רבי יעקב שמשון קנר

רבי יעקב שמשון קנר
	קברו של רבי יעקב שמשון קנר
לידה	ה'תרכ"ט
פטירה	ז' בסיוון ה'תש"א (בגיל 72 בערך); קלויזנבורג
בת זוג	חנה חיה
אב	רבי משה
אם	לאה
חותנים	רבי משה הלברשטאם משינאווא
	י"ב בחשוון ה'תרע"ט – ז' בסיוון ה'תש"א; (22 שנים)
	בנו רבי אברהם אביש ←
	ה'תרנ"ג – י"ב בחשוון ה'תרע"ט
	→ רבי יצחק ישעיה הלברשטאם

רבי יעקב שמשון קנר (ה'תרכ"ט - ז' בסיוון ה'תש"א) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חסידות טשחויב.

תולדותיו

נולד לרבי משה קנר מסאניק בנו של הגביר רבי אביש קנר וללאה בתו של רבי פנחס יוסף דכנר-שפירא נכד רבי פנחס מקוריץ וחתן רבי חיים מקוסוב. בשנות בחרותו למד תחלה בקלויז של חסידי צאנז בסאניק ואחר כך נסע לווישניצא לישיבתו של רבי שלמה מבאבוב^[1].

נשא את חנה חיה בתו של רבי משה הלברשטאם משינאווא. נסמך להוראה על ידי רבי יצחק יהודה שמלקיש. בשנת ה'תרנ"ג מונה לרב בטשחויב (פול') על מקומו של דוד חותנו רבי יצחק ישעיה הלברשטאם שעבר לקרקוב. לאחר פטירת חותנו החל לכהן כאדמו"ר בטשחויב. במהלך מלחמת העולם הראשונה עקר לוינה יחד עם חותנו ולאחר המלחמה התיישב בקלויזנבורג בה הנהיג עדת חסידים גדולה^[1].

נפטר בז' בסיוון ה'תש"א. נקבר בקלויזנבורג בבית החיים הישן ומצבת קברו שופצה בשנת ה'תשפ"א על ידי נכדו האדמו"ר מויז'ניץ^[2].

צאצאיו

לרבי יעקב שמשון היו 11 ילדים, ביניהם:

רבי חיים (נפטר בניו יורק בי"ד תשרי ה'תשכ"א), חתן דודו רבי יעקב פרנקל תאומים. כיהן כדיין בקראקא וכאדמו"ר מטשחויב בלואר איסט סייד.
רבי אברהם אביש מבוטושאן (כ"ב בשבט ה'תרנ"ד - כ"ט בחשוון ה'תשמ"ד), חתנו של רבי מרדכי יוסף משה מוסקוביץ' מסוליצא. כיהן כאדמו"ר מטשחויב בבוטושאן, וביאס, ובסוף ימיו בחיפה.
רבי ברוך (ה'תרנ"ה - ה'תשי"ג), היה חתנו של רבי שלום בן רבי אהרן מצאנז. כיהן כרב בכמה קהילות באירופה ולאחר השואה בצרפת.
רבי פנחס יוסף
מרים יוכבד (נספתה בשואה בי"ח בסיוון ה'תש"ד), אשת רבי יעקב אלימלך מדעש.
סאשה (נספתה בשואה), אשת רבי חיים מנחם מנדל מדעש חמיו של רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ.
צפורה, אשת רבי אלעזר יולעס מסמבור^[3].
שיינדל ליפשה, בזיווג ראשון אשת רבי אשר אנשיל אשכנזי בן רבי נפתלי סטניסלב, כיהן כאדמו"ר בסורוקה עד שנספה בשואה בכ"ו בתמוז ה'תש"א^[4] , בזיווג שני נישאה לרבי שמואל אליהו אפשטיין מניישטאט-ניו יורק
שרה דבורה, אשת רבי יעקב יוסף שלמה הלפרין מוסלוי.
יוטא רחל, אשת רבי יוסף דוב יונגרייז רבה של דינדיש (נספו בשואה בכ"ו בסיון תש"ד).