רבי יעקב יצחק יוטס
| לידה |
30 באפריל 1816 ב' באייר תקע"ו לבוב, גליציה |
|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1886 (בגיל 69) ט"ו בניסן תרמ"ו לבוב, גליציה |
| מקום קבורה | לבוב |
| מקום פעילות | לבוב |
| תחומי עיסוק | פסיקת הלכה |
| השתייכות | יהדות גליציה |
רבי יעקב יצחק יוּטֶס (בכתיב נוסף: יוטעש; ב' באייר תקע"ו, 30 באפריל 1816 – ט"ו בניסן תרמ"ו, 20 באפריל 1886) היה תלמיד חכם, ראש ישיבה, דיין ופוסק. שימש בבית דין לבוב ומנהיג קהילה, מן הדמויות הבולטות ביהדות גליציה בדורו.
ביוגרפיה
נולד בלבוב ביום ב' באייר תקע"ו (1816), בן יחיד לאביו הגביר רבי מאיר אריה ליבוש יוטעס[1] ומלכה[2]. בביתו קיבל חינוך תורני וכללי. בזכות כישרונותיו נחשב כבר בצעירותו לאחד מגדולי תלמידי החכמים בדורו. מבלי ללמוד בבתי ספר מסודרים השלים את ידיעותיו במדעים בלימוד עצמי, נבחן באוניברסיטת לבוב וקיבל תואר אקדמי בפילוסופיה, דבר שהיה נדיר בקרב חכמי דורו.
לאחר פטירתו של רבי יעקב משולם אורנשטיין, בעל "ישועות יעקב", הוצעה לו רבנות לבוב, בהיותו מקובל הן על הציבור החרדי והן על השלטונות, שדרשו מבעל המשרה תואר אקדמי. הוא סירב להצעה זו, וכן דחה כתבי רבנות מקהילות גדולות נוספות בגליציה (סטרי, ופשמישל), מתוך ענווה וסירוב להשתמש ב"כתרה של תורה"[3]. עם זאת היה פעיל מאוד בחיי הקהילה, שימש כפרנס ונמנה עם הנהגתה.
כל ימיו שילב תורה עם עיסוק במסחר בדים[4], ונודע במידותיו הנאצלות וברוח הסובלנות שאפיינה אותו, אשר קירבה אליו הן חסידים והן משכילים. שנים רבות היה נשיא עדת לבוב ומשגיח על בית הקברות בעיר, ובתקופה מסוימת אף כיהן כנשיא־משנה לענייני כספי ארץ ישראל. בביתו של יוטעס התקיימו חוגי לימוד קבועים, שבהם הרביץ תורה ברבים ולימד תלמידים ואברכים. אף זכה לאות הוקרה מן הקיסר פרנץ יוזף הראשון[5].
בספרייתו הייתה מגילת יוחסין בכתב־יד קדום, שעברה בירושה במשפחתו מדורות קודמים, והוא ייחס את מוצאה למשפחת אלטשולר[6] .
נפטר בלבוב ביום הראשון של פסח – ט"ו בניסן תרמ"ו (1886), והובא לקבורה למחרת.
משפחתו
נשא תחילה את בתו של זלמן מדרוהוביץ' ונתגרש[7]. ונשא את אסתר, בת חיים יצחק בירנבוים ומירל, שנפטרה בצעירותה. לפני שנת ה'תר"ח נשא את גיטל, בת יעקב שמואל רפפורט[8][9] אחיו של שלמה יהודה רפפורט (שי"ר), שעמו עמד בקשרי מכתבים. וטויבא.
בנו היחיד היה שאול יוטעס, אשר מסר את ספריית אביו לקהילת לבוב[10]. בתו בריינדל נפטרה בבוצ'אץ' כארבעה חודשים לאחר נישואיה (כ"ט בתשרי תרכ"ה)[11].
מתלמידיו
- רבי יחיאל מיכל לייטר
ספריו
- אהלי יעקב, על ענייני ספר תורה: קדושתו, כתיבתו ושאלות הלכתיות הנוגעות לו, בצירוף תשובות מגדולי הדור. לבוב, דפוס גרוסמן, תר"ח (1848), באתר היברובוקס
- מקראי קודש, על הלכות קריאת התורה. לבוב, דפוס ר' בעריש לוריא, תרכ"ד (1864), באתר היברובוקס
- הדרת מלך, דרוש לכבוד הקיסר פרנץ יוזף הראשון ורעייתו אליזבת, שנישא בבתי הכנסת בלבוב בר"ח באייר תרל"ט". לבוב, תרל"ט, באתר היברובוקס
- שארית יעקב, שו"ת, חידושים בסוגיות הש"ס והפוסקים, חידושי אגדה ומדרש, והספדים. נדפס לאחר פטירתו בלבוב, תרמ"ח (1888), באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 196–198, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גרשם באדר, מדינה וחכמיה, עמ' 115, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ד"ר נ. מ. גלבר, 'תולדות יהודי לבוב', בתוך: לבוב – אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים תשט"ז, עמ' 273–274.
- מאיר הרשקוביץ, מהר"ץ חיות, עמ' סד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- משה לייטר, הדרום, כרך ל"ט, עמ' 193, הערה 11.
קישורים חיצוניים
הודעת פטירתו:
- לעמבערג, עברי אנכי, 30 באפריל 1886
- מו"ח, וויען, המגיד, 21 במאי 1886
- פ. אלשמון, לעמבערג, המליץ, 21 במאי 1886
הערות שוליים
- ↑ היה נכד רבי יצחק הלוי סגל, והרב בנימין אהרן סלניק, נפטר כ"ב (או: כ"ה) בשבט תרל"ו, לנוסח מצבתו, ראו: גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 37, באתר אוצר החכמה, וראו: שלום גראס, לעמבערג, המגיד, 8 במרץ 1876.
- ↑ הייתה נכדת רבי מנחם מאניש חיות, חתן רבי שבתי הכהן בעל הש"ך, והרב משה מיזס.
- ↑ א. מענדל מאהר, לבוב, המגיד, 15 ביולי 1863.
- ↑ הנטבוך עמ' 86.
- ↑ עתון המבשר, עמ' 81, באתר גוגל ספרים.
- ↑ צמח דוד, לבוב, תר"ז, עמ' מז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ שו"ת שארית יעקב סימן עא.
- ↑ בן רבי אהרון חיים, נכד הרב שלמה אב"ד חלם, (אחיו של הרב חיים הכהן רפפורט), בן הרב שמחה הכהן רפפורט אב"ד דובנו, הורדנה ולובלין שהתקבל בסוף ימיו כרב בלבוב, ראו: ישראל טוביה אייזינשטאט, דעת קדושים, פטרבורג תרנ"ז–נ"ח, עמ' 179–180, באתר היברובוקס.
- ↑ נפטר י"ג באייר תרכ"ה, לנוסח מצבתו, ראו: גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 38, באתר אוצר החכמה.
- ↑ נפוצות יהודה, המגיד, 20 באוגוסט 1903.
- ↑ גבריאל סוכסטוב, מצבת קודש, עמ' 28, באתר אוצר החכמה.
יעקב יצחק יוטס42636894Q137427481