רבי ישראל חיים ברוין
| לידה |
ה'תקצ"ד בלקני, מחוז סאבולץ', הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1906 (בגיל 72 בערך) כ"ג בסיון ה'תרס"ו בודפשט, הונגריה |
| מקום קבורה | קאלוב, מחוז סאבולץ', הונגריה |
| מדינה | הונגריה |
| מקום פעילות | מיהאלדע, בודפשט |
| כינוי | העברי |
| רבותיו | רבי שמואל שמעלקא קליין, רבי צבי הירש מליסקא, רבי משולם פייש סג"ל-לאווי |
| בת זוג | רייזל (כ"ץ לוסטיג) |
| ילדים | רבי אברהם משה ברוין, רבי יצחק ברוין |
| חתנים | רבי יעקב פרנקפורטר, רבי יצחק כ"ץ |
| אב"ד מיהאלדע ורב בבודפסט | |
רבי ישראל חיים ברוין - העברי[1] (ה'תקצ"ד - כ"ג בסיון ה'תרס"ו) היה מצדיקי הונגריה, שימש אב"ד מיהאלדע ורב בבודפסט.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תקצ"ד לרב יהודה אריה ולרחל ברוין בבאלקאני שבמחוז סאבולץ' שבהונגריה. למד אצל רבי שמואל שמעלקא קליין מסעליש בעל 'צרור החיים'. בכ"א בסיון ה'תרי"ב נשא את רייזל בת רבי שמשון כ"ץ לוסטיג ועבר לגור במיהאלדע. היה עשיר גדול והיו לו שדות ויערות רבים, וכן הוא עסק במסחר בטבק. הצלחתו עוררה את קנאתם של אנטישמים מקומיים, ששרפו ביום כיפור את כל רכושו והעלילו עליו שהוא שרף אותם, מסיבה זאת נאלץ לעקור מן העיר ועבר לבודפשט בערך בשנת ה'תרנ"ה.
היה ידידם של רבי יצחק רייך נשיא הלשכה האורתודוקסית בבודפסט ושל רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה ופעלו יחד למען יהדות הונגריה, נסע כמה פעמים עם רבי הלל ברחבי הונגריה לצורך חיזוק היהדות. הוא בלט במאבקו כנגד חבישת פאה נכרית שהחלה להתפשט אז בהונגריה, ובכל מקום שהגיע לשם היה נושא דרשות נגד חבישת הפאה, והיה שורף אותן בפומבי. בשנותיו האחרונות אף לא היה מקבל קוויטלעך מנשים החובשות פאה.
במשך השנים התקרב לחסידות והיה תלמידו של רבי צבי הירש מליסקא ורבי משולם פייש לאווי מטאהש. כן נסע לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ה"ייטב לב" מסיגט. רבי ישעיה מקרסטיר סיפר שהרבי מליסקא היה מכבדו מאד מחמת גודל צדקותו, וכן רבי מרדכי מנדבורנה היה מכבדו והתבטא כלפי כפועל ישועות. בבודפשט פתח בית מדרש בשם "ארץ ישראל שטיבל", ובו תיקן כמה תקנות למתפללי בית המדרש[2], חיבר את "ספר התקנות" לצאצאיו וכן ספר "פרי עץ אבות" על התורה.
בי"א באדר ב' ה'תרנ"א נפטרה אשתו ונקברה בקאלוב, רבי ישראל חיים כתב את נוסח המצבה - כמאה ועשרים שורות עם שבחיה ומעשיה הטובים - וסיים: "כתבתי אלא מקצת ממעלותיה ושבחיה הטובים, כי קטן המקום מהכיל"[3].
רבי ישראל חיים נפטר בבודפשט בכ"ג בסיון תרס"ו ועל פי צוואתו הובילו אותו לקבורה בקאלוב ליד אשתו, רבי מרדכי לייב וינקלר הספיד אותו ואמר עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים. לאחר הקבורה כאשר זז האבן שעל קבר אשתו וחצי מהאבן כיסה גם את קברו, פסק רב העיר רבי מנחם ברודי שאין להקים מצבה נוספת על קברו, מאחר שכל השבחים שכתב על אשתו נכונים גם כלפיו[4][5].
צאצאיו
לרבי ישראל נולדו ארבעה בנים שלמדו אצל המהר"ם שיק, וחמש בנות, מבין צאצאיו נודעו במיוחד:
- חתנו, רבי יעקב פרנקפורטר, שרבי יחזקאל שרגא משינאווא הסמיכו לאדמו"ר בקאשוי, נפטר בכ"ב בחשון תש"ג. נשא את בתו פרומט רחל, ובזיווג שני את בתו חיה שרה.
- חתנו, רבי יצחק כ"ץ ממלא מקום חמיו ברבנות בית המדרש, נפטר בט"ו בסיון תרצ"ד. נשא את בתו דינה.
- בתו סימא (תרמ"ט - כ"ח בחשוון תשמ"ב) אשת רבי אהרן ראטה משומרי אמונים.
כמו כן נמנים על צאצאיו רבי יחזקאל שרגא מערץ, ורבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ.
אילן יוחסין
| רבי ישראל חיים ברוין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי אברהם משה ברוין | פרומט רחל | רבי יעקב פרנקפורטר | חיה שרה | רבי יצחק כ"ץ | דינה | רבי יצחק ברוין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יואל זוסמן מערץ | גיטל רבקה | רבי אהרן ראטה | סימא | רבי שלום עוזר ברוין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רחל | רבי יחזקאל שרגא מערץ | חנה | רבי אברהם יצחק קאהן | יענטא | רבי אברהם חיים ראטה | רבי אליעזר הגר | חיה צירל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל ניסן רוזנבוים | רבי חיים מערץ | הרב אלעזר יצחק אייזיק הורוביץ | הרב זיידא אליעזר זאב רוזנבוים | הרב שמואל יעקב קאהן | הרב דוד קאהן | רבי אהרן קאהן (מונסי) | הרב משה קאהן | הרב ישראל חיים קאהן | הרב יוסף יואל קאהן | הרב דוד צבי שלמה נפתלי בידרמן | הרב יצחק יחיאל פנט | רבי רפאל אהרן ראטה | הרב גדליה משה ראטה | הרב שלמה ראטה | הרב יצחק אהרן קארף | הרב נפתלי ראובן קורנרייך | הרב יעקב הגר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב דוד משה רוזנבוים | הרב אהרן קאהן (ירושלים) | הרב מרדכי ראטה | מנדל ראטה | הרב מנדל דוד הגר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
- עלי זכרון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי ישראל חיים ברוין באתר אייוועלט.
- אחד היה אברהם, עמוד 133-140, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, עמוד 425, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערות שוליים
- ↑ כינה את עצמו בשם העברי על שמו של אברהם העברי, וכן על פי דברי יוסף שנאמר עליו "איש עברי", וכן יונה הנביא שאמר (ספר יונה, פרק א', פסוק ט') ”ויאמר אליהם עברי אנכי”, היינו שאמר להם ידוע יהיה לכם שעברי אנכי, וממילא ”ואת ה' אלקי השמים אני ירא” (מתוך דבריו בספר התקנות אות ס"ג ואות ק"כ).
- ↑ תקנות בית המדרש.
- ↑ תמונות המציבה - צד א', צד ב'.
- ↑ ראה ספר "שמחים לשמרו" עמוד קצ"ו.
- ↑ אחד היה אברהם, עמוד 139.