לדלג לתוכן

רבי יעקב יצחק יוטס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
הרב יעקב יצחק יוטעס
Jacob Isaak Jütes
לידה 30 באפריל 1816
ב' באייר תקע"ו
לבוב, גליציה
פטירה 20 באפריל 1886 (בגיל 69)
ט"ו בניסן תרמ"ו
לבוב, גליציה
מקום קבורה לבוב
מקום פעילות לבוב
תחומי עיסוק פסיקת הלכה
השתייכות יהדות גליציה

רבי יעקב יצחק יוּטֶס (בכתיב נוסף: יוטעש; ב' באייר תקע"ו, 30 באפריל 1816ט"ו בניסן תרמ"ו, 20 באפריל 1886) היה תלמיד חכם, ראש ישיבה, דיין ופוסק. שימש בבית דין לבוב ומנהיג קהילה, מן הדמויות הבולטות ביהדות גליציה בדורו.

ביוגרפיה

נולד בלבוב ביום ב' באייר תקע"ו (1816), בן יחיד לאביו הגביר רבי מאיר אריה ליבוש יוטעס[1] ומלכה[2]. בביתו קיבל חינוך תורני וכללי. בזכות כישרונותיו נחשב כבר בצעירותו לאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורו. מבלי ללמוד בבתי ספר מסודרים השלים את ידיעותיו במדעים בלימוד עצמי, נבחן באוניברסיטת לבוב וקיבל תואר אקדמי בפילוסופיה, דבר שהיה נדיר בקרב חכמי דורו.

לאחר פטירתו של רבי יעקב משולם אורנשטיין, בעל "ישועות יעקב", הוצעה לו רבנות לבוב, בהיותו מקובל הן על הציבור החרדי והן על השלטונות, שדרשו מבעל המשרה תואר אקדמי. הוא סירב להצעה זו, וכן דחה כתבי רבנות מקהילות גדולות נוספות בגליציה (סטרי, ופשמישל), מתוך ענווה וסירוב להשתמש ב"כתרה של תורה"[3]. עם זאת היה פעיל מאוד בחיי הקהילה, שימש כפרנס ונמנה עם הנהגתה.

כל ימיו שילב תורה עם עיסוק במסחר בדים[4], ונודע במידותיו הנאצלות וברוח הסובלנות שאפיינה אותו, אשר קירבה אליו הן חסידים והן משכילים. שנים רבות היה נשיא עדת לבוב ומשגיח על בית הקברות בעיר, ובתקופה מסוימת אף כיהן כנשיא־משנה לענייני כספי ארץ ישראל. בביתו של יוטעס התקיימו חוגי לימוד קבועים, שבהם הרביץ תורה ברבים ולימד תלמידים ואברכים. אף זכה לאות הוקרה מן הקיסר פרנץ יוזף הראשון[5].

בספרייתו הייתה מגילת יוחסין בכתב־יד קדום, שעברה בירושה במשפחתו מדורות קודמים, והוא ייחס את מוצאה למשפחת אלטשולר[6] .

נפטר בלבוב ביום הראשון של פסחט"ו בניסן תרמ"ו (1886), והובא לקבורה למחרת.

משפחתו

נשא תחילה את בתו של זלמן מדרוהוביץ' ונתגרש[7]. ונשא את אסתר, בת חיים יצחק בירנבוים ומירל, שנפטרה בצעירותה. לפני שנת ה'תר"ח נשא את גיטל, בת יעקב שמואל רפפורט[8][9] אחיו של שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), שעמו עמד בקשרי מכתבים. וטויבא.

בנו היחיד היה שאול יוטעס, אשר מסר את ספריית אביו לקהילת לבוב[10]. בתו בריינדל נפטרה בבוצ'אץ' כארבעה חודשים לאחר נישואיה (כ"ט בתשרי תרכ"ה)[11].

מתלמידיו

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי יעקב יצחק יוטס בוויקישיתוף

הודעת פטירתו:

הערות שוליים

  1. היה נכד רבי יצחק הלוי סגל, והרב בנימין אהרן סלניק, נפטר כ"ב (או: כ"ה) בשבט תרל"ו, לנוסח מצבתו, ראו: גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 37, באתר אוצר החכמה, וראו: שלום גראס, לעמבערג, המגיד, 8 במרץ 1876.
  2. הייתה נכדת רבי מנחם מאניש חיות, חתן רבי שבתי הכהן בעל הש"ך, והרב משה מיזס.
  3. א. מענדל מאהר, לבוב, המגיד, 15 ביולי 1863.
  4. הנטבוך עמ' 86.
  5. עתון המבשר, עמ' 81, באתר גוגל ספרים.
  6. צמח דוד, לבוב, תר"ז, עמ' מז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  7. שו"ת שארית יעקב סימן עא.
  8. בן רבי אהרון חיים, נכד הרב שלמה אב"ד חלם, (אחיו של הרב חיים הכהן רפפורט), בן הרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנו, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב, ראו: ישראל טוביה אייזינשטאט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז–נ"ח, עמ' 179–180, באתר היברובוקס.
  9. נפטר י"ג באייר תרכ"ה, לנוסח מצבתו, ראו: גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 38, באתר אוצר החכמה.
  10. נפוצות יהודה, המגיד, 20 באוגוסט 1903.
  11. גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.

יעקב יצחק יוטס42636894Q137427481