רבי יעקב טולידנו (השני)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מקום פעילות | מקנס, מרוקו |
|---|---|
| תחומי עיסוק | דיין, פוסק |
| בני דורו | רבי מתתיה בירדוגו, רבי יוסף הלוי בן יולי, רבי אברהם עמאר |
| אב | רבי שלמה טולידנו (הראשון) |
| צאצאים | רבי שמואל טולידנו, רבי שלמה טולידנו, רבי יהודה טולידנו, רבי יוסף טולידנו |
רבי יעקב טולידנו היה דיין בבית הדין הגדול במקנס שבמרוקו.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו לרבי שלמה טולידנו, שכיהן כדיין בבית הדין הגדול בעיר.
בסביבות שנת תרט"ו, החל לכהן כדיין בבית הדין במקנס[1], יחד עם רבי מתתיה בירדוגו, רבי יוסף הלוי בן יולי ורבי אברהם עמאר[2]. רבי יעקב כתב תשובות בהלכה ופסקי דינים, וחלקם מפוזרים בספרי השו"ת של חכמי דורו[3].
רבי יעקב היה מגדולי הדיינים במקנס, ונודע בגאונותו ובפיקחותו, ומלבז זאת היה גם ראש חברת גומלי חסדים של קהילת יהודי מקנס.
ביחס הכתובות של משפחת טולידנו הוא מתואר:
איש חיל רב פעלים, רץ למצוות קונו, בהונו ואונו, החכם השלם והכולל, אור גולל בישראל להלל, נגיד וראש לחברת גומלי חסדים, הדיין המצויין כמוהר"ר יעקב זלה"ה[4].
משפחתו
- בנו, רבי שמואל טולידנו, דיין בבית הדין הגדול במקנס.
- בנו, רבי שלמה טולידנו (תקצ"ה - תרל"ז), עלה לארץ ישראל וכיהן כרב בטבריה.
- בנו, רבי יהודה טולידנו, עלה אף הוא לארץ ישראל וכיהן כדיין בטבריה.
- נכדו, הרב יעקב משה טולידנו, הרב הראשי הספרדי לתל אביב-יפו.
- בנו, רבי יוסף טולידנו.
- נכדו, רבי יעקב טולידנו (בן יוסף), רבה של מרקש, ובסוף ימיו רבה של מקנס.
- נינו, רבי רפאל ברוך טולידנו, רבה של מקנס, ומגדולי התורה בארץ ישראל.
- נכדו, רבי יעקב טולידנו (בן יוסף), רבה של מרקש, ובסוף ימיו רבה של מקנס.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 46.
- ↑ שכיהן גם כרבה הראשי של מקנס עד לפטירתו בשנת תרל"א, אחיו של רבי שמואל עמאר.
- ↑ ראו למשל בספרו של רבי אברהם עמאר, שו"ת מענה אברהם, סימן ט' (תשובה משנת תרכ"ג), סימן י"ט (שנת תרי"ו), סימן מ"ב (שנת תרט"ו), וסימן ס' (שנת תרט"ו).
- ↑ הרב אברהם עמאר, מבוא לספר אהל יעקב, חלק א', ירושלים תשנ"ז, עמ' 45.