רבי מנחם מנדל טאוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מנחם מנדל טאוב
לידה תרפ"ד
פטירה כ"ג בניסן תשע"ט (בגיל 95 בערך)
מקום קבורה ישראלישראל הר המנוחות - ירושלים, ישראל
מקום מגורים ירושלים
תחומי עיסוק מייסד תוכנית בר בי רב דחד יומא והנצחת השואה
אדמו"ר חסידות קאליב
→ אביו רבי יחיאל יהודה טאוב כיהן כאדמו"ר ברוזלא ומארגארטן
האדמו"ר מקאליב, 1978
עם הרב משה שטרנבוך

רבי מנחם מנדל טאוב (במקור: טויב) (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 192328 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.

קורותיו

נולד במרגיטה שבטרנסילבניה, לרבי יהודה יחיאל דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב ולברכה פריידא. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג.

לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב־1944, נשלח עם כל אחיו ואחיותיו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא הגיע לאושוויץ שלושה ימים לפני חג השבועות. בזמן שהותו במחנה ההשמדה ערך בו ד"ר יוזף מנגלה ניסויים שכללו עינויים קשים, ומאז לא היה מסוגל להביא ילדים לעולם[דרוש מקור]. כחלק מן הניסויים עבר טיפול כימי אשר מנע מזקנו לצמוח[דרוש מקור]. בהמשך הועבר מאושוויץ למחנה הריכוז ברסלאו ומאוחר יותר לברגן בלזן.

לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[1] עלה ארצה[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[3] בהמשך עבר להתגורר בקריית איתרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחריו עבר לרחוב השומר. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.

האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. במהלך השנים סיפר כי כבר עמד ליד המשרפות, ובצעקת 'שמע ישראל' הבטיח לה' שאם הוא ינצל - יקדיש את חייו להפצת אמירת שמע ישראל בקרב אנשים חיים, ולאחר שאכן ניצל, עמד בהבטחתו ותיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.

האדמו"ר היה גם מלחין, בין היתר הלחין ניגון למילים 'שמע ישראל' לשם הפצתם כפי שקיבל על עצמו. הוא נהג לשיר את ניגוניו בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהם היה מוזמן. השיר המזוהה איתו ביותר הוא השיר ההונגרי סול או קוקוש מר, שעל פי האגדה החסידית נרכש על ידו סבו מאיכר הונגרי.

מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.

בשנים האחרונות החזיק ומימן כולל ערב כלל חסידי ללימוד כל הלכות נדה במשך שנה לאברכים צעירים, בכולל למדו כ-100 אברכים כל שנה.

באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו, התחתן בשנית בגיל 89 עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט), ולאחר מספר שנים התגרש ממנה.

בניסן תשע"ו (אפריל 2019), מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[4] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פרסמו הודעות אבל על מותו.[5] לא השאיר אחריו צאצאים. בהלוויתו הוכתר נכדו החורג שהיה נאמן ביתו הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של בתו החורגת מלכה, לממשיך דרכו.[6] נטמן בהר המנוחות.

משפחתו

ספריו

לקריאה נוספת

  • ח. טוברואי, הבשורה המתנגנת מכינורו של הרבי מקאליב שליט"א, דגלנו, ניסן תשל"ו, עמ' ד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי מנחם מנדל טאוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32696080מנחם מנדל טאוב