצה עלילת דם שזעזעה את הקהילה.
עלילת הדם בפודהייץ
בשנת תנ"ט (1699), סמוך לחג השבועות, התרחשה עלילת דם קשה בפודהייץ שבפודוליה, בעקבות מציאת גופת ילד נוכרי פצוע ביער סמוך. מיד הופצה עלילה שקרית כאילו היהודים הם שביצעו את הרצח לצורכי פולחן. בעקבות זאת נעצרו רבים מיהודי הקהילה, ובהם גם רב העיר ואב"ד, הרב משה קצנלנבוגן, וכן שני זקנים נוספים. הזקנים עונו קשות ונספו במיתות משונות. הרב קצנלנבוגן ניצל, מפני שהיה צעיר וטרם סיים את תפקידו ההורי והקהילתי. בעת המאסר, הוחזק הרב בכלא מקומי בו נכבל ברגליו ב"כבלי עץ וברזל" (דודבים). בנו פנחס, שהיה אז ילד, הורשה לבקרו מפעם לפעם ולנחם אותו. לבסוף שוחרר הרב מן הכלא, ועזב את העיר.
תקופת פיורדא
בחורף ת"ס (1700), עם מינויו של חותנו לרב העיר פיורדא, עבר עמו לשם. הם הגיעו לפיורדא ביום ה' בניסן ת"ס. לאחר פטירת חותנו בי"ג בתשרי תס"א, נשאר בעיר ושימש בה כראש ישיבה לצעירים וכמרביץ תורה.
התגורר בבית המדרש[2] שנבנה על ידי הנדיב רבי אברהם פירדא (אברהם יעקב ב"ר שלמה זלמן שניאור), ושם עמד בראשות הישיבה עד שנת תע"ה, אז נבחר לאב"ד מדינת אנסבך והתיישב בשוואבך. לאחר מכן נבחר לרבה של צירנדורף (אנ'), ובשנת תצ"ד מונה גם לאב בית הדין בזולצבאך, גוצנהאוזן (גר'), מרקס ברולצהיים (גר'), סרטרידינגן, טרויכטלינגן וקהילות נוספות.
הרב משה קצנלנבוגן היה מחותן עם גדולי הדור, בהם רבי גבריאל אסקלס, רבי שמואל הילמן, רבי יעקב פופרש, רבי דוד אופנהיים[3].
עמד בקשרי שו"ת עם רבי יעקב פופרש מפרנקפורט ועם רבי דוד אופנהיים, ורבי יצחק זעקיל עטהויזן, ורבי יששכר ברמן פרנקל בעל "מטה יששכר"[4]. מרבית כתביו לא הודפסו ונותרו בכתבי יד, ונמצאים בספרייה הבודליינית. מעט מדברי תורתו נדפסו בספר "קול יהודה"[5].
פטירתו
נפטר בפיורדא כ' בתשרי תק"ד (1743), ביום שלישי של חג הסוכות, ונקבר בבית הקברות היהודי בפיורדא, סמוך לחותנו רבי אליעזר היילפרין.
על מצבתו נכתב בין היתר:
נפטר בשם טוב ונקבר ביום ג' כ' תשרי בחג הסוכות והיתה מנחתו כבוד פ"ק הרבה כושל גם נפל ממנו רב גאון עוזינו נשבר, יעף מאתנו גובה וגאון גדול מספד וכבד כי נפל היום שר וגדול חסידותו מלאה הארץ, ותורת אמת ורב חסיד מהר סופר בתורת משה הופיע מחר משה עלה בע"ב שנה וימת שם משה ה"ה הרב הגאון מהו' משה בהגאון מוהר"ר שאול זצ"ל קאצנאילנבאגען וכאן שנה הרבה תני ומתני ולית ליה שיעורא ברובה ומזה עלה לאב"ד ור"מ במדינת אנשבאך וישיבתו הרמה היה בק"ק שוואבאך תנצב"ה
— מצבת קבורתו בבית העלמין בפיורדא
משפחתו
- בתו, בילא[6], נישאה לרבי מאיר הלוי ב"ר יצחק זליגמן
- בנו, הרב פנחס, רבה של בוסקוביץ ומחבר 'יש מנחילין'
- בתו, רחל שרה[7], נישאה לרבי חיים קצנלנבוגן, ב"ר סעדיה ישעיה, אב"ד העלישוי
- בנו, הרב אליעזר, אב"ד הגנאו ואביו של הרב נפתלי הירש מאלזס
- בנו, הרב נפתלי הירש, רבה של מנהיים
לקריאה נוספת
- הרב בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז, בני ברק תש"ע, כרך ב', עמ' 363–383.
קישורים חיצוניים
- "משה קצנלנבוגן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- יצחק דוב פלד, חלוקי אבנים, נספח לספר יש מנחילין מהרב פינחס קצנלנבוגן, ירושלים תשמ"ו, עמ' שנג-שנה, באתר היברובוקס
- ישראל טוביה איזנשטט, דעת קדושים, עמ' 100, באתר היברובוקס
- אילן היוחסין של משה קצנלנבוגן באתר Geni.com
הערות שוליים
- ↑ על מצבתה נכתב "שרה לאה", אך נראה כי שמה היה "לאה" בלבד: א. שמה של בתה היה שרה, ולא סביר ששתיהן נשאו שם זהה; ב. בנה, רבי פנחס, מזכיר אותה בספרו יש מנחילין בעקביות בשם "לאה" בלבד.
- ↑ על "שניאור'ע שול", ראו: בפיורט ויקי.
- ↑ הגם שלא ידוע כיצד היו מחותנים, אבל כן קרא לו רבי משה בהסכמתו לספר פי שנים (אלטונה, תצ"ה).
- ↑ התכתבויותיהם נדפסו בשו"ת שב יעקב, חלק ב, אבן העזר סי' יח. ושו"ת נשאל דוד, חלק ב, ירושלים תשל"ה, עמ' רנ. ושו"ת אור נעלם סי' מב. וראו: אבי"ן, דברים עתיקים מאוקספורד, המגיד, 5 ביולי 1871.
- ↑ יהודה ב"ר חנינא זעליג מגלוגא, קול יהודה, באתר היברובוקס
- ↑ נולדה כ"ב באב תמ"ח
- ↑ נולדה י' באדר תנ"ה
משה קצנלנבוגן41052302Q134434811