רבי משה ניישלאס
| לידה | י"א באלול ה'תרע"א |
|---|---|
| פטירה | כ"ז באדר א' ה'תשנ"ז (בגיל 85) |
| מקום קבורה | בית העלמין בשיכון סקווירא |
| מדינה |
 סלובקיה  ארצות הברית |
| מקום מגורים | סרדהאלי, שיכון סקווירא |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי עקיבא סופר ורבי אשר אנשיל כץ |
| תלמידיו | רבי נתן גשטטנר, רבי חנינא אברהם לייטנר אב"ד מונטווידאו, הרב יוחנן וואזנר ראב"ד דחסידי סקווירא, הרב יוסף ישראל אייזנברגר רב שיכון סקווירא, רבי דוד טברסקי האדמו"ר מסקווירא |
| אב | רבי יעקב |
| אם | לאה |
רבי משה ניישלאס (י"א באלול תרע"א - כ"ז באדר א' תשנ"ז) היה פוסק, רב העיר סרדהאלי בסלובקיה ורבה של שיכון סקווירא בארצות הברית.
ביוגרפיה
נולד לרבי יעקב[1] ולאה ניישלאס. למד בישיבת פרשבורג אצל רבי עקיבא סופר ואצל רבי אשר אנשיל כץ. שימש אצל רבי שלמה זלמן ערנרייך ורבי יונתן שטייף והוסמך על ידם לרבנות.
בשנת תרצ"א נשא את רבקה בת הרב ירמיה דושינסקיא מפרעשבורג ונולדו לו ממנה שני בנים. לפרנסתו פתח חנות למוצרי תפירה ובדים.
היה מחסידי רבי ישכר דוב מבעלזא ורבי שלום אליעזר מראצפערט אליו היה שולח כל שבוע דגים לשבת והבטיחו שבשכר זה יעלה לגדולה[דרוש מקור].
בשנות השואה נהרגו אשתו ושני בניו והוא נלקח למחנות העבודה (ה"מונקא-טאבור"), והבריח לשם טלית ותפילין ומסר נפשו להניחם בכל יום.
אחרי השחרור נשא את אחות אשתו מרת יטל שהתאלמנה מבעלה, וחזר לסרדהאלי, שם פתח ישיבה עם כשמונים תלמידים[2]. בהמשך נתמנה לרב העיר והתיר הרבה עגונות והשיא יתומים ויתומות.
בסוף שנת תש"ו כשהקומוניסטים השתלטו על הונגריה עבר עם ישיבתו לפראג, שם פעל להשיג להם ויזות להגירה לארצות הברית. בחנוכה תש"ח הגיעו לארצות הברית וקבע את ישיבתו בעיירה וודמיר בלונג איילנד - ניו יורק. בארה"ב היה לחסידו של רבי יעקב יוסף מסקווירא ולאחר פטירתו ביום ב' ניסן תשכ"ח נהיה לחסידו של רבי דוד מסקווירא.
בשנת תשי"ז כשהאדמו"ר מסקווירא יסד את העיירה שיכון סקווירא נקרא לשמש כרב השיכון, ובהמשך היה רב הפוסק של כל המחוז הכולל גם את העיר מונסי. כמו כן רבנים רבים למדו אצלו מפסקיו והוראותיו בהלכה.
בסוף ימיו פעל רבות לבניית מקוה גדול בעיר מונסי, למטרה זו הבטיח ישועות לתורמים. לאחר פטירתו נקרא על שמו "מקוה באר משה".
בכ"ז באדר תשנ"ד חלה ונחלש, וגם אז לא פסק מהתמדתו וגם בבית החולים היה שוכב עם ספר בידו. בלילה האחרון לחייו כ"ז באדר א' תשנ"ז למד את כל מסכת מקוואות וכשסיים את המסכת נפטר, נקבר בבית העלמין בשיכון סקווירא[3].
משפחתו
- בנו הרב יהודה אליעזר דוד, מו"צ בהעדה החרדית ומרבני שכונת גבעת ירושלים בבית שמש, חתן רבי בנימין רבינוביץ.
- בנו הרב ירמיה מסרדהאלי בני ברק, חתן רבי יוסף לייפר (טמשוואר)
- חתנו הרב שמואל גולדמן, בן האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל.
- חתנו הרב דוד טווערסקי, האדמו"ר מרחמיסטריווקא.
- חתנו הרב יהושע לייפער, מייסד ונשיא מכון "עוז והדר" ורב בית כנסת פרמישלאן במונסי.
תלמידיו הבולטים
- רבי נתן גשטטנר.
- רבי חנינא אברהם לייטנר אב"ד מונטווידאו.
- הרב יוחנן וואזנר ראב"ד דחסידי סקווירא.
- הרב יוסף ישראל אייזנברגר רב שיכון סקווירא.
- רבי דוד טברסקי האדמו"ר מסקווירא למד בישיבתו קיץ אחד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בן רבי גבריאל שמואל (גיסו של ה"ערוגת הבושם" וה"קרן לדוד" מסאטמאר) בן רבי חיים בן רבי יוסף יעקב ניישלאס רב העיר סערדהאלי.
- ^ ביניהם היה רבי נתן גשטטנר.
- ^ תמונת המציבה.
- המכלול: ערכים שנוצרו במכלול
- רבנים סלובקים
- רבנים חרדים אמריקאים
- ראשי ישיבה חסידים במזרח אירופה
- ראשי ישיבה סלובקים
- חסידי בעלז
- ניו יורק: רבנים
- ראשי ישיבה חסידים בארצות הברית
- בוגרי ישיבת פרשבורג
- מונסי: רבנים
- ניו סקוור: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות בניו סקוור
- דונאיסקה סטרדה: רבנים
- סלובקיה: אבות בתי דין
- ארצות הברית: אבות בתי דין
- רבני סקווירא
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש
- רבנים בשואה
- רבנים: ניצולי השואה