רבי משה אייזנבט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה אייזנבט
לידה ה'תרמ"ג או ה'תרמ"ד
פטירה ד' בשבט ה'תשי"ח
למד ב בית המדרש לרבנים בפריז
תקופת הפעילות 19111958 (כ־47 שנים)
בת זוג לור גולדשמידט
רבה של סדאן
19111914
(כ־3 שנים)
רבה של קונסטנטין
19281932
(כ־4 שנים)
רבה של אלג'יר
19321941
(כ־9 שנים)
המשנה לרב הראשי של אלג'יריה
19411943
(כשנתיים)
הרב הראשי של אלג'יריה
19431958
(כ־15 שנים)
המשנה לרב הראשי של אלג'יריה הרב אברהם משה פינגרהוט
פרסים והוקרה קציו לגיון הכבוד

הרב משה (מוריס) אייזנבט (ה'תרמ"ג/ה'תרמ"ד, 1883ד' בשבט ה'תשי"ח, 15 בינואר 1958) היה רב והיסטוריון צרפתי-אלג'יראי, רבה של קונסטנטין ואלג'יר ולאחר מכן רבה הראשי של אלג'יריה.[1]

ביוגרפיה

נולד בשנת 1883 בפריז. הוא למד בבית המדרש לרבנות בפריז. ב-1911 מונה לרבנות העיר סדאן. ב-1914, במלחמת העולם הראשונה, גויס לכוחות המזוינים של צרפת והשתתף בלחימה בוורדן. בשנת 1918 נישא ללור גולדשמידט, ממנה נולדו לו שלושה ילדים.[1]

ב-1928 מונה לרבה של קונסטנטין, ב-1932 לרבה של אלג'יר וב-1941 החל לכהן כמשנה לרב הראשי של אלג'יריה.[2] בשנת 1943 החל לכהן כרבה הראשי של אלג'יריה[3][2] ומינה למשנהו את הרב אברהם משה פינגרהוט.[1][4]

בשנת 1941 הקים את בית הספר היהודי באלג'יר. ב-1948 הוענק לו התואר קצין לגיון הכבוד.[1]

הרב אייזנבט נפטר ב-15 בינואר 1958 באלג'יר.[1][3]

חיבוריו

  • יהדות צפון אפריקה: מחקר דמוגרפי על בני ישראל מהעיר קונסטנטין, 1931[1]
  • יהודי צפון אפריקה: דמוגרפיה ואונומסטיקה, 1936[1]
  • האנציקלופדיה הקולוניאלית והימית של היהודים באלג'יריה, 1937[1]
  • יהודי מרוקו: מסה היסטורית, 1948[1]
  • היהודים באלג'יריה ובתוניסיה בעידן הטורקי (1515–1830), 1952[1]

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 הרבי הגדול משה אייזנבט (בצרפתית)
  2. ^ 2.0 2.1 שלמה א' גליקברג, בית הספר הרבני באלג'יר (1948–1961)
  3. ^ 3.0 3.1 Brock Cutler, Eisenbeth, Maurice, Encyclopedia of Jews in the Islamic World, Brill, 2010-10-01
  4. ^ שאלות ותשובות הרב אברהם משה פינגרהוט ז"ל, באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39933488משה אייזנבט