רבי משולם זלמן זילברפרב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משולם זלמן זילברפרב
לידה תרכ"ח 1868
רובנה
פטירה י"א תשרי תש"א
מחנה ההשמדה בלז'ץ
מקום פעילות קוידנוב טופוריב
השתייכות תנועת החסידות
רבותיו רבי יצחק מאלעסק, רבי אברהם מטריסק, רבי ישכר דב רוקח
בת זוג מרת חיה ברכה
אב רבי משה
חותנים רבי אהרן מקוידנוב

רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב (תרכ"ח[1] 1868- י"א תשרי תש"א 1941) היה רב חסידי גליציאני מגזע אלעסק, ממנהיגי חסידות קוידנוב. היה אב"ד ורב בטופורוב. נרצח בשואה.

תולדותיו

נולד בעיר רובנה לרבי משה, חסיד טריסק, וללאה בתו של רבי חנוך העניך מאלעסק. היה מקורב לסבו עד לפטירתו בגיל 12 ולאחר מכן התקרב לדודו רבי יצחק מאלעסק. הרבה לבקר גם את רבי אברהם מטריסק רבו של אביו.

נישא לחיה ברכה בתו של רבי אהרן מקוידנוב ועבר להתגורר בקוידנוב, שם קיבל סמיכה מרבני ליטא וגליציה כרבי חיים הלוי סולובייצ'יק, החשק שלמה מוילנא, המהרש"ם מברעזאן ואחרים[2]. נשאר להתגורר בסמיכות לחותנו עד לפטירתו בשנת תרנ"ז.

בשנת תרנ"ו מונה לאב"ד ורב היישוב טופורוב שבגליציה והחל להנהיג חצר חסידית. תפילתו נודעה בהתלהבות והתרגשות ורבים היו מגיעים לראותו מתפלל[3].

רבי משולם היה קנאי ונלחם על צביון העיר, היה יוצא למחות בחילולי שבת בעיר או בתופעות חדשות כהיתרים בגיטין ועוד[4].

היה מקורב לאדמור"י בעלז והיה רגיל לבקרם בשבת שאחרי פסח, והיה בקשר עם שלושה מהם רבי יהושע, רבי ישכר דב, ורבי אהרן[5]. היה רגיל לצאת למסעות לעיתים קרובות לליטא בהם היה מבקר אצל חסידי קוידנוב ובישיבות בליטא. לאחר פטירת גיסיו האדמו"רים שימש כאדמו"ר לחסידי קוידנוב, אז הגביר את קצב מסעותיו לחסידי קוידנוב בליטא וכן קיים עמם קשר מכתבים[6].

לאחר כניסת הנאצים לבית הכנסת בטופורוב בראש השנה תש"א, ברחו בני היישוב במוצאי יום כיפור ליער אך התגלו על ידי הנאצים ונשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ שם נרצח עם בנו[7].

בנו רבי חנוך העניך מקוידנוב הקים לאחר השואה את בית הכנסת אוהל יוסף קוידנוב בתל אביב על שמו.

ילדיו

לרבי משולם היה שני בנים וארבע בנות לאחר השואה שרדו רק בנו רבי חנוך העניך ובתו אשת רבי חיים מאיר שפירא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. יש שטוענים שנולד בתר"ל (אנציקלופדיה לחכמי גליציה מציין לשני התאריכים).
  2. ה"בית יצחק" מלבוב ורבי בצלאל זייצ'יק רבה של סמילוביץ'.
  3. מתוך הספר אלה אזכרה כרך ה עמ' 81
  4. מתוך הספר אנציקלופדיה לחכמי גליציה
  5. ראה בספר גדולי חסידי בעלז מאת ישראל קלפהולץ כרך ראשון פרק אודותיו.
  6. מאיר וונדר, כרך ב, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, תשמ"ב
  7. יצחק אלפסי, כרך ג, אנציקלופדיה לחסידות, מוסד הרב קוק