רבי יעקב ריינוביץ

רבי יעקב ריינוביץ
Jacob Reinowitz
לידה	1818; וילקובישק
פטירה	17 במאי 1893 (בגיל 75 בערך)
עיסוק	רב, דיין, אב בית דין

רבי יעקב ריינוביץ' (באנגלית: Jacob Reinowitz‏; 1818–1893) היה רב ודיין בריטי ממוצא פולני.

ביגורפיה

נולד בשנת 1818 בעיירה וילקובישקי שבפולין (כיום וילקובישקיס, ליטא), למשפחה ידועה של רבנים ותלמידי חכמים^[1]. בגיל עשרים ושמונה מונה לרב בעיירת הולדתו, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה. בשנת 1876 עבר ללונדון, שם התמנה לדרשן בבית המדרש "תלמוד תורה" שבשכונת וייטצ'אפל. ידיעותיו הרחבות בתורה ומסירותו לקהילה היהודית שבמזרח לונדון משכו את תשומת לבו של הרב הראשי נתן מרקוס אדלר, אשר מינה אותו לחבר בבית הדין של לונדון^[1], ובהמשך אף לראב"ד בית הדין^[2].

הנצי"ב מוולוזין התכתב עימו רבות^[3]. כמו כן, שמו נודע גם מחוץ לגבולות אירופה, ומצינו כי נשאל שאלות הלכתיות מקהילות מרחבי העולם^[4]. רוב כתביו אבדו ונשאר מהם רק מעט מזעיר^[2].

עלילת הזיוף (1880)

בשנת ה'תר"מ (1880) היה הרב ריינוביץ מעורב בפרשיית ניסיון עלילה שנרקמה נגד הנצי"ב מוולוזין. במסגרת העלילה, זויף מכתב שנשלח כביכול מהנצי"ב אל הרב ריינוביץ בלונדון, ובו אישור על קבלת משלוח של מטבעות רוסיים מזויפים והזמנת מטבעות נוספים. באותה עת, אשמה מסוג זה נחשבה לעבירה חמורה ביותר שגררה עונש מוות.

הזיוף נחשף בעקבות דקדוק בחתימתו של הנצי"ב על המכתב; הנצי"ב נהג לחתום את שמותיו "נפתלי צביהודא" ביו"ד אחת משותפת (המשמשת כסוף השם "צבי" וכראש השם "יהודא"), ואילו המזייף חתם בשתי יו"דים נפרדות ("צבי יהודא"). חשיפת אי-הדיוק בחתימה הובילה להפרכת ההאשמות ולביטול המשפט^[5]

תלמידיו

בין תלמידיו נמנו הרב שמעון זינגר, הרב נפתלי הרמן אדלר והרב משה היימסון^[1].

בתרבות

נחשב כי דמותו של ר' יעקב ריינוביץ' שימשה השראה לדמות "ר' שמואל" ביצירתו של ישראל זנגוויל "ילדי הגטו"^[6].

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 {{{מחבר}}}, Table of Contents: Jewish Historical Studies: Transactions of the Jewish Historical Society of England 52(1), Jewish Historical Studies 52, 2021 doi: 10.14324/111.444.jhs.2021v52.000
^ ^2.0 ^2.1 בידספיריט ישראל - מכירות פומביות: תכשיטים, אמנות, עתיקות ועוד, באתר Bidspirit ישראל
↑ ראה: משיב דבר חלק ב סי' יז ובחלק ד סי' כג וכה, ונזכר בתוך סי' נו.
↑ שו"ת בית אברהם
↑ שב שמעתתא - עותק רבי יעקב ריינוביץ., באתר קדם.
↑ {{{מחבר}}}, Presents list, May 18, 1893, Proceedings of the Royal Society of London 53, 1893-12-31, עמ' 485–486 doi: 10.1098/rspl.1893.0121

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יעקב ריינוביץ42067509Q123196333

[:0-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 {{{מחבר}}}, Table of Contents: Jewish Historical Studies: Transactions of the Jewish Historical Society of England 52(1), Jewish Historical Studies 52, 2021 doi: 10.14324/111.444.jhs.2021v52.000

[:1-2] 2.0 ^2.1 בידספיריט ישראל - מכירות פומביות: תכשיטים, אמנות, עתיקות ועוד, באתר Bidspirit ישראל

[3] ראה: משיב דבר חלק ב סי' יז ובחלק ד סי' כג וכה, ונזכר בתוך סי' נו.

[4] שו"ת בית אברהם

[5] שב שמעתתא - עותק רבי יעקב ריינוביץ., באתר קדם.

[6] {{{מחבר}}}, Presents list, May 18, 1893, Proceedings of the Royal Society of London 53, 1893-12-31, עמ' 485–486 doi: 10.1098/rspl.1893.0121

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]