רבי מנדל אטיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מנדל אטיק
לידה 13 בדצמבר 1928
ל' בכסלו תרפ"ט
ירושלים
פטירה 24 בדצמבר 2022 (בגיל 94)
ל' בכסלו תשפ"ג
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מקום פעילות ירושלים
תחומי עיסוק ראש ישיבת ארץ צבי
השתייכות חוג בריסק, חוג חזון איש, העדה החרדית, קהל פרושים
רבותיו החזון אי"ש, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רבי חיים שמואלביץ

רבי מנדל אטיק (ל' בכסלו תרפ"ט, 13 בדצמבר 1928ל' בכסלו תשפ"ג, 24 בדצמבר 2022) היה תלמיד חכם חרדי-ירושלמי ראש ישיבת ארץ צבי, מתלמידי הרב מבריסק וממקורבי החזון איש. וממנהיגי קהילת פרושים.

ביוגרפיה

נולד בחנוכה של שנת תרפ"ט בעיר העתיקה לרבי שלמה צבי, ראש ישיבת קרלין, ולחיה לאה בת רבי יהושע שמעון וינגרטן אף הוא מחסידי קרלין. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר. לאחר מכן (בשנת תש"ו) הוזמן ע"י רבי אליעזר יהודה פינקל להצטרף לעשרה בחורים מצוינים שפתחו את ישיבת מיר, שם למד רוב שנותיו.

היה נחשב לאחד מתלמידי החזון איש שהשתייכו ליישוב הישן בירושלים יחד עם ידידיו רבי משה יהושע לנדא ורבי יהודה שפירא ואף היה נוסע לפרקים לדבר עמו בלימוד. כמו כן היה מקורב לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", והיה משתתף בשיעורו השבועי.

בהגיעו לפירקו נשא את שרה לאה, בתו של רבי שמעון הלל שלזינגר (נכדו של רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל 'לב העברי').

עם הקמת ישיבת מיר בירושלים וקבע בה את לימודו כשהוא לומד חברותא עם רבי חיים גריינמן, לאחר נישואיו למד בישיבת מיר עם הרב משה יהושע לנדא ראש ישיבת שאגת אריה בשערי חסד ומתלמידי החזון איש, והגה רבות בספרי החזון איש.

בראשית שנות ה- 80 פתחו עבורו האחים בנדיקט כולל אברכים בשכונת [[בתי הורדנא]] בירושלים[1]. בין התלמידים המפורסמים שלמדו אז בכולל היו: רבי שמחה בונים ולדנברג רב שכונת עזרת תורה בירושלים, רבי נתן קופשיץ, רבי מאיר שמואלביץ, הרב דוד מילר ר"מ ישיבת פוניבז, הרב יהושע ארנברג ראש ישיבת חדרה והרב חזקיהו יוסף שרייבר ראש ישיבת מהרי"ל.

בשנות ה-90 פתח בשכונת הבוכרים בירושלים את 'ישיבת ארץ צבי', אשר יועדה לבחורים חסידיים מחוץ לארץ. הישיבה התנהלה ללא משגיח, ובאווירה של משמעת עצמית. בין צוות הר"מים היו בניו הרב דוד והרב יצחק זאב, אחיינו (בנו של חתן אביו) הרב יהושע קליקשטיין[2] והרב אפרים זלזניק תלמידו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק. הרב אטיק מסר בה שיעור שבועי בלבד. הישיבה נסגרה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21.

כמו"כ במשך רוב שנותיו מסר חבורות לאברכים בישיבת מיר בין משתתפי החבורות הללו היו רבי גרשון כהן ראש ישיבת בית מדרש גבוה (פינקל) ורבי יוסף צבי חשין מראשי ישיבת מיר.

על אף היותו במקורו שייך לציבור החסידי, לא המשיך בדרך זו, ואף התנגד אליה, והיה אחד מרבני הקהילה הליטאית הירושלמית. ואף עם היווסדה של 'קהל פרושים ירושלים' בחנוכה תשנ"ט של בני ירושלים הליטאיים הצטרף אליה ושימש כאחד מרבניה.

במהלך השנים הוצעו לו מספר פעמים את תפקיד גאב"ד העדה החרדית, אך סירב.

נהג ללמוד כ18 שעות ביממה ואף יותר בעמל רב וביגיעה עצומה.

דרך לימודו משלבת את דרך הלימוד של ר' חיים מבריסק והחזון איש. מבחינה השקפתית השתייך ל'עדה החרדית' כפי שאר תלמידי החזון איש בני היישוב הישן ואף השתתף במספר מועט של הפגנותיה, אך מבחינת החמרה הלכתית הוא השתייך לחוג חזון איש. ואף היה מיודד עם שאר תלמידי החזון בבני ברק, כמו רבי חיים גרינימן רבי יהודה שפירא רבי יחזקאל ברטלר ורבי דב לנדו.

הרב אטיק לא הדפיס את חידושי תורתו, אך שיעוריו הודפסו על ידי תלמידיו בצורה לא רשמית אך קשים מאד להשגה, וגם מפני עמקותם של הדברים קשה לעמוד על הבנתם. כמו"כ יצאו מדברי תורתו בקבצים של קהילת פרושים.


נפטר ביום הולדתו ה-94, בליל שבת ל' בכסלו ה'תשפ"ג, ונקבר בהר המנוחות.

משפחה

בניו:

אחיו:

גיסיו:

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מוסף שבת קודש ריאיון עם רבי חזקיהו יוסף שרייבר
  2. לימים ראש ישיבת "אור יוסף - נייפעסט"
  3. ישיבה לבחורים בני חו"ל.
  4. ר"מ ארץ צבי הגאון רבי יצחק זאב אטיק זצ"ל, בחדרי חרדים.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מנדל אטיק20881133