רבי נסים אליקים
| לידה |
תר"י לערך טבריה, ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
כ"א באדר תרמ"א טבריה, ארץ ישראל |
| תחומי עיסוק | מחבר, מגיד שיעור |
| צאצאים | רבי משה מאיר חי אליקים |
רבי נסים אליקים (תר"י לערך - כ"א באדר תר"מ) היה מחכמי טבריה במאה ה-19, מחבר הספרים דבר נאה וחדר נאה.
ביוגרפיה
נולד בעיר טבריה בסביבות שנת תר"י[1]. נשא את בתו של רבי חיים מימראן[2] (נפטר בטבריה בשנת תרנ"ה)[3].
לאחר נישואיו, המשיך להתגורר בטבריה, והיה כותב חידושי תורה במשך שעות רבות. כמו כן, היה מוסר שיעורים רבים בגמרא, בפירוש רש"י, ובתוספות בפני אברכים בעיר[4], והיה מגדולי מרביצי התורה בעיר[5]. יש שכתבו שכיהן גם כרב ודיין בטבריה[6].
בט"ו בטבת תרל"ב נולד בנו יחידו רבי משה מאיר חי אליקים[7][8], הידוע בכינוי 'המשמ"ח אליקים'[9], שכיהן לימים כדיין בבית הדין בטבריה וכאב בית דין בקזבלנקה, חתנו של רבי רפאל אוחנה[10].
נפטר בצעירותו בגיל 30, בכ"א באדר תרמ"א, ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה[11][12].
זמ"ק החכם השלם והי"א כמהר"ר נסים אליקים, נ"ע ביום אך' לחדש אדר א' שנת התרמ"א תנצב"ה[13].
בנו רבי משה מאיר חי, ערך את חידושי תורתו של אביו לדפוס והוציאם לאור.
בראש ספרו חדר נאה, הוא כותב אודותיו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 3 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
עט"ר אדוני אבי ישעי ומשגבי... אדוני מעלת הרב המובהק השקדן בתורה וביראה ה' אוצרו העניו המדוכה ביסורים כש"ת נסים אליקים זצ"ל...
בין בני משפחתו היו: רבי ישראל חיים יוסף אליקים, מרבני סופיה, ובנו רבי יחיאל יעקב אליקים (חתנו של רבי דוד מג'אר); רבי יחיאל ישראל אליקים, מרבני סלוניקי; רבי יעקב ישראל אליקים, מרבני סלוניקי; רבי רפאל אליקים, מרבני חברון; רבי יום טוב אליקים, מרבני צפת וחברון; ורבי יוסף חיים אליקים שהיה ראב"ד בירושלים[14].
ספריו
- דבר נאה - חידושים בהלכה על ספרי ראשונים ואחרונים, ובפרט על שיעור רביעית, יצא לאור על ידי בנו בשנת תרנ"ה, ובמהדורה נוספת בשנת תרס"ו.
- חדר נאה - דרושים וחידושים על פרשיות התורה, חמש מגילות, משלי ותהלים, יצא לאור על ידי בנו בשנת תרע"א
בשנים האחרונות יצא לאור הספר שוב במהדורה חדשה עם הערות, על ידי מכוןדרכי שלום בראשות הרב מיכאל אביחצירא. - פרי נאה - על הש"ס. נשאר בכתב יד ולא נדפס.
הערות שוליים
- ↑ הרב שלמה זלמן מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, חלק א', עמ' 200, אלעד תשע"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ רבי יוסף חיים ילוז, אוצרות יוסף, עמ' קיח, אשקלון תשס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ רבי יוסף חיים ילוז, אוצרות יוסף, עמ' קעט, אשקלון תשס"א, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ חדר נאה, מהדורה חדשה, תולדות המחבר עמ' ה'.
- ↑ נתן צבי פרידמן, אוצר הרבנים, עמ' 333, ערך הרב רבי נסים אליקים, בני ברק תשל"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ כך כותב רפאל הלפרין, בספרו אטלס עץ חיים, קובץ י', עמ' 172, בני ברק תשמ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים), אך אין לזה כל מקור.
- ↑ אור המערב, קובץ כ"ד, עמ' ק"ד., מכון אור המערב, ירושלים תש"פ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ↑ הרב שמעון ואנונו, ארזי הלבנון, חלק ג', עמ' 1677, ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ המשמ"ח הוא ראשי תיבות הרב משה מאיר חי, ואליקים הוא שם משפחתו; כינוי זה נגזר מלשון הפסוק בספר ספר שופטים, פרק ט', פסוק י"ג: ”וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים”.
- ↑ חדר נאה, מהדורה חדשה, תולדות המחבר עמ' ג'.
- ↑ עודד אבישר, ספר טבריה, עמ' 285.
- ↑ הרב שמעון ואנונו, ארזי הלבנון, חלק ג', עמ' 1720, ירושלים תשס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ רבי יוסף חיים ילוז, מצבת אבן, עמ' רנט, אשקלון תשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ↑ כך כותב רבי משה מאיר חי אליקים, בדבריו אודות גדולי משפחתו, בספרו מלחמת המגן, קזבלנקה תרפ"ה, באתר היברובוקס.